בחודש יולי 2016 החלו בקול תרועה עבודות הריסת אצטדיון בלומפילד, לצורך שדרוגו והפיכתו לאיצטדיון בסטנדרטים בינלאומיים, בהשקעה כוללת של כ-350 מיליון שקל, אבל בפועל, לאחר כשלושה חודשי עבודות הריסה, האיצטדיון על הריסותיו נותר שומם מפועלים ונראה כאתר בנייה נטוש.
רק בתחילת אפריל, בתום הליכי המכרז, נבחר הקבלן המבצע (חברת אשר גרין מבנים) והעבודות בפועל החלו לפני שבועות ספורים. "זו הייתה חלמאות", טוען בכיר בעירייה, "אם היו נערכים מראש ניתן היה לדעתי לבצע ברצף את עבודות ההריסה והשיפוץ. אם ידעו שיש פער של למעלה מחצי שנה בין ההריסה לשיפוץ – עדיף היה לדחות את תחילת העבודות. אז אולי הקבוצות התל אביביות היו יכולות לשחק בבלומפילד לפחות עוד כמה חודשים העונה ולגרוף כמה נקודות ליגה יקרות, שהיו עשויות לשנות מבחינתן הכל".
לדבריו, בתחילה, עבודות התכנון נעשו באמצעות החברה העירונית היכלי הספורט, המתפעלת את איצטדיון בלומפילד והיכלי הכדורסל ביד אליהו ובדרייב אין. חודשים ספורים לפני תחילת העבודות הוחלט להעביר את התכנון והביצוע לרשות לפיתוח כלכלי של עיריית תל אביב.
"התהליך הפך למסורבל" (דני מרון)
"חברת היכלי הספורט, שהיא המפעילה את האיצטדיונים, הייתה צריכה גם להיות ממונה על התכנון והביצוע. המפעיל יודע בדיוק את הצרכים הנדרשים
לאיצטדיון. התהליך הפך למסורבל", טוען עוד הבכיר בעירייה.
גם בתכניות עצמן חלו שינויים והליכי המכרזים שכללו סיורי קבלנים התמשכו חודשים ארוכים. התכנית הראשונית הייתה לשידרוג בלומפילד והגדלתו מ-14 אלף ל-21 אלף מושבים. בהמשך הוחלט שבאיצטדיון המשודרג יהיו 24 אלף מקומות ולפני חודשים ספורים מספרם הוגדל ל-29 אלף.
"מדוע לא החליטו על 30 אלף מושבים? למיטב ידיעתי, רק באיצטדיונים עם 30 אלף מושבים ומעלה ניתן לארח משחקי חצי גמר וגמר במסגרת הליגות האירופאיות", הוא טוען עוד.
תאריך היעד הנוכחי לסיום העבודות בבלומפילד הוא סוף שנת 2018, כך שבפועל הקבוצות התל אביביות יאלצו לנדוד לנתניה, פתח תקווה ואף לחיפה וטדי בירושלים בשתי העונות הבאות. "אני מסופק אם יעמדו ביעד הנוכחי של סיום העבודות", הוא הוסיף בפסימיות. "אפשר היה להתחשב יותר בצרכים של הקבוצות התל אביביות. בלומפילד הוא הבית היחיד שלהן ואין לו תחליף אמיתי כמגרש ביתי", טוען עוד גורם המעורה בספורט בעיר.
איצטדיון בלומפילד. "הבית היחיד שלהן" (דני מרון)
התכנון החדש ישמר את המאפיינים הייחודיים של האצטדיון, הכוללים את היציעים הבנויים כ-BOWL, שתורמים לאווירה המיוחדת, כמו גם הקרבה לכר הדשא והאקוסטיקה. רוב היציעים הקיימים ישופצו ויישארו על כנם, כאשר ייבנו שטחים חדשים מתחת ליציעים וייבנו מבנים נוספים כחלק מהיציע המערבי והיציע המזרחי.
התכנון גם כולל התקנת מספר רב של תאי שירותים, אמצעי הנגשה לנכים, מערכות הסעדה שונות ומועדוני מנויים ל-VIP. במסגרת התכנית, זוויות הראייה, זרימה טובה ובטיחותית של הקהל, עמדות צילום, אולפנים לשידורי טלוויזיה, מערכות תאורה, חדרי בקרה ואזורים ייעודיים לרכבי שידור. באזור השחקנים, המופרד הקהל, תוכננו ארבעה מתחמי מלתחות הכוללים, בין השאר, חדרי מאמנים, חדרי שופטים, בדיקות סמים, חדר רופאים ובקרים.
שער 11. העבודות מתקדמות בעצלתיים (דני מרון)
איצטדיון בלומפילד נחנך בשנת 1962, בסיוע תרומתם של האחים ברנרד ולואיס בלומפילד, על מקומו של מגרש "באסה" שהיה פעיל משנת 1949. המשחק הרשמי הראשון באצטדיון נערך באוקטובר 1962, ובו שיחקה הפועל תל אביב מול שמשון תל אביב. חודשיים לאחר מכן התארחה בבלומפילד בפעם הראשונה קבוצה מחו"ל, ס.ק אנסחדה ההולנדית, ששיחקה מול הפועל תל אביב במשחק ידידות.
"התכניות של שדרוג איצטדיון בלומפילד נראות על הנייר מרשימות, אבל לקבוצות התל אביביות צפויות לפחות עוד שתי עונות ללא בית", הוסיף גורם בכיר נוסף בעירייה – "אני מקווה שלפחות יאיצו את העבודות ואולי ניתן יהיה להקדים את לוחות הזמנים. בלומפילד הוא סמל ומוסד תל אביבי".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, לא הייתה הפסקה של שמונה חודשים במהלך העבודות. כל שלבי הפרוייקט נעשו בהתאם לתכנון, כולל ההריסה, המדידות והתכנון טרם כניסת הקבלן הראשי לשטח. כל זאת על מנת לחסוך ולעמוד בלוחות הזמנים המקוריים. באשר למספר מקומות הישיבה – ראש העירייה, רון חולדאי, הנחה על הרחבת מספר המושבים ל-29 אלף ובכך לעמוד בכל הסטנדרטים האירופאיים הנדרשים. כל העבודות נעשות בתיאום עם אופ"א".
מה דעתך על הכתבה?