Sport1 Banner

חיפה צריכה לשלוח פרחים לבר נתן

כמה טוב שיש דרבי
כמה טוב שיש דרבי | צילום: עדי אבישי

מכבי פורחת בדרבים, בחיפה מתעסקים בביזאר השבועי. וגם: הפועל

(גודל טקסט)

אז למה לא כל יום דרבי? את השאלה הזאת שואלים במכבי תל אביב הרבה פעמים. בשיא המשבר, אחרי שלושה הפסדים רצופים והרביעייה הראשונה בעידן ג'ורדי, מה שמכבי הייתה צריכה כנראה זה דבר אחד: לפגוש את הפועל.

 

אז היכולת עדיין רעה מאוד, וערן זהבי מרגיש לרגע כמו משה במצרים שצריך להוביל את הקבוצה לבד אל הארץ המובטחת, אבל אפילו הקושי נשכח כי בשורה התחתונה: מכבי צברה ניצחון שאם וכאשר תיקח את התואר יהיה בין המשמעותיים שלה, וכמה סמלי שאת השער כבש אחד השחקנים המושמצים במועדון מאז פתיחת העונה ואחד המחויבים שבהם – קרלוס גרסיה. וגם  שיהיה יום הולדת שמח לאיש ושלושת מיליוני היורו – פרדראג ראיקוביץ', ונברך אותו גם לברך על השער הנקי. ביום רביעי נגד פורטו זה כנראה לא יספיק.

 

 

אחד השחקנים המושמצים אך המחויבים. קרלוס (עדי אבישי)

 

בעוד אצל מכבי יש צרות של עשירים, בהפועל גם לא עשירים וגם יש צרות. אז נכון, השחקנים נלחמו והאדומים היו קרובים לתוצאת תיקו שאולי היו ראויים לה בזכות המלחמה, אבל בשורה התחתונה זו נחמת עניים והיכולת של הפועל, אוי היכולת.

 

עכשיו כבר אפשר לפתוח את טבלת ליגת העל ולשפשף את העיניים: פרויקט כבירי כרגע נוחל כשלון חרוץ והפועל נמצאת מתחת לקו האדום (ניצחון נתנייתי היום גם יוריד אותם למקום האחרון). גם הסבלנות של האוהדים מתחילה להתפוגג והגיע הזמן שכבירי ימנה מאמן חדש, איזה שיוחלט, כי לפחות על ואליד באדיר העסק הזה נראה גדול מידי. לא סתם רצה השבוע הבדיחה השבועית על אוהדי הפועל ברוח ציון 20 שנים לרצח רבין: ב-18:00 בוכים בבלומפילד, ב-20:00 בוכים בכיכר. והבדיחה על חשבון האדומים.

 

הפרויקט של כבירי נוחל כישלון חרוץ. שחקני הפועל, אתמול (עדי אבישי)

 

אחד הפתגמים הידועים אומר: "גם תרנגול עיוור מוצא לעיתים גרגיר". כנראה שכך ניתן לתאר את הניצחון הביתי של מכבי חיפה בשבוע שעבר על הפועל עכו, כי אמש חיפה חזרה ליכולת הרגילה שלה ואיך נאמר בעדינות – לא לזה התכוון המשורר.

 

כדרכם בקודש בכרמל סיפקו ביזאר שבועי. והפעם: גזרת יוסי בניון והקהל. אולי בהשפעת המקרה או שאולי לא, אבל חיפה המשיכה להיות עצבנית ולא בפעם הראשונה העונה ולראייה היא ספגה שישה אדומים מתחילת העונה.

