כשהגשתי עתירה נגד הגזענות בבית"ר ירושלים, התעוררו כמה עיתונאים צדקנים ושאלו אותי למה עכשיו. יש כאלה שתהו למה אני צריך את זה. מה זה ייתן לי?
את הקריאות הגזעניות של אוהדי בית"ר ירושלים שמעתי מאז שדרכתי בפעם הראשונה על מגרש כדורגל. בין אם כששיחקתי במדי הפועל ת"א ובין אם במשחקי הנבחרת. למה רק עכשיו? צודקים, הייתי צריך לעשות את זה מזמן, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם.
תמיד טענתי שההתאחדות לכדורגל מתעלמת מהגזענות בבית"ר. היו"ר עופר עייני נסע לשווייץ לפני כחודש כדי לעצור את ג'יבריל רג'וב מלהגיש בקשה להשעות את ישראל מאירופה, ולבסוף הוקמה ועדה שתבדוק כמה נושאים שמונעים משחקני נבחרת פלסטין להתאמן, וגם את נושא הגזענות.
אי אפשר להגיד שעיני לא עשה עבודה טובה. הוא הזיע וכמעט לא ישן כמה לילות טובים. הוא גם עשה סלאלומים בין ראשי ההתאחדויות באירופה כדי לשכנע אותם להכשיל את הבקשה של הפלסטינים. מעניין מה יגידו עכשיו ראשי ההתאחדות לאנשי פיפ"א כשאלה ישאלו אותם על ההתנהגות של אוהדי בית"ר בשרלרואה.
הבעלים אלי טביב הודיע שיעזוב את בית"ר, אבל כש"לה פמיליה" ערכו טורניר הוא הגיע והצטלם איתם. מה, הוא לא צפה את הנזק הגדול שהם עשו ויעשו לקבוצה שלו ולכדורגל הישראלי?
בסוף השבוע אמר אלי אוחנה הגדול שבית"ר נורדיה ירושלים היא אלטרנטיבה טובה. לדעתי, הקבוצה הזאת היא הכי ספורטיבית והגונה שאני מכיר. במשך משחק שלם אתה לא שומע קללה, אלא רק עידוד ותמיכה. גם אורי מלמיליאן שיחק עם הוותיקים במשחק נגד נורדיה ועוד כמה שחקני עבר כמו יצחק ז'אנו, איציק קורנפיין ואודי רובוביץ'.
אחרי שצפיתי בהם במשחק נגד קבוצה ערבית מיפו, אני לא זוכר אי פעם שקיבלתי חיבוקים ונשיקות מקהל של קבוצת בית"ר כמו במשחק של נורדיה.
מה דעתך על הכתבה?