אני מחבב את סטיב מקלארן. הוא אדם נחמד ולדעתי גם מאמן מצוין. הרקורד שלו במנצ'סטר יונייטד היה נפלא כשהוא עבד עם אלכס פרגוסון. הם לקחו את הטרבל ב-1999, לא? הוא אחד המאמנים שהתפרסמו ביכולת הטקטית שלהם באנגליה ורתם לעצמו את טכנולוגיית הווידאו ועבודה עם סטטיסטיקות. הוא בנה אז סט אפ נפלא ביונייטד. הבעיה שלו היא שלא ידע לעשות את הסוויץ' הזה בין מנג'ר למאמן בכדורגל האנגלי. כשאתה מאמן באנגליה אתה חבר של השחקנים, אתה נותן להם עצות, אתה מעצב שחקנים, אתה יכול גם לשנות את היכולת של השחקנים, אבל כשאתה מנג'ר אתה חייב לקחת החלטות קשות. לשחרר שחקנים, לחשוב על מדיניות הרכש. גם לאמן על הקווים. מקלארן לא ידע לעשות את זה.
באנגליה כולם מכירים אותו כמנג'ר של הנבחרת שלא העלה אותנו ליורו. קוראים לו 'הוולי עם הברולי'. וולי באנגלית זה כינוי של טיפש או דביל, בולי זה קיצור של מטריה. במוקדמות יורו 2008, מקלארן קיבל את הג'וב אחרי סוון גוראן אריקסון כשנבחרת 'שלושת האריות' הייתה קצת בירידה ובעידן של חילופי דורות, אבל עדיין היו לו שחקנים טובים מספיק כדי לעלות את אנגליה לטורניר באוסטריה-שווייץ – כמו דייויד בקהאם ועוד שמות גדולים. במשחק האחרון בוומבלי הוא היה צריך רק תיקו נגד קרואטיה, אבל כשהקרואטים הוליכו 2:3 והתחיל לרדת גשם כל מאמן אחר היה עומד שם מדוכא ולא שם לב לטיפות שנופלות על ראשו. הוא בחר במקום להתרכז במשחק לקחת מטריה כדי להימלט מהגשם. מאז בכל התקשורת האנגלית מכנים אותו בכינוי הזה. הוא דיבר על כך בראיונות רבים שזה הדימוי שדבק בו מאז. זה מטריד אותו, אבל אם תזרוק לו את הכינוי הזה הוא גם יצחק.
אחרי הכישלון בנבחרת היה לו קשה מאוד לזכות במשרה בקבוצות באנגליה. הוא בחר בקבוצות באירופה כמו חלק מהמאמנים האנגלים שלא מהססים לצאת מהאי הבריטי כשלא הולך להם בבית, אבל חוץ מאשר במידלסברו ובטוונטה אנסחדה ההולנדית, שם הוא זכה באליפות, הייתי אומר שנכשל בוולפסבורג ובקבוצות אחרות. גם בקדנציה השנייה שלו בטוונטה וגם בנוטינגהאם שם ציפו ממנו להצלחה, הוא אכזב. מדרבי קאונטי הוא פוטר פעמיים. בפעם הראשונה בגלל שהם השקיעו המון כסף וציפו שהוא יעלה אותם לפרמייר-ליג ואז ב-2015 הוא קיבל לקראת סוף העונה הצעה מניוקאסל. הוא טוען שזה לא סובב לו את הראש, אבל הם נכשלו בסיום ולא עלו. מקלארן המשיך לניוקאסל וגם משם פוטר. כשחזר לקדנציה שנייה בדרבי קאונטי זה כבר לא היה אותו דבר מבחינת השחקנים.
מקלארן עם קרויף. לא היסס לצאת מהאי הבריטי (מכבי תל אביב – האתר הרשמי)
אני טוען שהוא לא מצליח בסטייל האנגלי, אבל כמאמן באירופה הוא יכול להצליח. הוא מכיר את ג'ורדי קרויף ואימן אותו ביונייטד. אם השילוב יהיה נכון, זה יכול לעבוד מצוין במכבי תל אביב, כי כמו שאני אומר יש לו ידע גדול, יש לו ניסיון שלא קונים כל יום וג'ורדי לא ימצא מישהו טוב ממנו. ב-2013 הוא עבד בקווינס פארק ריינג'רס כמאמן על כר הדשא כשהארי רדנאפ היה המנג'ר ושמעתי מהרבה שחקנים ששיבחו אותו על הידע ועל שיטות האימון שלו. אני חושב שקרויף יכול רק ליהנות ממנו. השאלה איך הבעלים יציב אותו בקבוצה. מה תהיה הגדרת התפקיד.
אם אתם שואלים אותי איך יתייחסו אליו באנגליה כעת, הרי שאין ספק שיצחקו. הוא קצת הצליח לשקם את הדימוי השלילי שהיה לו, אבל השאלה כמה פעמים הוא יכול להצליח להמציא את עצמו שוב? הוא אף פעם לא היה ספורט דירקטור או מה שמכנים אצלכם מנהל ספורטיבי. אני חושב שאם הבעלים של מכבי תל אביב רוצה אותו בשטח הזה, דווקא כאן זה הימור. אם הוא יהיה מאמן או יועץ לג'ורדי כולם ירוויחו. רק לפני שבוע שבועיים הוא היה מועמד להארטס הסקוטית. אני מניח שהליגה הישראלית הרבה יותר תחרותית, אז הוא בוודאי עשה החלטה טובה.
ג'ון קרוס הוא כתב בכיר שסיקר את נבחרת אנגליה, קבוצות הפרמייר-ליג ומשמש כפרשן עבור "המירור".
סייע בהכנת הכתבה: יעקב זיו
מקלארן והמטריה מאותו משחק זכור מול קרואטיה שהסתיים בהדחה (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?