המצב בהפועל תל אביב גרוע, זה ברור. לאחרונה פורסם שהשחקנים הבכירים שוקלים להשבית את האימונים, ואולי לא להגיע למשחקים, מה שהחזיר אותי עד לשנת 1989. הקבוצה הגדולה של שנות השמונים ירדה ליגה ונראתה במצב הרבה יותר רע. להבדיל מהיום, שאין אף אחד במערכת ולא על הדשא שיש להם זיקה להפועל ת"א או שיש להם רגש לפחות לצבע האדום, אותה הקבוצה נוהלה על ידי.
לא שאני בעד הלנת שכר השחקנים, אבל השחקנים צריכים להראות קצת התחשבות ורגישות בנוגע למצב, לחשוב על האוהדים שעוטפים אותם באהבה גדולה גם כשהם לא מספקים את הסחורה. השחקנים צריכים להסתכל על השנים הרעות של סוף שנות השמונים ולהבין איזה שמות גדולים נשארו ומה הם עשו בכדי שהפועל ת"א לא תעלם או תתפרק. הם אפילו וויתרו על חלק מהשכר שמגיע להם.
- במכבי ת"א טוענים: מעולם לא פנינו לארון שוינפלד
- חלמאות בהפועל ת"א: הנוער שייך לטביב
- סופרגול: בואו לזכות באסים הבלעדיים של ספורט1
שחקנים ביניהם מוריס ז'אנו, אלי "קוקוס" כהן, האחים דוד וגל הרשליקוביץ', ומעל כולם דוביד שווייצר הגדול על הקווים, הסכימו לוותר על הרבה כסף במקומות אחרים ונתנו כתף לחזרתה של הפועל ת"א למקום הראוי לה.
ככה לא בונים קבוצה. בלי שחקני בית, בלי אנשים מסביב שאכפת להם מהפועל ת"א. הקבוצה ומי שהרכיב אותה נכשלו בגדול. את מאמן הכושר, מהטובים במקצוע, הזיזו לעמדת מנהל שחקנים מרומניה, ברזיל וקרואטיה. איזו שמחה גדולה הביא אלי גוטמן שהואיל בטובו לוותר על הג'יפ שלו שהביא שקט ורגיעה ואיזן את התקציב אוטומטית.
שחקני הבית היו מעמידים אותו במקום. שוינפלד (דני מרון)
לאלה שחושבים על שביתה, המזל שלכם שאין שחקני בית שיעמידו אותכם במקום. זו התוצאה של הבאת מאמנים שמנקים את הקבוצה, והתוצאות מדברות בעד עצמן.
מה דעתך על הכתבה?