 

הביזאר השבועי. יוסי בניון והקהל (אסף קליגר)

 

בחיפה צריכים לשלוח שני זרי פרחים: הראשון למכבי פ''ת, על הנאיביות מול תשעה שחקנים ירוקים, והשני והמפואר יותר לשופט דניאל בר נתן על הפנדל השנוי במחלוקת. אמנם באופן זמני חיפה עלתה מעל לקו האדום, אבל מהמשחק הזה אין לירוקים מה לקחת ובטח לא את היכולת. במחזורים הבאים מחכות לה שתיים מ"הגדולות" בכדורגל הישראלי: בית''ר ירושלים והפועל ת''א, ושם נראה האם חיפה תצא מהמשבר או שלא.

 

וממאוכזבת אחת למאוכזבת הגדולה ביותר. רן בן שמעון חזר הערב לעמוד על הקווים, לראשונה מאז מות אביו ועונש ההשעיה שספג, ולפחות לפי היכולת זה הספיק לשחקניו לחזור להציג את היכולת מפתיחת העונה. הבעיה? התוצאה. בהחלט צריכה להידלק במלאבס נורת אזהרה, לאחר שיתרון 0:1 מול תשעה שחקנים לא הספיק.

 

גם יתרון מול תשעה שחקנים לא הספיק להם. מכבי פ"ת (אסף קליגר)

 

בפ''ת יכולים להאשים את כל איגוד השופטים, שבהחלט פוגע בהם יותר מהרגיל בזמן האחרון, אבל צריכים לבוא בטענות רק לעצמם: איך פעם אחר פעם הם לא מצליחים "להרוג" משחקים שבשליטתם ולנצל את המצבים שלהם. אז עכשיו פ''ת יוצאת לשני משחקי חוץ בצפון: בעכו ובק''ש, במטרה לקטוע רצף של חמישה משחקים ללא ניצחון. מישהו זוכר שבתחילת השנה במכבי ת''א עוד חששו מהם?

 

עד לפני שבוע, סמי עופר נחשב למנחוס הרשמי של הקבוצות החיפאיות: אפס ניצחונות ואפס שערים גרמו להפועל חיפה לשקול מעבר לאצטדיון קטן יותר וגם להחליף את המאמן טל בנין. אז אחרי שבשבוע שעבר מכבי חיפה עשתה את הספתח, בהפועל חיפה קינאו ועשו זאת גם עם ניצחון ביתי על סכנין. שחקן שקשה להתעלם ממנו הוא תומר סוויסה, שאחרי שני בישולים בשבוע שעבר הבריק גם השבוע עם שער ובישול. נראה שהשנה הכישרון הגדול מתפוצץ ומשאיר את בנין לפחות לעוד שבוע בתפקיד.

 

הבריק גם השבוע עם שער ובישול. סוויסה (ערן לוף)

 

בסכנין לעומת זאת ימשיכו לחפש את הנוסחה ליציבות ובמיוחד לחפש את ההחמצה הגדולה הבאה: אם בשבוע שעבר חשבתם שההחמצה של הילאל מוסא נגד נתניה הייתה החמצת השנה, כמה טוב שיש את ז'אורז'יניו שיחפה על חברו.

 

אמרתם חוסר יציבות מבלי להזכיר את עירוני ק''ש. כשרון? אולי מבין ארבעת הקבוצות המוכשרות בארץ. החלק האחורי? מבין היציבים בליגה. אז איך זה שבצפון סופרים כבר משחק שני ברציפות ללא ניצחון, והפעם בצורה מאכזבת לא פחות מהשבוע שעבר, בבית נגד עכו החלשה? אפשר לנתח זאת כנאיביות, אפשר לתרץ זאת בעובדה שמדובר בקבוצה חדשה, אבל בפועל קשה "לאכול" את הקבוצה של חסארמה השנה. לרגעים היא נראית כקבוצה שתשחזר את המאבקים בשנים האחרונות בצמרת הגבוהה, ולרגעים כקבוצה בינונית שלא הצליחה להתאושש מעזיבתם של קהת וצדק.

 

לאן פניה של קרית שמונה? חסארמה (ערן לוף)

עוד באותו נושא: סאלח חסארמה, תומר סוויסה

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי