אני האגדה: סיפורי הקריירה הנפלאה של ברדה בגנק

"לפני המשחק האחרון שלנו בטרום העונה נגד פורטו, אבא שלי שאל אותי: 'תגיד איזה שחקן אליניב ברדה?'. האמת שעניתי לו: 'ממה שראיתי באימונים, הוא בכלל לא משהו מיוחד… עד עכשיו אני לא מבין בכלל למה קנו אותו'". ואז ברדה גנב את ההצגה והצטיין. "הוא שיחק פנטסטי, נבחר לשחקן המשחק על ידי התקשורת הבלגית וגם כבש שער. אחרי המשחק אבא שלי אמר לי 'תקשיב, אני לא מבין כלום בכדורגל, אבל ברדה הזה יהיה שחקן פנטסטי עבור גנק'. השאר היסטוריה". על הסיפור אחראי דויד הובר. בקיץ 2007, הוא היה ילד בן 19 שעלה מהנוער ופגש שם את הרכש האלמוני מישראל. לימים, בהמלצת ברדה, הובר הגיע לחצי עונה בהפועל באר שבע. עד אז הוא כבר הבין. אבא שלו צדק.

הכדורגל הישראלי ייפרד הערב מאליניב ברדה. מהחלוצים הגדולים בדורו, בעל 37 הופעות ו-12 שערים בנבחרת ישראל, אגדה בבאר שבע. בקיץ 2013, אחרי שש שנים מופלאות, ברדה חזר הביתה ופתח את הדלת. ממנו, כל ילד בבאר שבע כבר משנן, הכל התחיל. הוא סחף אחריו שחקנים שבנו יחד איתו את השושלת. "ברדה הוא הפועל ב"ש", אמרו בשבוע האחרון אלונה ברקת וברק בכר שוב ושוב. זה נכון, אבל ברדה הוא הרבה מעבר לזה. בשש שנים, הוא הצליח להיכנס ללבבות אנשי ואוהדי הכדורגל בבלגיה כמו שמעטים עשו לפניו. הוא הטביע חותם בדרכו השקטה והאופיינית. וכמו בבאר שבע, הוא אגדה גם בגנק.

גם חמש שנים אחרי שעזב, בגנק לא שוכחים. אנשי כדורגל, עיתונאים, מאמנים שהתראיינו לכתבה הזאת מספרים את הסיפור של הישראלי שהגיע לבלגיה, עשה שינוי משמעותי בקהילה קטנה, נחרט בזיכרונם של מאמניו והשפיע משעותית על הקריירה של ילדים שהפכו לכוכבי על. למעלה מ-200 הופעות רשם ברדה בגנק. הוא זכה עם גנק באליפות, שני גביעים ושיחק איתה בליגה האירופית ובליגת האלופות. אפשר וצריך להזכיר אותו בנשימה אחת עם הישראלים הגדולים בבלגיה: אוחנה, רוזנטל, תקווה ורפאלוב. אתם יודעים מה? הוא כנראה המצליח והמשפיע מכולם.

ההתחלה הייתה קשה. שום דבר לא הכין את ברדה לליגה הפיזית בה עובדים קשה הרבה יותר באימונים. ההסתגלות לכדורגל הקשוח והמהיר לא הייתה קלה, גם לא ההתאקלמות בעיר הקטנה. מספרים שבשבועות הראשונים, דווקא אחרי שכבש לא מעט שערים במשחקי ההכנה, בגנק הרימו גבה. אפילו שקלו לשחרר אותו. מאמנו הראשון היה הוגו ברוס, לימים אלוף אפריקה עם קמרון והיום מנהל מקצועי באוסטנד: "היחסים שלי עם ברדה היו טובים מאוד. כשהוא בא למועדון קצת היססנו ולא היינו בטוחים שהוא שחקן כל כך טוב כמו שחשבנו שיהיה. הוא היה צריך זמן להסתגל ולצבור ביטחון כדי להשתפר לאט לאט ולהפוך לשחקן עם האיכויות שראינו ממנו בסופו של דבר. לקח לנו קצת זמן כדי להפוך אותו באמת לשחקן שרצינו מההתחלה. בסופו של דבר הוא כבש שערים ושיחק משחק קבוצתי מצוין. אחד הטובים שהיו לנו בקבוצה מזה הרבה שנים".

הוגו ברוס. "אחד הטובים שהיו לנו בקבוצה" (Gettyimages)

ברוס בכלל בנה על ברדה כשחקן כנף ימין, אבל אחרי כמה משחקים ללא שער החליט לשנות כיוון. במחזור הרביעי, גנק פגשה את בירסחוט אותה לא ניצחה זמן רב לפני כן. ברוס ניגש לברדה לפני המשחק ואמר לו: "אתה משחק היום חלוץ מרכזי". ברדה היה מופתע שהמאמן מהמר במשחק כזה, במיוחד כשבמהלך השבוע נשיא הקבוצה שוחח עם השחקנים והודיע להם שהמשחק כל כך חשוב להם עד שהוא יעניק להם פרמיה על שש נקודות אם ינצחו. ברדה כבש את שער הניצחון בדקה ה-89 כשקבע 1:2. את העונה סיים עם 16 שערים, מספר שמהווה עבורו שיא כיבוש שערים בעונה אחת – בכל הקריירה. 

