Sport1 Banner

על התקדמות, חסד וזקיפות קומה

רואים את ההשפעה שלו. לוזון
התמונה הוסרה | מערכת ספורט1

טביעת היד של גיא לוזון הורגשה, ורן בן שמעון מתרגל לעצבים של הקהל

(גודל טקסט)

עזבו את המחצית הראשונה בסמי עופר, לא הייתי מראה אותה גם לשבויי מלחמה. היא בטח הייתה מנוגדת לאיזה סעיף עיקרי באמנת ז'נבה. לכן, ברשותכם,  נתחיל הישר מהדקה ה-46. סוף סוף אפשר היה לחבר את הפועל ת"א למילה "קבוצה". סוף סוף היה קשר ישיר בינה לבין כדור עגול.

 

את קלאודיו בומבה הוציאו מאריזות הפצפצים בדרכו לבוקרשט, את ישראל זגורי גילו מאובק בחפירות תל-קסילה ואת דולי מנגה שכנעו שאולי הוא לא יודע לכבוש, אבל הוא בטח יודע לרוץ. בדיוק מסוג השחקנים שגיא לוזון אוהב.

 

 

הפועל ת"א לא הבריקה, אבל היא לפחות חיברה שלוש מסירות, חיפשה בכוח את הניצחון ואפשר היה להרגיש טביעת יד של מאמן שאפתן. שאפו על התדרוך של לוזון לפני השער מתוצרת אלטמן, בבעיטת העונשין.

 

אז נכון, צריך גם להודות שהיריבה הייתה איומה. היו נותנים להפועל חיפה לבעוט לשער ריק והיא הייתה פוגשת את הרשת החיצונית. כל כך חלשה שבטח שברה שיא. ניצחון שני ברציפות ועדיין זו לא הסנונית שאיתה גוטמן אמור לבשר על דרך חדשה. אבל מה, זו אולי ההנעה בדחיפה לה הפועל ת"א חיכתה. דרך צלחה, המפתחות בפנים.

 

עוד לא הסנונית. גוטמן (ערן לוף)

 

חיפשו בכוח את הניצחון. שחקני הפועל ת"א (ערן לוף)

 

תיקו באשדוד זו לא תוצאה רעה. אבל הדרך של בית"ר ירושלים, עד חילוץ הנקודה, הייתה אפילו יותר מדכאת מהאצטדיון המכוער בו היא שיחקה.

 

בית"ר הציגה חבורת שחקנים חסרת אנרגיות ותשובות. עידן ורד לא שיחרר טיפת יצירתיות מהרגל ואיתי שכטר לא הגיע לחצי מצב.  רן בן שמעון החל לשמוע את רטינת הקהל ואיך נסביר לו בעדינות, מאה ימי החסד אזלו מהמלאי.  

 

נגמרו ימי החסד. בן שמעון (דני מרון)

 

אחת התכונות הבולטות של אריק בנאדו, כשחקן, הייתה זקיפות הקומה. הייתם פוגשים אותו על הדשא תמיד עם ראש למעלה וגב ישר. אף דבר לא כופף את המחסום האחרון בהגנה.

 

רק שאם ניקח את העונה הנוכחית בבני יהודה, אין דבר שמזכיר את הבלם חסר הפשרות מפעם. אני לא מתכוון להפסדים המביכים, אלא לקבלת ההחלטות כאיש מקצוע, אחראי. שחרור שחקנים ללא ידיעתו,  פרשת סרט הקפטן מהימים האחרונים. איפה שהוא צריך להיות חד כתער, הבוס במגרש, הוא מתגלה כטירון, הססן.

 

בנאדו הוא מאמן בתחילת הדרך ואם לא ילך בבני יהודה הוא יצטרך להציג את הסחורה להנהלה אחרת. עד עכשיו הרושם שהוא מותיר הוא לא של מוריניו ואפילו לא של קובי רפואה. לא בשר, לא חלב, אלא פרווה חמצמץ.

 

פרווה חמצמץ. בנאדו (עדי אבישי)

 

חוץ מבית"ר, שיצאה מאשדוד עם נקודה, יתר קבוצות החוץ ניצחו וזה כולל את מכבי פ"ת שהביסה במושבה את בני יהודה, המארחת. אבל הברייקינג ניוז של המחזור הוא ללא ספק הניצחון של סכנין באשקלון ולא התוצאה 0:1, כמו הכובש. קבלו במחיאות כפיים את האחד והיחיד – יובל אבידור.

 

אין ברירה, כשאלוף המחמיצים מניח כדור ברשת, צריך לבדוק אם העולם עומד ישר וזה לא השיפוע שסייע לשוס להיכנס.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי