Sport1 Banner

אל תסתכל בקנקן: הפועל רוצה לחזור לשפיות

הפועל תא מודל 2015/16. התוצאה לא חשובה
הפועל תא מודל 2015/16. התוצאה לא חשובה | צילום: עדי אבישי

המבחן של האדומים לא יהיה המיקום בטבלה אלא ביכולת לחזור לדרך המלך

(גודל טקסט)

אחרי שלושה הפסדים במשחקים רשמיים, קל מאוד להתלהם על הפרויקט של אמיר כבירי ושותפיו. אין חלוץ, ההגנה נראית כמו מגדל בבל כשאף אחד לא מבין את השני והנעת הכדור נראית סתמית ולא תכליתית. כי אם צריך לדרג היום את הפועל ת"א לפי היכולת שהציגה בטרום העונה, המרחק מהפלייאוף העליון נראה רחוק כמו חיים רמון ואיזון תקציבי.

 

אבל זה לא המבחן של האדומים העונה, כי כשמתחילים דרך מהמקום הנמוך שבו נמצא המועדון עכשיו בודקים דברים שהם הרבה מעבר לאחוזי מסירת כדור, יצירת הזדמנויות או מאזן שערי החובה. ואת זה, כמה שזה קשה, גם הקהל התובעני בשער חמש וחסרי הסבלנות בשער שתיים מאחורי סזאר מנדיונדו צריכים להבין.

 

 

זה לא אומר שהפועל ת"א לא צריכה להיות תחרותית. יש לה סגל מבטיח (למרות שאף אחד שם עדיין לא באמת קיים, מלבד הרומנים) יש לה קהל ששווה 10-15 נקודות בעונה ומסורת שלא מאפשרת לה עוד עונת נפל כמו האחרונה תחת ידיהם של איל "הכל מקצועי בין חברים" ברקוביץ' ואסי "החבר של עידו חג'ג'" דומב.

 

אמיר כבירי. נער פוסטר (עדי אבישי)

 

אבל בעוד האם זו קבוצה לפלייאוף עליון או תחתון נדע די בקרוב, המבחן האמיתי של ההנהלה יהיה היציבות ובעיקר העמידה ביעדים הכלכליים. על פניו אמיר כבירי נראה כמו נער פוסטר שמוישל'ה תאומים היה מייצר במשרד הפרסום שלו כדי להוביל את המועדון. מזרחי, אבל מבבלי. אוהד אמיתי, פעיל בפורומים אבל הכי מיינסטרים. אמיד במידה לא בדיוק ידועה, אבל בטח לא כזו שתאפשר לו לתחזק לבד לאורך שנים מועדון יונק כמו הפועל ת"א שזקוק להזרמה של מיליוני שקלים בשנה כדי לעמוד בהתחייבויותיו. בקיצור, אחד שעומד בפורנט יפה וגם מצטלם טוב, אבל שספק אם יכול להתמודד עם המטלה ללא עזרת הגווארדיה הבוחשת הישנה. כן, בדיוק אותה אחת שהקיפה את חיים רמון בזמנו.

 

אז זו בעצם השאלה הגדולה של הפועל ת"א העונה: לא באיזה מקום תסיים ואיזה כדורגל תציג, כי מהבחינה הזו הכל אפשרי. מצד אחד החומר הבוסרי של הישראלים עשוי להבשיל ובשילוב עם קיבוץ הגלויות של זרים איכותיים יכול בכיף להביא אותה למקום השלישי, אבל במקביל לא יפתיע אם מנדיונדו יתגלה כלא מתאים, בומבה יברח לרומניה, רייכרט יקבל יותר אדומים מאשר יבשל וכל ההשקעה הענקית הזו תסיים רק אי שם באמצע הפלייאוף התחתון.

 

ובגלל חוסר היכולת לצפות איך ייראו האדומים השנה, אולי פחות חשוב לשים לב למקום בטבלה (ואתם יודעים מה – גם לרמת הכדורגל) ויותר לדרך. למוסר התשלומים, לנורמות הפנייה לשחקנים, לטיפול במנודים, לקידום צעירים ושחקני בית ולכל הדברים שמראים שמועדון כדורגל חולה נמצא באמת בתהליך הבראה. ושלא מדובר בעוד מתיחת פנים אסתטית שמתחתיה העסק עדיין רקוב.

 

 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי