בחודש הבא ימלאו עשר שנים למהפך הספורטיבי בבירת הנגב. יעקב טרנר, בתוקף תפקידו כראש העיר, שכנע בקיץ 2007 את אלונה ואלי ברקת לרכוש את הפועל באר שבע מידיו של אלי זינו, והשאר היסטוריה.
טייס הקרב לשעבר נעזר בסיוע קרקעי מסיבי, שהתבסס על אוהדים דעתניים ותקשורת לוחמנית. זו הייתה מתקפה משולבת, מתואמת ומתוחכמת. בשעות הערב הופעלו "שידורי המהפכה" מביתו של דודו עזריה (כיום הסקאוט של המועדון), הדיווחים מחדר המלחמה רוכזו בבלוג "הסלע האדום" שהפעיל העיתונאי לשעבר אייל חטב (כיום מורה לגיאוגרפיה), ואת שורות המחץ סיפק משה ניר (כיום מאמן כדורגל ואיש מערכת החינוך) ברדיו המקומי. אליהם הצטרפו אייל אנקרי, רונן כהן ורפי שטרית, הגרעינים הקשים משער 2 המיתולוגי באצטדיון וסרמיל, שמיררו את חייה של ההנהלה הקודמת על בסיס שבועי. שלושתם אגב העתיקו את פעילותם ליציע המזרחי בטרנר ופועלים לקדם את יוזמתם לקרוא ליציע הזה על שמו של חברם המנוח, בנצי בלומנפלד ז"ל.
לאחר ריכוך היעד התחילו לשקם את ההריסות. בהשקעה של קרוב ל-150 מיליון שקלים שינתה משפחת ברקת סדרי בראשית. שתי אליפויות רצופות וקמפיין אדיר בליגה האירופית הפכו את באר שבע למעצמה אזורית. טרנר כבר לא אדם פרטי, אלא שם נרדף לאצטדיון הכי ביתי במזרח התיכון.
שחקני באר שבע חוגגים אליפות (דני מרון)
ממרום 83 שנותיו משקיף טרנר על האירועים המשמחים המתרחשים בנגב, וצובט את עצמו בכל פעם מחדש כש-16 אלף צופים קוראים בשמו. "כשהכרוז באצטדיון אומר 'THIS IS TERNER' עוברת בי צמרמורת", אומר טרנר בראיון ראשון מאז זכייתה השנייה ברציפות של בבת עינו. השמחה של טרנר נמהלה לאחרונה בעצב בעקבות מותה של רעייתו אריאלה ז"ל שהלכה אחריו בארץ לא זרועה.
אם היו שואלים אותו מה היה רוצה לשנות בתיאטרון החלומות הבאר שבעי, הוא היה מצביע על תוכניות הבנייה. "אולי היה צריך להכין תשתיות שיאפשרו את האופציה להגדיל את האצטדיון בשלב הראשון ב-5,000 מקומות עד לקיבולת מקסימלית של 32 אלף מקומות בשלב הסופי", הוא אומר. "כשבדקתי את העניין מקרוב הוסבר לי שהכנת התשתיות להגדלת 'טרנר' תחייב תוספת של 50 מיליון שקלים, כך שזה לא ריאלי".
ביקוריו בקומפלקס נדירים למדי, אבל הוא עוקב אחר הקבוצה מקרוב. קשריו עם אלונה יציבים, ולעתים הוא מרשה לעצמו להחליף איתה מסירות כפולות. "כשצריך אנחנו מדברים, בעיקר על נושאים שוטפים. אנחנו בקשר טוב, אבל אני לא היועץ שלה. היא מספיק נבונה והוכיחה את כושר הניהול המצוין שלה".
אצטדיון טרנר. התשתיות לא מאפשרות להגדילו (דני מרון)
מה בכל זאת היית מייעץ לה?
"חשוב לשמור על הקיים, בלי לזעזע את ההרכב. הזרים מצוינים, לא הייתי נוגע בהם. אולי כדאי לשלב יותר צעירים בני המקום".
מה לגבי מאור בוזגלו?
"אני חושב שהיה צריך להשאיר אותו, ובמקביל למצוא את הדרך להתמודד עם האבא שלו".
אחרי שתי אליפויות רצופות, מה צריך לעשות כדי להימנע מתחושת שובע בקבוצה?
"חייבים להצליח באירופה. האמינו לי, עלייה לשלב הבתים בליגת האלופות תספק לאלונה את המוטיבציה להמשיך לנהל את הקבוצה עוד הרבה שנים".
מה דעתך על הכתבה?