בגיל 14, שנתיים לפני שבכלל התחיל לשחק כדורגל, נדלק חאתם עבד אלחמיד על הרכב החדש שאבא שלו קנה. "מאוד רציתי לנהוג על רכב", מספר בלם הפועל באר שבע בראיון ל"שבע", "בשעה אחת בלילה כשההורים נרדמו, לקחתי את המפתחות, יצאתי מהחלון של הבית והנעתי את הרכב. התחלתי לנסוע בכפר שלי, כפר מנדא, אבל גם זה לא הספיק לי".
הילד בן ה-14 החליט לצאת לחרוש את הכביש הראשי. "באתי במהירות לסיבוב ואיבדתי שליטה", נזכר אלחמיד בימי הילדות השובבים שלו, "האוטו התהפך חמש או שש פעמים ובנס לא קרה לי כלום". אלחמיד יצא מהרכב וראה אנשים רצים לעברו לראות אם הוא נפגע והחל לרוץ גם הוא, מהפחד. "בהתחלה ראיתי אותם, אבל אחרי זה הם התחילו להיעלם לי. עשיתי סיבוב שלם והגעתי הביתה. הרגשתי שאני טס. הגעתי הביתה מפוחד ואמרתי להורים שגנבתי את האוטו".
אותו מעשה שובבות שבמזל לא הסתיים באסון מגלם בתוכו שתי תכונות שנותרו טבועות בבלם האלופה. התשוקה להתבגר, להסתכן, לעשות טעויות אבל גם ללמוד מהן ולעבוד קשה כדי לתקן מהבחינה המנטלית, והמהירות הפנטסטית שלו שתסייע מאוד בהתקדמות המטאורית שעשה בפרק זמן של 10 וחצי שנים בלבד.
אלחמיד אמנם בן 27 אבל רק בגיל 16 וחצי התייצב אלחמיד במגרש של בני סכנין אחרי שהמורה לספורט הצליח לשכנע אותו ואת אביו."כשהגעתי לאימון הראשון שאלו אותי מה אתה משחק ועניתי כדורגל", משחזר הבלם את ההתחלה המאוחרת והמשעשעת ההיא, "המאמן התעקש ושאל שוב, אולי לא הבנתי, 'באיזה תפקיד אתה משחק' ועל זה אני שאני לא יודע, שבאתי לשחק כדורגל".
אלחמיד. עשרה שערים לא עשו רושם על איווניר (אתר רשמי)
הילד תופקד לבסוף כחלוץ, הרשים והדרך מבני סכנין למכבי תל אביב היתה קצרה. עשרה שערים בשנתו הראשונה בנוער של הצהובים, שנתיים בלבד לאחר שהחל לשחק כדורגל, לא הרשימו את מוטי איוניר, אז מאמן הקבוצה הבוגרת. "בנוער של מכבי עשיתי שתי עונות ממש טובות כחלוץ", נזכר אלחמיד, "אבל כשהייתי צריך לעלות לבוגרים ויתרו עליי והלכתי לאשדוד".
מאז הספיק להיות מושאל לשרלרואה הבלגית בגיל 19 (הופעה אחת), לחזור לארץ רק כדי להימכר לאשדוד, וכמה שנים מאוחר יותר הושאל שוב, הפעם לדינמו בוקרשט הרומנית. ברומניה לחמיד היה הצלחה גדולה, אך כזו שאולי פגעה בהתקדמות שלו, משום שחצי שנה מצוינת הספיקה לגנט הבלגית לרכוש אותו ולגרום לו להתייבש שוב, בין השאר בגלל פציעה.
טראומת התאונה שעשה עם האוטו בגיל 14 מתגמדת לעומת הטראומה שחווה כשאחיו נהרג מפגיעת מכונית בגיל 15. מוחמד אלחמיד נהג לנסוע לאימוני בני סכנין עם אחיו הגדול. פעם אחת חאתם עצר בצד ומוחמד ירד מהרכב לקנות אוכל ולא חזר. "מוחמד נפטר לי בידיים וזה היה פשוט מזעזע", משחזר הבלם. "עד היום הוא מלווה אותי, היה לו חלק גדול בעיצוב האופי שלי והמקרה הזה העצים את הרצון שלי להתקדם ולקחת את המשפחה שלי. אם לא הייתי מצליח, המשפחה שלי הייתה מתרסקת לרסיסים". כשנולד בנו הראשון קראו לו חאתם ואשתו על שם האח שנהרג, מוחמד.
