יש משהו מתסכל בכך שכשאתה מראיין שחקן במכבי תל אביב, לא כולל השוער פרדראג ראיקוביץ', אתה לא יודע אם הוא בכלל ישחק במשחק הבא. קל וחומר כשמדובר בשחקן בן 21, רגע לפני הדרבי.
לא ברור עדיין אם דור פרץ ישחק בכלל הערב (21:00) בנתניה, אבל בשבוע שבו הולך הביתה פאקו אייסטראן, המאמן שנתן לו אשראי ענק, ושנה אחרי הופעותיו בשלב הבתים של ליגת האלופות, יותר ממעניין לשבת מול הילד המוכשר הזה, שבשלב הזה כבר היה צריך להיות באנקר במכבי ת"א ובנבחרת.
זה בכלל מרגיש דרבי, ממרומי המקום הראשון ומול יריבה עירונית עמוסת בעיות שעוד לא ניצחה בליגה?
"יעלו 11 שחקנים לשחק נגדנו, דרבי זה דרבי. הם ירצו לשחק עוד יותר חזק ועוד יותר כדי לנצח. אנחנו נצטרך להיערך בהתאם ולהביא את היכולות שלנו על מנת לנצח".
רק לא מזמן הפועל שלטה בעיר, וזה נראה כאילו עברו כבר 40 שנה.
"התוצאות משקפות את מה שקורה. מהצד של מכבי יש התקדמות מסוימת, לא יודע מה קורה בהפועל. ההתקדמות של מכבי כמועדון בשנים האחרונות אלה הפרמטרים שלא היו אז".
"במכבי יש התקדמות, לא יודע מה קורה בהפועל" (דני מרון)
רק לפני עשרה ימים עברתם טראומה לא קלה מול זניט.
"אין ספק שזה היה סוג של זעזוע. אולי לא טראומתי, אבל משהו חזק שעבר עלינו כקבוצה. 77 הדקות הראשונות היו פנטסטיות, ומה שקרה לאחר מכן יכול לקרות, ולכן הכדורגל הוא כזה יפה. המשחק הפך פתאום קצבי ברמות, וקבוצה שהייתה עדיפה הפכה לפחות אפקטיבית".
אבל זו לא הפעם הראשונה בקיץ הזה שבה היתרון שלכם במגרש לא בא לידי ביטוי בתוצאה הסופית. אתם מסתבכים סדרתיים.
"יש בזה משהו. אנחנו עובדים על זה. אנחנו כמועדון לא יכולים להרשות לעצמנו דברים כאלה. כמועדון אנחנו דוגלים לנצח משחקים ולסיים אותם. לומדים מזה. אנחנו חווים דברים שאולי בשנים האחרונות חווינו פחות. נשתדל שבעתיד הקרוב, עוד בעונה הזו, זה יקרה פחות".
בהפועל ת"א, דווקא השבוע, הביאו מאמן שיודע להכניס טירוף. זה משהו שיכול לשנות את התמונה?
"מכבי קבוצה יותר טובה, אבל גם אם זה תואם את הקלישאה שלדרבי חוקים משלו. שחקנים באמת באים רעבים יותר לדרבי ורוצים לנצח יותר. זה יכול לשנות בעיניי המון שהפועל מביאים מאמן כזה אנרגטי שנותן המון מוטיבציה. כל עוד ניראה כמו שאנחנו יודעים וניתן את המשחק שאנחנו יודעים, נקווה לנצח. עוד מהמשחק בגביע הטוטו ראיתי שיש להם קבוצה מספיק טובה על מנת לנצח משחקים, ואולי השינוי שעשו יעשה להם טוב".
"שחקנים באים רעבים יותר לדרבי" (עדי אבישי)
מה הרגשת בשבוע שעבר כשפיטרו מוולנסיה את פאקו?
"פאקו נתן לי לראשונה את הבמה אחרי שאוסקר גארסיה העלה אותי. הוא מאמן מאוד יקר מבחינתי. לא נעים לי לראות דבר כזה".
הוא לא רק נתן לך במה, אלא החליף לך תפקיד, מקשר לבלם, בדיוק כמו שיענקל'ה גרונדמן ז"ל עשה עם אבי כהן ז"ל. השאלה היא איזו עמדה אתה מעדיף.
"אני מעדיף לשחק. העונה כבר הייתי בלם, מגן ימני, מגן שמאלי. יצא לי מעט מאוד לשחק בקישור, ושם אני מרגיש הכי טבעי והכי נוח. אבל אין לי שום התלבטות: אני מעדיף לשחק. חוץ מהקריירה שלי יש גם את טובת הקבוצה, והיא צריכה לפעמים שאשחק בתפקיד אחר. לא אסרב לתפקיד. הייתי רוצה להתפתח כקשר, זו העמדה הטבעית שלי, אבל כל עוד יש דברים שיכולים לקדם אותי יותר – נאמר בלם – אז בשמחה".
