הכל החל בסוף שנת 1964 אז הוחלט להקים קבוצת כדורגל בשם הפועל אפקה. השחקנים ברובם היו לקראת גיוס לצבא, אחרים כבר השתחררו וההחלטה יצאה לפועל. יריב בן יהודה היה מאותם המייסדים ושיחק בקבוצה: "כמעט כולנו היינו אוהדים של הפועל תל אביב והיו לנו קשרים במועצת הפועלים בבית ברנר ובמרכז הפועל. הבקשה להקים קבוצה נענתה בחיוב, קיבלנו סכום כספי וציוד ספורט וכך יצאה הפועל אפקה לדרך בליגה ג'. נדדנו במגרשי הכדורגל בסביבה וקיימנו משחקי בית במגרשים של הכפר הירוק, מגרש שמשון ת"א, קיבוץ גבעת השלושה והפועל צפון ת"א".
כאמור, באותם ימים הכדורגל היה בעיקר בגדר תחביב וסגל הקבוצה הורכב מלא מעט חיילים כשבין לבין יצאו לפעולות בשורות הצבא. אחד מאותם השחקנים היה יצחק "צחי" ברקאי (האח הבוגר של העיתונאי ואיש גל"צ, רזי ברקאי, א.ג). ברקאי היה ראשון הנופלים מבין שחקני הקבוצה ומותו הכה בהלם את הקהילה הקטנה שהתפרסה בצפון תל אביב.
"היתה קבוצה של אנשי אפקה ותל ברוך. כולם היו חברים. כל מוות של אחד השחקנים הכה את כולנו", סיפר איש הערוץ הראשון דני לוינשטיין. "אימנו אותנו אמציה לבקוביץ' בין היתר", הוסיף הקפטן לשעבר. "הגעתי בזכות חברות עם אלישע בן יהודה ז"ל".
"הוחלט להמשיך לפעול למען הנופלים"
שנת 1967 היתה קשה עבור המועדון הקטן. בחודש יוני בן יהודה שהיה קצין צנחנים נפל בקרב במהלך שירות מילואים. "הוא היה ספורטאי מצטיין, גם בשחיה אבל אז שילבו את זה עם ספורט אחר ולכן הוא השתתף גם בקבוצת הכדורגל", מוסיף.
בדצמבר 1967 התווסף למניין הנופלים שוער הקבוצה יואב יגאלי שבועיים לפני מועד שחרורו. במלחמה נפצע קשה גם משה "גיזי" גינוסר. נפילתם של השלושה שהיו דמויות מוכרות הכתה באבל כבד את אנשי הישוב. אלפים הגיעו ללוויות והמוות לא התעכל.
יריב בן יהודה, אחיו של אלישעמעיד על התקופה הקשה: "המוות הכה והקבוצה עמדה להסגר. מלחמת ששת הימים והאבידות גרמו לשחקנים שלא להיות זמינים עבור הקבוצה ואחרים יצאו לאנגליה וארצות הברית. ברגעי המשבר נחלצו לעזרת רוני טריביש, רזי גוטרמן ומשה גינוסר שהחלים מהפציעה הקשה. שחקני הפועל תל אביב שאר ישוב בן ברוך ושלמה טומבולסקי ואנדריי עובדיה ממכבי יפושהחזירו שחקנים לקבוצה וצרפו שחקנים חדשים שהשתחררו משרות צבאי. הוחלט כי אפקה תמשיך לפעול למען זכרם של שחקני הקבוצה שנפלו על משמרתם. שמם של השלושה אינו נשכח ובהמשך נפל בשרות מילואים חיים ישראליהאח של שחקן הקבוצה יוסי".
ההנצחה נמשכה גם ב-1969 כשהוקם מטווח אולימפי על שם אלישע בן יהודה בסמוך למגרש הכדורסל של הפועל תל אביב באוסישקין שעכשיו לאחר שנות פעילות רבות אמור להסגר ולעבור למקום אחר.
אמציה לבקוביץ' שאימן תקופה קצרה את אפקה מספר: "הגעתי לקבוצה ומצאתי חבורה שאוהבת מאוד כדורגל. הם קיבלו את היסודות ממני ועזבתי. כששמעתי על המוות של שלושה מהשחקנים הבנתי שהאהבה לא מחלידה, גיליתי עניין בקבוצה הזו לאורך כל הקריירה שלי".