***
11 שנים עברו מאז שאלחמיד החל לשחק כדורגל ולא בטוח שהוא יידע לענות לכם מה התפקיד הכי מתאים לו במגרש בלם, מגן, קשר אחורי? בכל התפקידים האלה כבר הספיק לשחק אצל ברק בכר. ואיך זה שבגיל 27, גיל מתקדם לכדורגלן, הוא עדיין נחשב פוטנציאל?
"לפני שחזרתי לאשדוד, אף אחד לא ידע מי אני", מודה אלחמיד. "אבל בעונה הקודמת כל מי שצפה במשחקים של אשדוד, בלי יוצא מהכלל, ראה שחקן עם פוטנציאל גדול. הוא תמיד היה שם אבל מכל מיני סיבות זה לא יצא. תמיד היו לי כל הנתונים, אבל נתקעתי בדרך ורק בעונה שעברה הכל התפרץ. אגב, באר שבע רצו אותי עוד לפני כן אבל רק בקיץ החולף זה התממש".
אחת הסיבות שאלחמיד בעצמו מעלה בקשר לפריצה שלו היא ההסבה שערך לעמדת הבלם. "שכנעו אותי לעבור לשחק כבלם במקום 50-50, אמרו לי שבעוד שנה או שנתיים י אהיה הבלם הכי טוב בארץ. אני אולי השחקן הישראלי הכי מהיר בליגה אז אמרו לי שיש לי כל מה שבלם צריך – מהירות, טכניקה, עצמה וגובה. ג'קי בן זקן שכנע אותי אבל לא הוא ולא אף אחד הדריכו אותי. פשוט שלחו אותי למרכז הרחבה ואני עשיתי מה שחשבתי לנכון. סיימנו כהגנה הכי טובה בליגה אחרי האלופה והסגנית.
"אין לי כבר מה לנסות דברים יצירתיים, בלם לא צריך את זה" (דני מרון)
אתה שלם עם התפקיד החדש?
"בהתחלה היה לי די קשה לקבל את זה כי באופי שלי אני לא שחקן הגנה. אבל ברגע כשלקחתי את זה על עצמי, נתתי מעצמי 200 אחוז, כי כך אני. וממשחק למשחק אני מתחיל להשתפר. אין ספק שיש לי מלחמות עם עצמי ואני שחקן שאוהב לעשות דברים יצירתיים ויש לי את זה, אבל עובדים אתי על כך שאני בלם. אין לי מה לנסות דברים יפים ויצירתיים, כי בלם לא צריך את זה".
אם היו מספרים לך על שחקן אחר בליגת העל, שהוא פוטנציאל בגיל 27?
"אני התחלתי לשחק כדורגל בגיל 16 וחצי, לא בגיל שמונה, ולפני זה לא ידעתי מה זה דשא בכלל. ואגב, כל מי שאומר שאני פוטנציאל, זה מי שרואה אותי משחק, לא אני אמרתי זאת על עצמי".
איך קיבלו אותך בבאר שבע, ומה אתה חושב על האוהדים ועל "טרנר"?
"בבאר שבע יש אנשים חמים שאם הם פוגשים אותך ברחוב, הם רוצים להגיד לך דברים חמים וזה נותן הרגשה מצוינת. טרנר זה משהו אדיר. כשחקן, אף אחד לא יכול להרגיש את זה חוץ ממך, מה זה טרנר. הרגשה מטורפת, האדרנלין בשמיים והאוהדים נותנים הצגה. חברים שלי באים מהצפון ולא רואים את המשחק בכלל. שעתיים וחצי נסיעה והם רוצים רק להסתכל על האוהדים".
הגעת בדיוק כשמיגל ויטור נפצע. ציפו שתחליף אותו ובדיעבד אולי נעשה לך עוול.
"במפגשים ביני, הסוכן שלי ובאר שבע הם דיברו על כך שהם רוצים לבנות אותי , אבל אני לא באתי רק בגלל שוויטור נפצע כי חודשיים קודם לכן רצו אותי. הפציעה רק זירזה את המעבר. באר שבע אמרו שהם מחתימים אותי כראייה לעתיד. נכון שאני בן 26 אבל בלם יכול לשחק עד גיל מאוחר. הם ידעו שאני חסר ניסיון מבחינת עמידה על המגרש, אופי, כל המסביב. אבל הם מאוד האמינו בנתונים שלי ובמה שיש לי מבחינת כדורגל. ועדיין אנשים חשבו שאני בא להחליף את ויטור שנפצע ואני צריך לתת את מה שהוא נתן".