בוא נגיד שתרצה לצאת עכשיו לחו"ל ותצטרך שהסוכן ישווק אותך. בתור מה?
"אין ספק שעדיף שישווק אותי כסוג של כלבויניק שיכול לשחק הכל, כי זה טוב לי. שחקנים שיודעים לשחק בכמה עמדות נשארים על המגרש יותר".
"הוא מאמן מאוד יקר מבחינתי" (ערן לוף)
למרות שפאקו נתן לך את הבמה, שנתיים אחרי אתה עדיין מתנדנד. לא שמרת על מקומך.
"נכון, לצערי אני מתנדנד. בעונה שעברה הייתי יותר יציב בהרכב, אצל סלבישה יוקאנוביץ', אצל פטר בוס קצת פחות. אני אמשיך לעבוד קשה ולהוכיח שמגיע לי לשחק".
לאור מצבך, יש לך מחשבה לצאת ולהתאוורר?
"מכבי ת"א זה המקום שאני אשחק בו ואני רוצה לשחק בו. אתן את כל כולי כדי לתקוע את היתד שאני כל כך רוצה. תמיד יש מאבק גדול על ההרכב, ויהיה לי לא קל, אבל לזה מה שאני מכוון, גם אם זה ייקח עוד זמן".
שאלת הזהבי. אם אתה מקבל עכשיו הצעה מסין על הרבה כסף, מה אתה עושה?
"לא יודע מה הייתי עושה במצב כזה. יש לי עוד קריירה ארוכה לפניי, לעומת ערן, שהוא לא בסוף הקריירה אבל מבוגר יותר וההחלטות שלנו שונות. אין ספק שהסכומים מדברים בפני עצמם, אבל גם באירופה ברמות הגבוהות – שלשם אני מכוון להגיע – הסכומים גבוהים".
"זהבי? לא יודע מה הייתי עושה במקומו"
אתה לא חושש להיות שלומי אזולאי?
"לא. שלומי אזולאי זה מצב מבחינתי, ואני לא חושש מזה. אני מאמין בעצמי שאני מסוגל, שאני עובד מספיק קשה ואביא את כל מה שיש לי לידי ביטוי".
אילו פרמטרים נותרו לך עוד לשפר במשחק?
"יש לי לעבוד עוד על המנטליות שלי. אני יכול לשפר עוד את ההקשבה לעצמי, עניין המנהיגות בקבוצה שאני מקווה לקחת עוד ויש עוד כמה דברים מקצועיים שאשמור לעצמי".
אתה מסוג השחקנים שנראים רגועים עד לרמת האדישים.
"בחיי האישיים אני מאוד רגוע ומאוד שלו, קצת אדיש. על המגרש יודע לבוא מאוד מפוקס ורגוע ויודע שלא קל להתנתק מהלהט שיש על המגרש. זה פלוס ענק בשבילי, ולהיות באמצע המגרש זו אחריות גדולה: להבין את המצב, לא להתלהם ולהיות רגוע".
יש איזה שחקן שמהווה עבורך מודל?
"שניים. אחד הוא סטיבן ג'רארד, שיש משהו באצילות שלו, בעוצמה באגרסיביות, שאני מאוד אוהב. השני זה סמואל אומטיטי, שחוץ מהיכולות שלו הוא אגרסיבי ברמות, מבין את המשחק ובא לקבל את הכדור. אני עוקב אחריו עוד מהתקופה ששיחק בליון. אני מיישם דברים ממנו כמו תנועה לכדור מיד לאחר שמסרת אותו, גם לתקוף את השחקנים היריבים בהתקפת מעבר".
חשבתי שתגיד גל אלברמן.
"אין ספק. זו דמות שאני שואב ממנה כל כך הרבה. הוא פשוט מורה. לא יודע אם אלברמן וקרלוס גארסיה – איתו שיחקתי כבלם – גידלו אותי, אבל למדתי מהם המון".
איך היית מגדיר את עצמך?
"שחקן מאוד רב-גוני, שיודע לשלב בין האגרסיביות שצריך לבין התזוזה בלי כדור ובניית משחק".
עברת ממספר 42 ל-14. למה?
"כי יואב זיו פינה אותו. על 42 נדלקתי בגלל יא יא טורה. על 14 גדלתי, ללא סיבה מיוחדת".
על 14 המקורי שמעת?
"בוודאי. ג'ורדי קרויף לא אמר לי כלום, אבל זה כבוד גדול עבורי לשחק עם המספר הזה. גאווה".
מה דעתך על הכתבה?