לא מנחם: הכישלון של קורצקי מול בית"ר

1. מנחם קורצקי הוא מאמן חלש. היו לו אולי כמה חודשים יפים בעבר, שסידרו לו הזדמנות אצל אלי טביב שאוהב להמר על הזולים שאולי יפתיעו לטובה, אבל אחרי שנכשל בבית"ר, ירד ליגה עם הפועל פ"ת ודשדש גם בכור מחצבתו, ברמה"ש, לא ממש ברור מה גרם לאחים ניסנוב להמר דווקא עליו.

אחרי שהצליח להשיג תוצאות סבירות נגד נמושות הליגה (8 מ-12 נגד הפועל חיפה, אשקלון, אשדוד וכפר סבא), הגיע המבחן האמיתי של קורצקי, מול קבוצה מוכשרת יותר אבל פגיעה ולא ממש יציבה, והוא כשל בו בענק.

• להתראות בעונה הבאה: הדרבי הפוליטי סיפק ניצוצות מרהיבים

אולי זה השער המוקדם של בן רייכרט שסימא את עיניו של המאמן וגרם לו לחשוב שיש לו מה למכור בחלק הקדמי, אולי זה הלחץ הטוב אבל לא ממש אפקטיבי במרכז המגרש שגרם לו להרגיש עליונות, אבל בשורה התחתונה 10 שחקנים של בית"ר לא רק שניצחו בצדק 11 של הפועל אלא היו צריכים לכבוש עוד לפחות שער אחד, בגלל קבלת החלטות אומללה של המאמן, שגם אחרי לא מעט משחקים, עדיין לא למד שקונספט חמשת החלוצים בלי אף קשר יצירתי לא יגרום להפועל להיות יותר מסוכנת מאשר כשהיא עם הרכב מאוזן.

2. הסמן המרכזי לכישלון של קורצקי אמש היה החילוף הראשון. מוטי ברשצקי היה השחקן הכי טוב ומסוכן של הפועל בחלק הקדמי. בלי שום קשר לבישול הנהדר שלו לרייכרט, הוא היה מעורב בהרבה מהלכים התקפיים, יודע לעבור שחקן וגם מבין מתי צריך לשחק בנגיעה כשצריך.

בן רייכרט. השער המוקדם שלו הפריח אופטימיות שגויה (עדי אבישי)

הבחירה להוציא אותו ולהכניס את שחר הירש שהוא חלוץ רחבה נחמד אבל לא יודע מה לעשות עם הכדור 30-40 מטר מהשער, היתה החלטה של טירון, ולאחריה הפועל איבדה את היצירתיות, ספגה בשלומיאליות ולא הייתה אפילו קרובה לשוויון.

גם אחרי שקורצקי זרק למגרש את צ'יבויקה ודודו ביטון האנמיים, כשהוא מוותר כמעט לחלוטין על האמצע, ולא רק שפוגע בדומיננטיות שהיתה עד אותו רגע להפועל, אלא גם הופך אותה לחשופה מאחור, כשרק מזל ויכולת גבוהה של אריאל הרוש מנעו מבית"ר עוד שער לו הייתה ראויה.

עומרי אלטמן. חושב רק על עצמו (עדי אבישי)

3. אם קורצקי היה חושב קצת מחוץ לקופסה ולא זורק לדשא את מלוא חופן החלוצים הזרים והמוזרים שקיבל בחלון ההעברות, אולי הוא היה שם לב שהשחקן הכי חלש בהרכב שלו הוא עומרי אלטמן, שמאז שחזר מהברוגז ומהטברנות באתונה, פשוט לא תורם כלום ואף מזיק למרקם הקבוצתי.

כבר כתבתי בעבר שאלטמן הוא כוכב בעיני עצמו. שחקן שרואה את הקריירה שלו הרבה לפני הקבוצה וחבריו בה. אתמול זה לא נראה שונה. הקיצוני המשיך להתמזמז עם הכדור כל פעם שהגיע אליו, ניסה לעשות מהלכים לבדו, למרות שפע של אפשרויות מסירה שהיו לו, והוכיח שוב שהאגואיזם שהפגין כשניסה לברוח בכוח מהחוזה שלו במהלך ינואר, מתבטא בהתנהלותו גם על המגרש.

אוהדי הפועל תל אביב. מגיע להם שחקנים מחויבים יותר (עדי אבישי)

לאלטמן יש כישרון גדול יותר ממרבית שחקני הסגל האחרים, אך במצב הנוכחי (והאמת הדי קבוע) כשהוא חושב אך ורק על הסטטיסטיקה האישית שלו ולא על זו של המועדון, אין לו מקום ב-11 הראשונים. בדיוק כמו סער בנבנישתי, שהוא בטוח שחקן ליגה לאומית נהדר, אבל עוד לא מתאים לליגת העל.