"נתנו לו את הצ'אנס והיינו מאוד מרוצים ממנו. ידענו מראש שהרמה בליגה הישראלית לא הכי גבוהה. אני שיחקתי עם רוני רוזנטל בקלאב ברוז' והכרתי גם את שלום תקווה, כך שידעתי למה שחקנים מישראל מסוגלים", ממשיך ברוס. "היה ברור שהכדורגל הבלגי יותר מהיר, אינטנסיבי וחזק, אבל שחקנים אינטליגנטים כמו ברדה יודעים איך לעשות את הסוויץ' ולהפגין את האיכויות שלהם על כר הדשא. ברדה היה בדיוק כזה. הוא תרם המון לקבוצה והיה אחד הגורמים החשובים בזכייה באליפות ב-2010/11 עם המאמן פרנקי ורקאוטרן. ברדה ידע לקרוא את המשחק מצוין, כמו שמעט שחקנים מסוגלים ולכן האמנו בו. לכן הוא גם ידע להצליח".

עם השנים, ברדה צבר מעמד וגנק צמחה יחד איתו. "איליה היה שחקן מאוד מאוד חשוב בסגל שלנו", ממשיך ילה פוסן, שגדל בגנק והיום משחק עם רפאלוב בברוז'. "הוא היה חבר של כל אחד והיה כמובן גם שחקן גדול. מה שהרשים אותי יותר מכל הייתה העובדה שהוא הבקיע שערים בקלילות והדרך בה הוא היה מטעה את המגנים הייתה מיוחדת בעיניי. יש לי רק זיכרונות טובים ממנו ולכן אני מאחל לו כל טוב בחייו העתידיים ובעיקר בגלל מה שקרה לו, הרבה בריאות טובה".

קווין דה בריינה. "מה שברדה אומר לך, תעשה" (AFP)

פוסן לא לבד. במחוז לימבורח עדיין מדברים על ברדה בהערכה. עיתונאים בלגים סיפרו שמאז עזיבתו גנק חסרה שחקן עם הניחוח שלו. מצד אחד מנהיגות בלתי מתפשרת ומצד שני יכולת מצוינת על כר הדשא. "התכונה הכי חשובה של איליה הייתה האנושיות שלו", טוען הובר. "הוא פשוט בחור נפלא. הכרתי אותו ואת משפחתו בגנק ומיד הרגשתי חום אנושי וידידותי מהמשפחה שלו. כשהגעתי לבאר שבע אחרי שנים, הוא קידם את פני ומיד הרגשתי בישראל כאילו אני בבית הודות לו ולמשפחתו. שמרנו על קשר כל הזמן וגם עכשיו אנחנו מדברים זה עם זה. בנוסף לכך שהוא בן אדם נפלא, הוא גם שחקן גדול. האוהדים ממש אהבו אותו. כשהגעתי לארץ ראיתי עד כמה הוא מפורסם בישראל ובמיוחד בבאר שבע. הבנתי עד כמה הוא פיגורה פופולארית. אני חושב שבכדורגל אתה לא צובר בסופו של דבר הרבה חברים לאורך הקריירה כי רבים משחקים איתך ואחר כך כל אחד הולך לדרכו. ברדה שונה במובן הזה. נשארו לו הרבה חברים, דבר המעיד על כמה הוא בן אדם".

בעונת 2010/11, ברדה היה השחקן השני הכי מבוגר בסגל גנק והוא בן 29 בלבד. לצדו שיחקו ילדים כמו טיבו קורטואה, קווין דה בריינה, מרווין אוגונג'ימי ואנתוני לימבומבה. יחד עם תומאס בופל הוותיק, הישראלי הפך למבוגר האחראי. הילדים העריצו אותו. הנה למשל סיפור שסיפר פעם פייר דנייר, עוזר המאמן הנצחי של גנק ואחד האנשים שהכי השפיעו על ברדה. "פפ גווארדיולה אמר על דה בריינה שהוא אחד השחקנים הכי טובים שאימן אי פעם ואני ראיתי מיד את הכישרון שטמון בו. יום אחד, עוד בעונה הראשונה שלו, הוא הגיע אליי ואמר לי 'ברדה אומר שאני צריך לרוץ יותר. מה דעתך?', אמרתי לו 'מה שברדה אומר לך תעשה. הוא יכול לאמן את הקבוצה הזאת במקום ורקאוטרן ובמקומי'".

ורקאוטרן מאשר בשיחה עם ספורט1: "דה בריינה עלה לבוגרים של גנק מהמילואים שלנו. מהרגע הראשון שחקנים התרשמו שיש לו כישרון מטורף. הוא היה ילד עם איכויות מדהימות ונדירות וראו את זה מהאימון הראשון. בגיל 17 הוא היה יכול לשחק גם בימין וגם בשמאל ועשה הכל ראיית משחק מדהימה. מבין את המשחק, חכם, יכול לשחק בהרבה תפקידים. חלק מהעזרה שקיבלתי הייתה מאליניב ברדה שהיה אז אחד הוותיקים והמנהיגים בקבוצה. אני יודע שברדה עשה איתו הרבה שיחות כי הוא היה עוד צעיר והיה צריך הכוונה. לעלות מיד מהנוער להרכב זה לא דבר קל. ברדה כיוון אותו למקומות נכונים. הוא לא היה צריך שום הכוונה מבחינת הכישרון, אבל מבחינה מנטלית ברדה עזר לו מאוד".

