מותו של שוער העבר ויקטור צ'אנוב ממשיך להסעיר את מכבי חיפה. נשיא המועדון יעקב שחר, התייחס בראיון לספורט1 למותו של האוקראיני ששיחק אצל הירוקים וזכה איתם בדאבל תחת שלמה שרף.
הבעלים חשף איך החתים את צ'אנוב: "טסנו פיני זהבי, אני ויאשה גרשנזון שהכיר אותנו לדינמו קייב לברית המועצות. אז לא הייתי בכלל הבעלים אלא ספונסר מעורב ופעיל. התבקשתי על ידי היו"ר דאז בני ברנשטוק למצוא שוער כי גיורא אנטמן לא היה במיטבו ושלמה שרף רצה שוער אחר. אמרתי לפיני 'בוא ננסה להביא את ויקטור צ'אנוב אולי דינמו קייב תוותר עליו'".
שחר המשיך: "התקבלנו יפה מאוד ונכחנו במשחק ההכתרה של דינמו קייב כאלופת ברה"מ כשבועיים לפני סיום העונה נגד דינמו מוסקבה. אחר כך ביקרנו בחדר ההלבשה. למחרת בעשר בבוקר הגענו למשרדי דינמו קייב עם הנשיא וסיכמתי איתו שנרכוש את צ'אנוב ב-90 אלף דולר. 30 אלף במזומן, 30 אלף בתשלום מאוחר יותר ועוד 30 אלף לאחר מכן. תוך כדי כך הנשיא של קייב ויקטור בזרבסקי לחש לי באוזן 'תקשיב, אני מבקש שהשוער לא ירוויח פחות מ-50 אלף דולר לעונה'".
שחר מספר על הימים שכבר לא יחזרו בכדורגל הישראלי: "אמרתי לפיני שצריך לסגור את החוזה. הוא בעצמו ישב וכתב חוזה בכתב ידו וכולנו התחבקנו. הם רק ביקשו ממני לתת לצ'אנוב לשחק שבועיים לאחר מכן בגביע אירופה נגד ספרטה פראג. חזרתי לארץ עם חוזה בכיס".
נשיא קייב ביקש משחר שצ'אנוב ישחק נגד ספרטה פראג (אתר מכבי חיפה)
ואז הגיעו התפתחויות לא צפויות: "מישהו בחיפה הדליף. היו אז עשרה חברי הנהלה. אנטמן שאל אז אם מביאים שוער אחר במקומו. הוא ניגש לברנשטוק ושאל אותו. ברנשטוק היה מאוד נבוך והכחיש. התחילו להגיד לי לבטל את העסקה. עורך הדין של המועדון אמר שנביא אותו לארץ לביקור, נשלם לו 50 אלף דולר פיצוי ונשלח אותו הביתה. ביום שני הוא היה אמור לנחות בארץ. באותו מחזור הפסדנו 5:0 למכבי נתניה אז כל המתנגדים אמרו לי 'תביא אותו'".
מתברר ששלמה שרף כלל לא ידע שצ'אנוב מגיע: "בשמחת תורה אכלנו כולם אצל שלמה שרף בבית", חושף שחר. "אמרתי לו שאני מביא לו שוער ענק. בחיפה אף אחד בכלל לא הכיר אותו, אבל שלמה ידע בדיוק מי זה צ'אנוב. הוא לא האמין לי. אתה מכיר את שלמה הוא אמר לי 'מה אתה מבלבל לי במוח. אתה רציני? אם אתה מביא לי אותו אנחנו לוקחים אליפות ואז לא רק שלקחנו אליפות אלא גם את הדאבל והייתה לנו יריבה לא קלה כמו הפועל פתח תקווה עם אברם גרנט".
נשיא מכבי חיפה מוסיף: "שחקנים כמו צ'אנוב, אנדריי באל, קודריצקי ואובארוב הם שחקנים שהיום אי אפשר יותר להביא בגלל העלויות. הם הגיעו ממדינות רוסיות עם משמעת ודוגמה לשחקנים איך מתאמנים, איך מתייחסים ברצינות לאימונים, איך מתנהגים בחדר ההלבשה. למדנו מהן המון".
שחר. כיום כבר אי אפשר להביא שחקנים ברמה הזאת (עדי אבישי)
על צ'אנוב האדם אמר: "הוא היה איש טוב. היה לו קשה עם השפה, אבל כבר באימון הראשון הוא עבד קשה ולא רצה שום בדיחות וכולם ראו שיש להם עסק עם מישהו מאוד רציני. הדרופקה שפרסמה אותו לא באה לו ככה בקלות. הוא בעט מאות פעמים אחרי האימון והיו לו קרני לייזר במסירות שלו. זו הייתה תקופה יפה מאוד. שמרתי איתו על קשר כל כמה שיכולתי ובכל הזדמנות. כואב הלב".
