סלחו לי על כל שאיני יוצא בתרועות על מבצע המעצרים שערכה משטרת ישראל בקרב ארגון "האוהדים" לה פמיליה. כמי שמכיר את עבודת משטרת ישראל מזה שנים רבות, יש לי רתיעה ממבצעים מתוקשרים ומהצגת נשק שלל שמורכב ברובו מאבוקות טריוויאליות משל הוצגו שם ראשי נפץ גרעיניים.
תפקידה של משטרה הוא לאכוף את החוק ולדאוג לשלום הציבור. במבצע האחרון היו יותר מצלמות מעצורים ממשיים, כאלה שגם יגיעו בסופו של דבר לבתי כלא. ואנחנו גם יודעים – כי המשטרה דואגת ליידע אותנו משום מה – שחלק נכבד מהעצורים קשור לתקיפת אוהדי הפועל ת"א בשכונת פלורנטין, תקיפה שלא הייתה רחוקה מלהסתיים באובדן חייו של אוהד הפועל, שגרזן ננעץ בראשו. אם לא החקירה בנושא, ספק אם החוקרים היו שמים יד על גניבת האמל"ח הזו.
התחושה היא כי יש למעצרים המתוקשרים והמדובררים שתי מטרות עיקריות: לגרום לחלק מהעצורים לדבר ולספר על עוד מעשי פשע מלבד אותה תקיפה, ולהבהיל וליצור רושם כי המשטרה נמצאת במרדף אחרי חוליגנים. אולי זה יביא לתליית צעיפיהם וקפוצ'וניהם בטרם עת.
אז זהו, שלא ממש בטוח. הרושם הוא כי המשטרה הרוויחה הלשנה, שממנה תשים כנראה את ידה על תוקפי אוהד הפועל, אבל ההנהגה, המימון, הארגון, הקשר לימין הקיצוני המחתרתי ושאר הדברים שהופכים את לה פמיליה לארגון שמטיל אימתו – כל אלה נראים בשלב הזה לא בתמונה. יותר מזה, מעצר של פעילים מביא לגיוס של עוד פעילים. ככל שיענוהו, כן ירבה וכן יפרוץ.
עדיין לא הוכנעו (דני מרון)
חקירה צריכה להיות חשאית. מעצרים צריכים להיות נקודתיים ולהגיע לדי ראיות כדי לבצע מעצרים המוניים. עד מדינה אחד – שלפי כל הסימנים הוא אחד מאנשי "הכנופיה" ולא סוכן שהושתל – לא מביא למיגור הפשע וכמובן שעושה עוול לעשרות פעילים שהם אולי לא נחמדים, אבל יש פושעים גדולים הרבה יותר מהם שמסתובבים כרגע חופשי.
והשאלה הגדולה? כל כך הרבה שנים פועל ארגון ידוע לשמצה – ויותר מזה, נהנה מידע השמצה הזה, משל היה נשק הרתעה. איך רק עכשיו, ורק אחרי שמישהו שם את החומר בידיהם, פועלת המשטרה? איפה היא הייתה עד היום?
אז יפה שבכלל הייתה התרחשות – גם זה משהו – אבל רחוקה הדרך אל האושר. הסיכוי כי אדם ייקח את ילדיו הקטנים למשחק חוץ בטדי נראה דמיוני. רק שיתוף פעולה הדוק מצד הקבוצות, מניעת כניסה של אוהדים – בין אם בצו בית משפט או בין אם בהוראת מועדון (האמצעים האלקטרוניים במגרשים חייבים להיות שמישים לחלוטין) – ופעולה משטרתית רחבה, גם באמצעות המפלג הכלכלי, יביאו לצמצום תופעות האלימות במגרשי הכדורגל ויזמינו לשם משפחות.
אפשר גם ליהנות ביציע (דני מרון)
אני יודע, ברגע זה יושבים כמה אוהדי אווירה שקוראים את הדברים האלה ומקללים אותי שלושה דורות אחורה, כי בלעדיהם תהיה אווירה כמו במשחק בייסבול בטורונטו. הם צודקים, אבל הכוונה היא לא לפגוע בארגוני האוהדים, אלא לנטרל מהם גורמי פשיעה. חשוב שכל מיני אוהדים יגיעו למגרשי הכדורגל, אבל שהפושעים שבהם יצפו במשחקים מתחנות המשטרה.
אז תרשו בהזדמנות הלא חגיגית לומר שמה שהיה הוא שיהיה והארץ לא תשקוט 40 שנה. מצד שני, גם 40 יום זה לא משהו שמזלזלים בו.
מה דעתך על הכתבה?