טיבו קורטואה. "אחד האנשים הטובים שפגשתי בכדורגל" (AFP)

ברדה כבש 14 שערי ליגה באותה עונה. עיתונאים בלגים מכנים אותו עד היום המנהיג של חבורה מטורפת מבחינת כישרון, שבהמשך קיבלה גם את כריסטיאן בנטקה לתקופה קצרה. בנטקה, כמו פוסן, דה בריינה וקורטואה המשיך לפרמיירליג. קצת קשה לעכל את זה. מדובר בהישג שלא נרשם בסטטיסטיקה – ברדה עזר לקדם שניים מהשחקנים הטובים ביותר בעולם כיום וזה חסר תקדים גם אם משווים זאת ללגיונרים אחרים שהצליחו בישראל או מחוצה לה. "עבורי, אליניב ברדה הוא אחד האנשים הטובים שפגשתי בכדורגל וחבר לחיים. הוא עזר לי כשהייתי בן 16 ועליתי לקבוצה הבוגרת. גם בעונה בה זכינו באליפות הוא תמיד אמר לי מה חשוב באמת. הוא שחקן כדורגל פנטסטי וג'נטלמן. אני מאחל לו רק טוב בקריירה שאחרי המשחק", אמר לנו קורטואה, היום שוער צ'לסי ונבחרת בלגיה.

ברדה נשאר נאמן לגנק עם השנים. הוא קיבל מהמועדון שכר גבוה ותנאים נהדרים ובתמורה ויתר על הצעות. תמיד טען שרק מועדון פאר ימשוך אותו לעזוב. פעמיים זה כמעט קרה. בקיץ 2008, דורטמונד התעניינה ואף ערכה לו סיור במתקנים המרשימים שלה. העסקה נפלה בשל דרישת גנק לקבל שמונה מיליון יורו וברדה פספס הזדמנות לשחק תחת המאמן החדש שהגיע באותו קיץ לעיר – יורגן קלופ – אבל קיבל חוזה מהגבוהים בליגה. שנה וחצי מאוחר יותר, גנק אישרה לברדה לחתום בווסטהאם של ג'אנפרנקו זולה בהשאלה לחצי עונה, אבל השחקן חשש מירידת ליגה באנגליה והעדיף להישאר בבית.

ברדה עזב ב-2013. ביציע, האוהדים הניפו שלטים לכבודו ושרו 'תישאר'. הוא חשף חולצה עם הכיתוב: תודה על הכל". הראש כבר חשב באר שבע. "גנק הייתה הקבוצה היחידה בה שיחקתי באירופה והשגתי בה כל מה ששחקן חולם עליו. זכייה באליפות, עלייה לליגת האלופות וזכייה פעמיים בגביע הבלגי", אמר השחקן בראיון לעיתון "ואן לימבורח" לפני שנתיים: "אולי הדרכים שלנו ייפגשו שוב. בכדורגל אתה אף פעם לא יכול לדעת. אולי אחקה את פרנקי ורקאוטרן ואחזור כמאמן או מנהל ספורטיבי".

ברדה מניף את צלחת האליפות בבאר שבע. אוהדי גנק רצו שיישאר (דני מורן)

הדלת לגנק פתוחה. יש לא מעט אנשים במועדון שישמחו לראות את ברדה, שמשמש בינתיים כעוזר המאמן של ברק בכר, חוזר. אולי לצד החבר בופל שעדיין משחק במועדון וצפוי לקבל תפקיד מקצועי בהמלצת ברדה. כלומר, חמש השנים המופלאות שקיבעו את ברדה כגדול שחקני הפועל באר שבע בכל הזמנים לא שונות משש שנים שחקקו את שמו בהיסטוריה של גנק. אולי אם ב"ש לא תיתן את התפקיד הנכון, ברדה ימצא שוב בית חם בבלגיה.

מה התפקיד הנכון? "לא בטוח ששחקן טוב יכול להיות גם מאמן טוב. הוא יצטרך לבדוק את זה, אבל אני חושב שזה יעזור לו שהוא שיחק בקבוצה ברמה גבוהה, בליגה יותר טובה וייתן לו הרבה ניסיון", טוען ברוס. "יש מאמן כזה כמו זינדין זידאן שהיה כוכב על והיום מאמן גדול. אני מתכוון לעקוב אחרי ברדה ולראות אם הוא יצליח, אני יכול רק לתת לו עצה שהוא צריך לדעת שמאמן חייב להיות עם תכונות אחרות משחקן ואנחנו רואים היום שרוב המאמנים הגדולים לא היו בכלל שחקנים מצטיינים, אבל אני מאמין שהוא יכול להצליח אם ירצה".