השופט איתן אורנשטיין אוהב את אור המצלמות. קשה שלא להבחין במבטי ה"אני לא אוהב את זה, אבל יאללה, תנו לי בפלאשים" כשהוא נכנס לאולם שלו בקומה מינוס 1 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ונותן לצלמי העיתונות את שתי דקות החסד שלהם.
זה לא היה דיון מבדר כמו הראשון. בסך הכל קריאת החלטה, אירוע שבדרך כלל לא מתרחש בבית המשפט אלא במייל או בפקס. השופט מקבל את ההחלטה שלו ומעביר אותה לבעלי העניין. זהו. אבל לא אצל אורנשטיין. לא הפעם. רק 24 שעות לפני כן האולם שלו געש ורעש בדיון, אז למה לא להביא את החבר'ה שוב, את התקשורת המתוחה, שצמאה לכל פירור על הקפאת ההליכים של הפועל תל אביב כמו שחקן ליגת העל בעשר הדקות האחרונות של משחק גביע הטוטו באוגוסט.
ואורנשטיין, כמו אורנשטיין, סיפק את הסחורה. הוא אישר את הקפאת ההליכים המתבקשת, נקב בשם הנאמן (אותו הציעה עמותת האוהדים, ולא זה שהיה מבוקש על ידי אלו שהובילו את המועדון למקום שבו הוא נמצא) ואז הטיל את הפצצה: צו ארעי לחודש שבו הוא מעכב את ביצוע הפחתת תשע הנקודות להפועל ת"א למרות הליך ההקפאה.
רחש עבר באולם, אבל את כבודו זה לא עניין. שלא כמו ביום ראשון, אז עצר את הדיון מספר פעמים כדי להשתיק עורכי דין סוררים (ואף נזף באחד מהם: "פה זה לא בלומפילד או המושבה") – הפעם הוא הקריא את הסוף. השאיר את החבורה העליזה, שלפני הדיון התקשתה להאמין שיחליט לאתגר כך את התקנון של ההתאחדות לכדורגל, המומה ומחפשת תשובות.
כבירי. חלק מההצגה (דני מרון)
אבל השופט אורנשטיין אוהב לאתגר את ההתאחדות. הוא עשה זאת גם במקרה ראיקוביץ' בעונה שעברה, ולא פסח על יושבי אבא הלל גם הפעם. ואולי בצדק מבחינתו. כי בסופו של יום, מדובר בשופט פירוקים, וככזה הוא קודם כל חושב על הנושים. יש הצדקה בעונש הזה שהפועל אמורה לספוג, אבל מבחינה כלכלית הוא יזיק לחברה ובכך יפגע בסיכויים של הנושים לקבל את כספם. בלי תשע הנקודות, הפועל ת"א היא קבוצה הרבה פחות אטרקטיבית עבור רוכש, ומכאן הגיעה החלטתו של השופט.
וכמו בכל מקרה, יש גם את הצד השני, והוא כולל לא מעט נפגעים: מקבוצות התחתית, דרך מכבי נתניה שעברה הליך דומה והתחילה את העונה עם תשע נקודות פחות ועד פרנסי ההתאחדות, שהתקנון שלהם שוב נדרס על ידי השופט הכריזמטי. היו שהגדירו את זה כמו מקרה הטייקון יצחק תשובה, שקיבל מהבנקים תספורת עצומה בעוד שהאזרח הפשוט שנאלץ לשלם את חובו עד השקל האחרון. כולל ריבית. אם זו לא הפועל או אחת הגדולות, הם אמרו, לא היו מבטלים הפחתה אפילו של נקודה.
ואז, כשתם הטקס ועשינו את דרכנו אל היציאה – קיבלנו קצת פרופורציות. הדיון הבא באולמו של השופט אורנשטיין היה זה של אליעזר פישמן, שהוכרז כשעה מאוחר יותר כפושט רגל. אז אולי רמון היה חסר אחריות, כבירי היה פזרן, טביב דאג לכיסו והפועל היא שבר כלי, אבל לפחות אף אחד פה לא שרף שלושה מיליארד שקל מכספי הפנסיות שלנו.
מה דעתך על הכתבה?