לכאורה, ספרטה פראג היא לא המקום הראשון שהייתם בוחרים לשחק בו אילו הייתם שחקני כדורגל שניבאו לכם קריירה אדירה באירופה. גם לא מקום בו חותמים בגיל 28. הליגה בצ'כיה טובה מישראל – ראינו מה עשתה אותה ספרטה להפועל ב"ש בעונה האירופית הכי טובה של ב"ש אי פעם – אבל זו לא אחת מחמש הליגות הגדולות, וגם לא אחת מחמש הליגות הבאות אחריה.
לשחק בצסק"א מוסקבה, בברוז', בפנרבחצ'ה או גלאטסאריי – שלא לדבר על בנפיקה או ספורטינג ליסבון – זה אטרקטיבי יותר מאשר ספרטה. במובנים רבים, כאשר שחקן בן 28, כמו טל בן חיים, חותם בספרטה פראג, זה קצת מאכזב. עם צעד ראשון נדיר גם במושגים אירופיים, עם דמיון בסגנון המשחק לתיירי הנרי, עם 18 שערים ושבעה בישולים בעונה האחרונה, אפשר להגיע ליותר. אבל בגיל 28, מאוחר מדי ביחס לפוטנציאל שלו, אחרי שהמעבר שלו לברוז' טורפד על ידי קרויף בינואר, בן חיים צריך לעשות גם חשבון עסקי.
ספרטה פראג לא תהיה הקבוצה שתאבד לוויקטוריה פלזן את הבכורה בצ'כיה, בוודאי שלא ליריבתה העירונית הנמושה, סלביה פראג. ספרטה משקיעה, תסתער על שלבים מתקדמים בליגה האירופית, הביאה מאמן איטלקי (לא כזה מוצלח) עם רזומה כמאמן אינטר – אחרי ראניירי – ותשלם ביד נדיבה לבן חיים עצמו. מיליון יורו נטו שכר בסיס, חוזה לארבע שנים, מענקים נכבדים לזכייה בתארים או העפלה לליגת האלופות. מדובר על חוזה שעונה להגדרה "הצעה שלא ניתן לסרב לה".
אבל צ'כיה אינה סין. כאן לא נוסעים במחלקה הראשונה עם הבעלים, לא מקבלים זיכיון מהבעלים לעסקים בארץ, זאת אירופה. בן חיים יצטרך לקחת פחות קשה שינויים במצבי הצבירה שלו, להתמודד לפעמים עם ירידה לספסל – למרות השכר ולמרות ההשקעה של הצ'כים – וכמובן להצדיק את ההשקעה בו מהרגע הראשון. והכי חשוב: בן חיים יצטרך לקחת בחשבון שמצ'כיה לא תמיד מגיעים רחוק, בוודאי שלא זרים. שחקנים צ'כים הגיעו בעבר הרבה יותר לאנגליה. היום קצת מגיעים לאיטליה, טיפה לגרמניה, אבל זו לא יצואנית מצטיינת.
טל בן חיים (עדי אבישי)
אז למה? כי נגמר. כי בן חיים איבד את החדווה, לא רק במכבי ת"א, אלא בכלל בכדורגל הישראלי. כי השעון הביולוגי מתקתק. וגם כי הוא רוצה להוכיח לעצמו ולכולנו שהוא בצמרת הכדורגל הישראלי – מבחינת שכר, מבחינת מעמד, מבחינת יעד. ספרטה פראג היא יותר ממכבי ת"א מבחינת מסורת (33 אליפויות, חצי גמר גביע האלופות), מבחינת מתקן, מבחינת כדורגל. היא פחות מהרבה מקומות אחרים, אבל אני לא מכיר אף שחקן בישראל כרגע שהיה אומר להצעה כזו "לא".
מכבי ת"א יכולה גם להיות מרוצה, גם אם "איבדה" שני מיליון יורו שהיו יכולים להגיע מעסקת מכירת החלוץ בחורף לברוז', מכמה סיבות: 2.9 מיליון יורו זה סכום שלא שילמו מעולם באירופה על כדורגלן שהגיע ישירות מישראל; בן חיים מיצה את עצמו במכבי ת"א והקבוצה כבר הביאה את עומר אצילי, בפחות כסף (אם כי באותו שכר); ושוב – המועדון הוכיח שהמטרות שלו (אליפות, שלא הושגה לבסוף) גדולות מכסף. מה שכן, מכבי נותרה אחרי עזיבת ערן זהבי, גל אלברמן וטל בן חיים, ואולי אפילו של יוסי בניון, ללא מנהיגות יצירתית. ואת זה לא ניתן לקנות בכסף.
מה דעתך על הכתבה?