דני דבורין היה באותה תקופה מאמן ומנהל קבוצת מכבי צפון ת"א: "משחק בין מכבי צפון ת"א להפועל אפקה היה הדרבי של ליגה ג'. המשחק עורר עניין רב ולמיטב זכרוני אנחנו ניצחנו ברוב המשחקים. לפני כל משחק הזכירו את שלושת השחקנים שנפלו במהלך השירות בצבא לצד סיפורי עבר כשהשלושה השתתפו במשחקים".
מליגה ג' עד ימק"א ובית"ר ירושלים
שנת 1973, דווקא השנה של מלחמת יום כיפור, הייתה עונת השיא של הפועל אפקה תחת המאמן בן ברוך שכבר פרש ממשחק. משחקי גביע המדינה וההגרלה שלחו את הפועל אפקה למשחק נגד הפועל ירושלים שהסתיים ב-0:4. המסע נמשך עד למפגש עם בית"ר ירושלים.
יריב בן יהודה נזכר: "בית"ר ירושלים ביקשה להחליף את הביתיות ולאחר שיחה קצרה סוכם כי הפועל אפקה תקבל 1,800 לירות, תממן אוטובוס של חברת דן ותזמין את שחקני אפקה לאחר המשחק לארוחת ערב".
ימק"א היה מלא ב-6,000 צופים רועשים ובכניסה לעיר הבירה נתלו המודעות של הימים ההם על מפגש הגביע בין בית"ר י-ם להפועל אפקה. את בית"ר ירושלים אימן שחקן העבר של הפועל פ"ת וקפטן נבחרת ישראל נחום סטלמך.
בשורות בית"ר ערך בכורה ילד צעיר בן 16.5. הקהל קרא "אורי, אורי" ורבים לא הבינו במי מדובר. בצד עמד הכוכב הגדול דני נוימן שהגיע מטירונות אבל הקהל התעקש ורק לאחר מכן התברר שהכישרון הגדול היה אורי מלמיליאן ששיחק לצד ארצי בן יעקב, שלום אביטן ויוסף סורינוב בן היתר.
בית"ר ירושלים הובילה 0:2 כשהכדור הגיע לרגלו של דורון אדיר ז"ל בנו של מנהל בלומפילד ההיסטורי סולומון אדיר שהצליח לצמק ל-2:1 בבעיטה אדירה.
"בית"ר י-ם שיחקה בחצי המגרש של אפקה. השוער יוז'י סורינוב נרדם והכדור נכנס פנימה. אני שיחקתי המון בימק"א, החברה שלי התרגשו ובכל מקרה זה נכנס להיסטוריה", נזכר בן ברוך.
סטלמך הגיב בזעם והוציא את השוער שלו ומי שנכנס היה יוסי מזרחי להופעת הבכורה שלו. בית"ר הגבירה לחץ וסיימה את ההתמודדות עם 1:6 כשמלמיליאן כבש צמד. הקהל הניף את הכוכב הירושלמי באוויר בסיום.
בסיום המשחק התברר שמאמן בית"ר ירושלים נחום סטלמך ביצע שלושה חילופים במקום שני החילופים המותרים אך ערעור לא נשלח מהסיבה שחלק מכרטיסי השחקן של אפקה עצמה לא חוקיים.
בן ברוךמסכם:"האמת שהרגשתי באפקה כמו בבית, חבורה נפלאה של בחורים שרובם היו חברי מחוץ לכדורגל. משחקי הקבוצה נערכו בעיקר בשבת בבוקר ולאחריהם היישר לאצטדיון בלומפילד. אין ספק שהיה מדובר בחבורה מקסימה שידעה להמשיך את דרכם של השחקנים חברים שנפלו".
אפקה התפרקה מספר עונות לאחר מכן אבל הותירה זכרונות רבים. יריב בן יהודה מוסיף: "היה לנו חשבו בנק עם כמה אלפי שקלים שנתרמו לנזקקים, נותר רק הזיכרון והסיפור סביב הימים האלו". את הנופלים לא ישכחו וגם אורי מלמיליאן שידליק את אחת המשואות בטקס יום העצמאות ה-69, גם לו חלק בהיסטוריה של המועדון.
מלמיליאן מקבל כבוד ולא בפעם הראשונה (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?