יאשה גרשנזון שהיה שותפו של זהבי ומקורב לדינמו קייב הוסיף: "הייתי עם צ'אנוב באליפות אירופה ב-1988 והצעתי לו לבוא לארץ. טיפלתי בו בישראל כששיחק בחיפה וגם בבני יהודה. הייתי חבר טוב שלו כשפגשתי אותו לאחרונה אמרתי לו בצחוק שהוא יהיה בן 60 נעשה לו חגיגה גדולה בארץ. הוא היה באסכולת השוערים הכי גדולים בעולם אי פעם והלב כואב מה שקרה לו. המשפחה שלו ביקשה לא לדבר על הדרך בה מת".
צ'אנוב. "צחקנו שהוא גוליבר בארץ הגמדים" (עדי אבישי)
השוער האוקראיני היה דמות מיוחדת כשהגיע לישראל ב-1990, כאחד מראשוני עידן הזרים של הכדורגל המקומי. הוא אמנם לא היה גבוה ומאסיבי כמו אלכסנדר אוברוב שהגיע מעט אחריו, אבל "צחקנו שזה כמו גוליבר בארץ הגמדים, אחרי האימון הראשון שלו איתנו", מספר איתי מרדכי, אז חלוץ צעיר בסגל וכיום מאמן הנוער של הירוקים. "הוא היה מאוד גבוה והיינו נורא קטנים לידו".
גיורא אנטמן, שאיבד את מקומו בין הקורות, בעקבות הגעתו של צ'אנוב, הבין מהר מאוד מדוע נשלח לספסל. "זה היה כמו שבופון יגיע לישראל", הוא נזכר, "שוער בריה"מ שמגיע לכאן זה לא מובן מאליו. אומנם הוא בא להחליף אותי אבל מדובר בשוער גדול".
צ'אנוב. כל השחקנים הסתכלו ולמדו ממנו (רוני שיצר)
רפי אוסמו, אחד הוותיקים היחידים שהיו אז בסגל, מוסיף פן נוסף. "כבר בימים הראשונים שהוא הגיע ידענו שמדובר במקצוען ברמות הכי גבוהות. הוא היה מגיע ראשון לאימון והולך אחרון. הוא היה עולה עם הטרנינג שלו ומזיע בטירוף, אבל לא מתלונן וכל אימון שלו היה לתת את המאה אחוז. אנחנו הסתכלנו ולמדנו".
"היה הרבה מה ללמוד במקצוענות ובגישה", מוסיף אנטמן, "משמעת עצמית ומחויבות שלא הכרנו. לדוגמה, בחדר ההלבשה הוא שמר על ניקיון ועל הציוד כאילו זה קודש".
צ'אנוב. אחד הדברים שאפיין אותו היה משחק הרגל (רוני שיצר)
אחד הדברים שהכי אפיינו את צ'אנוב, והבדילו אותו מהשוערים המקומיים, היה משחק הרגל. "הוא הביא את ה'דרופ' – בעיטת רגל מדויקת שלא ידענו שקיימת אצל שוערים עד אז", מספר רפי אוסמו, "היום מלמדים את כולם לפי הטכניקה שלו".
"הוא ידע לבעוט בצורה מסוימת, בדיוק יוצא דופן, והיה מתחיל התקפות שלנו ובישל המון שוערים", מוסיף אנטמן. "כמאמן שוערים לקחתי חלק מהדברים שלמדתי ממנו כקולגה שלו ואני מיישם את זה עד היום".
גם חייו האישיים, הגם שלא משכו יותר מדי אש, זכורים היטב לוותיקי מכבי חיפה. "המשפחה שלו התחברה ואני זוכר את אשתו והילד שלו שלדעתי היה אז בן 8 והיה רץ מסביב למגרש באימונים שלנו", מוסיף אנטמן. "מחוץ למגרש הוא אמנם לא תקשר יותר מדי, בגלל האנגלית, אבל אני זוכר את כלב הרוטווילר האימתני שלו, שאיתו הרבה להסתובב".
"הוא לא היה מתערבב והיה חבר של הכדורגלנים האחרים שהגיעו מבריה"מ. דמות מאוד רצינית. השיגעון שלו לא היה אגרסיבי כמו אובארוב למשל, אבל הוא היה אגרסיבי בכל הנוגע למוטיבציה. שגעון חיובי. הוא לא היה מפסיד אימון. ריכוז ומאמץ מקסימלי".
מה דעתך על הכתבה?