1. מה שגיא לוזון עושה היום בהפועל תל אביב משול לנס. מקבוצה מפורקת וכבויה, כמו המנג'ר הנעלם שלה, הוא הפך את חבורת השורדים ליחידת קומנדו. זו לא הפועל הגדולה של העשור הקודם ותחילת העשור הנוכחי, רחוק מזה, אבל למרות הכלים הסופר מוגבלים שעומדים לרשותו, לפחות יש קבוצה, שנלחמת, לוחצת ומצליחה להיות הראשונה העונה שחוזרת עם משהו מטרנר.
כמו שהודה בסיום המשחק, מצבים מהסוג הזה הם הלחם והחמאה שלו. כשהלחץ גובר, התנאים מינימליים ונראה כאילו הכל קורס מסביב – הוא מוציא מעצמו את המקסימום. חוסר הפחד שלו, שהביא לוויתור על שוינפלד ושובשיץ' מבלי להניד עפעף, הוא מסר שעבר לשחקנים, שנראים יותר מחויבים מאשר אלי גוטמן שמחויב להביא זרים שמוסרים רק לרוחב ומגיעים ממדינות יוגוסלביה לשעבר.
- לוזון: "שחקנים שיורקים עליי לא ישותפו"
- בהליך הקפאה: רק 1:1 מאכזב בין הפועל ב"ש
- סופרגול: מתקרבים לזכיה בתיבת הזהב
"הכי קל להגיד אין לנו סגל ולהתעלם מכל מיני הפרות משמעת וחוסר מחויבות", הוא התייחס לשניים בסיום, רגע אחרי שנרגעו הגיחוכים מהשאלה האינפנטילית האם מדובר בניצחון הכי גדול בקריירה שלו. "מי שלא מוכן לתת את כל מה שיש לו למען הפועל ת"א, לא יהיה חלק מקבוצה שלי", הבהיר. השחקנים כנראה הפנימו.
לוזון, תחתיו הפועל תל אביב דומה למכבי פתח תקווה (דני מרון)
ואולי הסיבה לכך שהפועל ת"א נראית כמו שהיא נראית תחת לוזון היא בגלל שמעולם האדומים לא היו דומים למכבי פתח תקווה מאשר עכשיו. מקבוצה של בלרינות שחושבות שהן באו לרקוד על המגרש, המאמן הפך את הקבוצה שלו לנושכת, שורטת ובועטת. כל האמצעים כשרים. כולל התחזויות ובזבוזי זמן שהטריפו את אוהדי באר שבע. קבוצת תחתית, שיודעת את מקומה ומשתמשת בכלים המוגבלים שלה כדי לשרוד. רק חבל שאין ללוזון כיום שני מגנים כמו איסמעיל עמאר וקובי גנון וחלוץ אמיתי כמו קובי רפואה.
אלא שבהפועל, כמו בהפועל של העונה הנוכחית, הכל ארעי. למרות ההתלהבות הגורפת והתוצאות הסבירות על הדשא, גם לוזון יכול עוד יומיים לא להיות שם. וגרוע מזה. אם הנאמן יודיע כצפוי כי איש לא רוצה לקחת את הקבוצה מהקפאת הליכים, כל ההתלהבות והדיבורים על נאמנות יהפכו להיסטוריה, ואילו לוזון ינצל את הקרדיט המוצדק שצבר בחודשים האחרונים כדי לאסוף את החוזה המפנק שכבר מחכה לו בבית וגן.
2. התהליך שעושה לוזון בהפועל בחודשיים האחרונים הוא מופלא, אבל כאמור, מחר הכל יכול להיגמר כשהנאמנים יגישו את הדו"ח שלהם לשופט איתן אורנשטיין, שיצטרך להחליט כיצד לנהוג בגופה העונה לשם "הראל אחזקות". גופה מפני שלתאגיד המשפטי הזה אין עתיד ועוד לפני החלטת השופט אין עוררין על כך שכל מי שיקנה את הפועל יעשה זאת בנפרד מהראל אחזקות שתלך לפירוק.
הנאמן קוטלר. הדו"ח שהוא יגיש לבית המשפט, יהיה קריטי עבור לוזון (דני מרון)
הדעה בקרב משפטנים שמעורבים בתיק הזה אינה אחידה. אחדים סוברים שאורנשטיין יאריך את תקופת ההקפאה בחודש נוסף ואולי אף יאשר לנאמן לקחת הלוואה של 1.5 מיליון שקל כדי להמשיך בתפעול השוטף (בהנחה שהנאמן יצליח להוכיח לו שיש יכולת להחזיר את ההלוואה), אך הרוב נמצא דווקא בדעה שאורנשטיין יהפוך ב-5.1 את הקפאת ההליכים לפירוק זמני.
המשמעות היא שהפועל תעבור לעבוד בתקציב מינימלי, כל שחקן שיהיה לו ביקוש יימכר, אחרים ישוחררו והקבוצה תיבנה על שחקני נוער ושאריות מהסגל החסר גם ככה שעדיין נמצא במתחם וולפסון. או אז, כך מקווים שם, כשהשטח יהיה נקי – יצוץ לו אולי רוכש שיוכל לקחת את המותג (גם בתרחיש סביר של מינוס תשע נקודות), יתחייב לטפל בחובות מפסקי דין בחו"ל, שמאיימים להוריד את הקבוצה לליגה ג', ולתפעל את המועדון.
השם החם בימים האחרונים היה זה של בעלי הפועל כפר סבא, סתיו שחם, אך מדובר בלא יותר משמועה, שמגלגלים כמה אינטרסנטים שעדיין מסתובבים ב-וולפסון. שחם, למרות המסע המרשים שעשה עם כפר סבא ואהדתו המוצהרת למועדון האדום, חייב בתקופת צינון של שנה, ונראה כי מדובר בלא יותר מספקולציה שהתקשורת נהנתה להשתעשע עמה.
סתיו שחם. ספוקולציה של התקשורת (אתר הרשמי של הפועל כפר סבא)
3. אם הייתי צריך להמר על מישהו שיפתיע ויגיע בסוף, זו דווקא משפחת לוזון, בראשות עמוס כמובן, שנמצא כבר תקופה לא מבוטלת מחוץ למכבי פתח תקווה. הלוזונים מצדם מכחישים בתוקף ומזכירים לא פעם את שנאתם להפועל, אבל כבר למדנו שבכדורגל הישראלי, והפועל תל אביב בפרט, סיכוייו של התסריט הכי לא הגיוני להתממש הם לפעמים הגבוהים מכולם.
"הדודים שלי, כמוני, באו לכדורגל בגלל האהבה והתשוקה, והאהבה שלהם נמצאת במכבי פתח תקווה", המשיך אתמול גיא לוזון את קו ההכחשות המשפחתי. אבל אם אחרי ההודעה על הפירוק הוא לא ימהר לברוח לירושלים, זו תהיה ההוכחה הטובה ביותר לזה שמשהו קורה בממלכת המלבאסים.
גיא לוזון: במשפחת לוזון באו לכדורגל בגלל האהבה והתשוקה" (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?