החלוץ שקרע רשתות במדי מכבי הרצליה לא ממהר לחתום בליגת העל, למרות שלל הצעות שקיבל. פושה, אגב, גילה שהפועל רעננה היא זו שהייתה אמורה להחתימו בינואר 2014. "הגעתי במקרה להרצליה. שיחקתי באנטוורפן בבלגיה והמשכורת לא תמיד נכנסה בזמן. המצב היה מורכב והסוכן הישראלי-בלגי שלי דיבר עם הפועל רעננה על השאלה לשנה. שלחו לי כרטיס טיסה, אבל גיליתי שהדרכון שלי לא בתוקף ונאלצתי להמתין. הודעתי לאנטוורפן שיש לי הצעה מישראל, אבל הנשיא אמר לי שעליי להישאר משחק נוסף. רעננה איבדה סבלנות והחתימה שחקן אחר.
"הסוכן שלי מצא את הרצליה בליגה השנייה והצליח לקנות אותי. דיבר איתי על האקלים, על הים ועל כך שאהנה במשך חצי שנה. הבקעתי 10 שערים ב-12 משחקים וחשבתי לחזור לבלגיה, אבל הרצליה מימשה את האופציה ואמרה לי שאמשיך עוד עונה וננסה לעלות. הבנתי שעדיף לכולם שאסכים (צחק). נשארתי עוד שלוש שנים, לא עלינו, אבל לא בזבזתי את הזמן. הבקעתי 70 גולים בשלוש עונות".
"לא בזבזתי את הזמן, הבקעתי 70 שערים" (לירון מולדובן)
על ישראל: "היו לי חששות לאור מה שראיתי בטלוויזיה. לכולם יש מחשבות על ישראל וחבל כי כשהגעתי הכל הלך מושלם. חייתי בפרבר חוף עשיר צפונית לתל אביב, יש כאן 300 ימי שמש בשנה, אתה הולך ברגל לחוף הים. בכנות, זה היה סידור מושלם. ממש אפשר ליהנות בישראל מהחיים. כולם בחוץ כל הזמן והמנטאליות הרבה יותר משוחררת מבאירופה".
הליגה הלאומית: "משחקים מול יציעים ריקים וקשה להשוות את הרמה לצרפת. המשחק מבוסס על טכניקה ומהירות ולא על טקטיקה. זו הליגה השנייה, אז אתה מקבל הרבה מצבים לאיים על השער והשופטים נותנים לשחק. השכר הממוצע הוא 4,000 יורו נטו לחודש וזה לא רע. זו מדינת כדורגל ואנשים מדברים על המשחק כל היום. האנשים פה מתלהבים. זה דוחף אותך. אפילו למדתי עברית. זה הרבה יותר קל מפלמית".
חזרה לצרפת: "אני רוצה לשחק בליגה הראשונה וזו מטרה שתמיד שמתי לעצמי. אני מתגעגע הביתה, אבל השמש והים מרגיעים את זה. אני מרגיש שאני בחופשה כל השנה. למדתי הרבה בישראל, לא בזבזתי כאן את הזמן".
האזרחות האלג'יראית: "דחיתי פעם אחת את ההתאחדות האלג'יראית וחבל, כי מאז הם לא היו בקשר איתי. אני צרפתי-אלג'יראי וכשהגעתי לישראל היו לי חששות, הקרובים שלי היו מודאגים, אבל הכל עבר בשלום".
מה דעתך על הכתבה?