הפועל ת"א מחפשת מאמן כבר כמעט חודש. נכון, באדיר הוא סמל, נשמה ואפילו הביא ניצחון ראשון, אך מכיוון שהוא איש ישר והגון, הקפטן לשעבר היה הראשון להודות שהוא מאמן זמני ועוד יגיע זמנו. כי למרות הרזומה המפואר כשחקן, באדיר עוד צריך לשחוק איזו משרוקית או שתיים עד שיגיע למקום בו הוא מסוגל לנהל מועדון גדול ששואף להגיע מתישהו בעתיד הנראה לעין לסטנדרטים אירופיים (ולא, שעוני ג'.פי.אס לא מספיקים).
את כל הדברים האלה יודע גם אמיר כבירי, אבל דומה שקשה לו להתנתק מתחום העיסוק המרכזי בחייו – חיפוש יצירות אומנות. כי בזמן שהפועל שלו מדשדשת כל הדרך לעוד עונה סתמית משוועת לאיש מקצוע אמיתי שיקנה לה שיטה ודרך שיקלו מעט על הסגל שרק נאסף בקיץ, הוא מחפש ציור נדיר. הוא מתלבט בין גרמני ורומני, שאף אחד מהם כלל לא רוצה להגיע לכאן. התקרה של מוזיאון בלומפילד מתפוררת, אבל הוא עוד לא בחר באיזה צבע לצבוע את המשקופים.
במצב הנוכחי, שבו העונה כבר החלה וצריך להיכנס ישר לעניינים, עדיף היה להפועל להחתים מאמן ישראלי עד תום העונה. למאמן זר יקח יותר זמן להכיר סגל שהוא לא בחר, וכדי להטמיע את השיטה שלו יזדקק לכמה חודשים נוספים. בקיצור, המשמעות של מינוי שכזה היא עונה שהלכה לפח.
מצד שני, כשאני מסתכל על ההיצע בשוק הישראלי אני יכול לשער מדוע אוצר התערוכות מתלבט. איווניר וקלינגר הרבה יותר טובים בטלוויזיה מאשר על הקווים, אריק בנאדו (שמשום מה היה לרגע על סף חתימה) הוא מאמן לא מוכח בעליל, וגם יוסי מזרחי יותר מדי דומה לדמות שלו מבובה של לילה מאשר למאמן מודרני.
יוסי מזרחי. דומה יותר לדמות מ"בובה של לילה" מאשר למאמן מודרני (אסף קליגר)
אבל ממועמד אחד, ששמו עלה והועף באותה המהירות, אני לא מבין איך כבירי מתעלם. מזה של אלישע לוי, האיש שעשה בית ספר גם לקבוצה הגדולה של גוטמן והקים את הפועל ב"ש לתחייה. למה הוא ירד מהפרק? כי הוא היה מאמן בית שאן במשחק השרוכים, וכבירי, אחרי התייעצות עם אנשי העמותה, החליט שזה לא מתאים.
אז הנה כמה סיבות למה אלישע הוא המאמן הכי מתאים ולמה זה יוציא אותך, אמיר כבירי, הבעלים, הכי גדול:
1. הצביעות: רוב אוהדי הפועל אמנם צרובים מהמשחק ההוא, אבל כבר מזמן השאירו אותו מאחור בתת התודעה שלהם. את אבוקסיס, אדריכל השערורייה, חיבקנו כל הדרך לסטמפורד ברידג' ואת דרור קשטן, שגם היה חלק מאותו משחק וגם זכה באליפות על חשבוננו, הערצנו גם בכפור של מוסקבה. זה קרה לפני 18 שנה ואלישע עמד על הקווים. לא קשר שרוכים או החמיץ לבד מול השוער והגיע הזמן להודות שהאזכור התמידי שלו הוא יותר הפוסט טראומה שלנו מאשר אשמה שלו. בקיצור, לא נשכח – כן נסלח.
2. היכולת: מדובר במאמן הליגה עם ההישגים הכי טובים בישראל בשנים האחרונות. הוא בנה את המסורת של סכנין, לקח שתי אליפויות בחיפה (ושלישית אם לא היה הקיזוז) ועשה עבודה יסודית ושקטה בב"ש. תשאלו את מאור בוזגלו למי הוא חייב את הקריירה שלו, והוא לא היחיד. איש מקצוע. בדיוק ההפך מהשרלטן הספרדי שנחת פה בקיץ.
בוזגלו. חייב לאלישע את הקריירה שלו (אודי ציטיאט)
3. האופי: אני לא מכיר את אלישע אישית מעבר לשיחה שניהלנו לפני מספר שנים לכתבה על פאנטיני ומסיללה, שני הדרום אפריקנים ששיחקו בחיפה בתקופתו, והוא היה אדיב ומקצועי. אני גם מכיר הרבה אנשים שעבדו איתו, לצידו ומולו, ומאף אחד מהם לא שמעתי מלים רעות עליו. כשצריך מישהו בשביל לחבר קבוצה, ועוד כזו שאתה מצטרף אליה באמצע העונה, אופי כזה לא יכול להיות חיסרון.
4. הסיטואציה: לדעתי השאיפה הכי גדולה של אלישע ("אני מאחל לגוטמן בהצלחה, כן, כן) היא להיות המאמן הלאומי הבא. הוא בגיל המתאים עם הרזומה הנכון וזו תהיה בחירה טבעית אם עופר עיני לא יתחכם עם איזה גיא לוזון או אוחנה ונמני כאלה. הוא לא לחוץ על חוזה ל-4 שנים, יסכים לחתום עד סוף העונה, ולך כבירי יהיו שישה חודשים למצוא את המאמן הכי מתאים באירופה כדי להוביל את המהפכה שלך.
5. הגרעין הקשה: יש רגעים שבהם אתה מבין שהגיע למועדון בעלים ולא עוד פופוליסט או בובה על חוטים של אחרים. החתמה של אלישע לוי, גם אם תיתקל בהתנגדות של חלק מיושבי בלומפילד, יכולה להיות הרגע הזה עבור כבירי. לא בטוח שתהיה כזו מהומה, אבל גם אם תהיה – לא נורא. את שירי השואה הצליח הרוב השפוי כמעט להעלים מבלומפילד בעזרת מחיאות כפיים וגם שריקות בוז. אם אתה חושב שאלישע לוי הוא המאמן הכי טוב עבור הפועל ת"א, זו צריכה להיות הבעיה האחרונה שלך. אלפים יהיו שם מאחורייך.
מה דעתך על הכתבה?