ויטור. "אנשים חשבו שבאתי להחליף אותו, אבל באר שבע רצו אותי הרבה לפני" (דני מרון)
לא פשוט להיכנס לנעליים של מישהו שהפך לאגדה בטרנר. גם כשאתה משחק מצוין, אתה עדיין צריך לשמוע שכולם מחכים שוויטור יחזור.
"אני מאחל למיגל שיבריא ויחזור כמה שיותר מהר. אני מאוד מעריך אותו, זה בלם שלא היו כמותו בליגה שלנו, אבל אין תחרות בינינו. כמו שאין תחרות בינו לבין לואי טאהא ומתן אוחיון. אנחנו שחקנים באותה קבוצה ורוצים שהקבוצה תנצח ותצליח. הביקורת לא תמיד הוגנת ולא תמיד מקצועית. צריך לכבד את כל בלמי הקבוצה, אותי ואת שיר צדק, את ויטור וטאהא וגם את אוחיון שהיה מצוין כששיחק".
קשה לך עם הביקורת?
"ממש לא. אם זה היה מציק לי, לא הייתי מציג את היכולת שאני מציג עכשיו. אין לי את האפליקציות של אתרי הספורט ואני לא מתעניין במה אומרים או כותבים. מדי פעם חבר שולח לי או אמא שלי, אבל זה לא מפריע לי.עם זאת, זה לא יכול להיות שכשאנחנו מנצחים 0:2 או 0:3, ההגנה לא טובה".
ובאמת אתם ההגנה הכי טובה בליגה, ספגתם בסיבוב השני אפילו פחות מעונת השיא של ויטור וצדק ועדיין יש ביקורת.
"אני צריך להתמודד עם זה ואין לי מה לעשות. גם אם עשיתי משחק טוב וכתבו שלא, אין לי איך לשנות את זה. גם אם כל המומחים בארץ יגידו שעשיתי משחק לא טוב, מה שחשוב זה איך אני מרגיש. ואם שיחקתי טוב זה לא יזיז לי. ובדיוק הפוך. אם יכתבו ששיחקתי מצוין ואני אשחשוב שעשיתי משחק לא טוב, אני לא אחזור הביתה ואגיד שהייתי טוב. כשעשיתי טעויות, לקחתי אחריות על עצמי ללמוד ולהשתפר. זה ההבדל בין שחקן שרוצה לעשות משהו עם הקריירה שלו, לבין שחקן שחשוב לו מה אומרים עליו.
לך זה לא חשוב?
"אני יודע מה חושבים האנשים במועדון, המאמן והבעלים וזה הכי חשוב. לא מעניין אותי מה אנשים אחרים חושבים. אני חושב שבגלל שאלחמיד זה לא שם סקסי במיוחד, או בגלל שאני עדיין שחקן חדש שהגיע רק השנה בסכום גדול ואין לו קרדיט גדול, בטעות הראשונה שופטים לחומרה".
"שופטים אותי לחומרה אולי כי אלחמיד לא שם סקסי במיוחד" (דני מרון)
אתה מדבר על התקופה הפחות טובה שלך: האדום שספגת מול מכבי ת"א והטעות בליגה האירופית.
"הייתי בתקופה פחות טובה ואחרי הטעות מול לוגאנו וההפסד איבדתי קצת ביטחון. עד לאותה טעות רוב האוהדים היו בדעה חיובית. כולם אמרו לי '"איזה שחקן אתה, בלם שקט". אחרי זה הדעות השתנו אצל חלק מהאוהדים. זה חלק מהחיים של שחקן הגנה שעושה טעות וסובל מחוסר מזל אחרי משחק או שניים ועושה עוד טעות. יש כאלה שמשנים את דעתם בגלל ביקורת אחת או שניים".
***
"בכדורגל אתה לא יודע איך דברים יסתדרו ואיפה תהיה בעוד חודש או חודשיים אפילו", אומר אלחמיד, "כשהגעתי לבאר שבע, הגשמתי חלום כי רציתי להגיע למועדון גדול בארץ. באתי לכאן בשביל להוכיח, קודם כל לעצמי, שאני שייך לרמות האלה ולהילחם על תארים ולא על הישארות בליגה, כמו באשדוד. זו הייתה המטרה ואנחנו בדרך הנכונה להגשים את המטרה ומקווה שבסוף העונה נחגוג. באר שבע בדרך לאליפות שלישית והפעם אני חלק חשוב מהאליפות הזו".
אחרי שסיפרו לנו שבאר שבע מתקשה ולא מנצחת את קבוצות הפלייאוף העליון, שהיא לא טובה העונה ושזאת תהיה ליגה צמודה, האלופה הגיעה למאני טיים בפלייאוף העליון ורק מנצחת: בני יהודה ובית"ר ירושלים בטרנר ואת מכבי תל אביב בנתניה. הפער מבית"ר השנייה כבר שש נקודות ומהצהובים 11 נקודות. אחד מגיבורי הקבוצה בתקופה האחרונה, הוא אלחמיד. "אמנם לא נראינו הכי טוב מבחינת כדורגל, אבל הרגשתי את העוצמה של הקבוצה", אומר הבלם אחרי הניצחון על מכבי. "הרגשתי את טוני חוזר להיות טוני שכולם מכירים, את המחויבות של כולם, ואחרי מה שראיתי – אם נביא את זה לכל משחק, אין סיכוי שלא ניקח אליפות".
הליגה חלשה יותר השנה לדעתך?
"דווקא אפשר להגיד על העונה שעברה כשהכל הלך קל שהליגה הייתה חלשה. אני חושב שבשנה שעברה לא היו קבוצות כמו מכבי נתניה הפועל חיפה ובני יהודה בפליאוף העליון. בעונה שעברה בפליאוף העליון היו רק מכבי תל אביב ובאר שבע. העונה יש יותר תחרות, קבוצות נותנות פייט ויש גם שחקנים מסוימים בבאר שבע שלמדו אותם. קבוצות שמות 5-6 שחקנים על טוני וואקמה, וזה כשהוא הולך וקצת פצוע".
"כשוואקמה כשיר גם עשרה שומרים לא יכולים לעצור אותו" (דני מרון)
וכשהוא כשיר?
"גם אם ישימו עליו עשרה לא יעזור להם" (אלחמיד צוחק). אני לא מסכים נחלשנו מבחינת שחקנים, כמו שלבכר פשוט אין זמן להריץ הרכב אחד שייכנס לכושר, מכל הפציעות וההרחקות הבלתי נגמרות העונה".
נתקלת בעונה כזו קשה עם כל כך הרבה דברים שקרו לקבוצה בעונה אחת?
"לא נתקלתי בדבר כזה הבריירה שלי. מה שקורה עם באר שבע העונה, והיא מקום ראשון, זה רק מראה עד כמה היא לא נחלשה. אומרים שיש לך סגל חלש ושהקבוצה נחלשה, ושמשחקים בלמים שהם חמישי ושישי, כמו שאוהבים להגיד, ועדיין הקבוצה במקום הראשון ועם ההגנה הכי טובה".
אחיך המנוח מוחמד היה גאה בך על איך שהתפתחה לך הקריירה.
"הוא היה גאה בי על כל מה שעברתי עד עכשיו ולא רק על העונה בבאר שבע. גם על העונה בבאר שבע הוא היה יכול להיות גאה באח שלו, כי לבוא למועדון גדול בישראל, לתת משחקים טובים וגם לעבור תקופות פחות טובות שירשמו עליך דברים לא נעימים בתקשורת ויקראו ל אפס, ואז לקבל הזדמנות נוספת אחרי חודשיים וחצי ולהציג יכולת טובה. אני בחור עם מנטליות מאוד חזקה ולא מזיז לי מה אומרים. אני קם בבוקר כל יום ונותן באימון 1000 אחוז ולא רק 100, אני אוהב את המשפחה שלי ואת הפינה שלי".
לאן הפוטנציאל שלך יכול להגיע, נגיד בתוך שנתיים?
"איך שאני עובד ונראה ואיך שעובדים איתי, ואני עוד צריך להשתפר הרבה וללמוד, אני חושב שבעוד שנה וחצי-שנתיים, ידברו עלי כבלם מוביל וכשחקן נבחרת".
מה דעתך על הכתבה?