למכבי פ"ת הייתה הזדמנות של פעם בחיים להשתחל לאירופה, ולו למראית עין. בית"ר ירושלים, יותר נכון הקהל שלה, ירה לעצמו עוד כדור ברגל בדרך להפחתת נקודות אפשרית, מכבי חיפה תפגוש הערב את מכבי ת"א, קבוצה שמריחה אליפות.
לעומתן, קיבלה הקבוצה מאם המושבות את הפועל ב"ש, רגע אחרי שהחלה לדשדש בליגה ואיבדה את המקום השני במוצ"ש, עם כמה מאות אוהדים בלבד. אבל למרות שניסתה והשתדלה, ואפילו שיחקה כדורגל, לא הצליחה פ"ת לצאת מזה עם יותר משער זכות אחד ואפס נקודות.
כשאתה מפספס כל כך הרבה הזדמנויות להגיע לאירופה, לא מגיע לך. מכבי פ"ת מנסה מאז תחילת הפלייאוף העליון לנצח, אבל הרמה כל כך גבוהה בשבילה, שהיא בקושי מבקיעה. אתמול היא איבדה שחקן בשלב מאוד מקודם (דניאל דימוב), ספגה שער והצליחה להשיב בתוך דקה, ובסוף נכנעה לפנדל, וגם זה אחרי שעומר דנינו – איזה בלם! – עצר בגופו עוד שלושה שערים.
ב"ש שיחקה בהילוך נמוך. מאור מליקסון גמר את התחמושת בטדי, מאור בוזגלו לא מצליח להתרומם לרמה של תחילת העונה, שלומי ארבייטמן לא יציב ואליניב ברדה פצוע. זה מקהה את כל העוצמה שיש לקבוצה הזו, וזה מה שנתן לפ"ת תקווה שהיא מסוגלת לסגור את הפערים ואולי דווקא כן להגיע לאירופה. וזה נגמר בדיוק כמו שחשבנו. דובב גבאי נכנס היטב לוואקום שנוצר, כבש צמד (שער חמישי בתוך שבוע) וב"ש חזרה הביתה עם שלוש נקודות.
אוהדי הפועל ב"ש במושבה אמש. מאות הגיעו (עדי אבישי)
ב"ש לא תיקח אליפות, ולא בטוח שתצליח להתעלות מעל מכבי ת"א ולקחת גביע, אבל תצטרך לשדרג את עצמה בעונה הבאה כדי להתמודד שווה בשווה על התארים, ולא כאופציה שנייה. היא חייבת לשדרג את עצמה באגפים, היא חייבת עוד לגיונר אחד תותח – רמי גרשון מתאים – והיא חייבת לנצל את המעבר לאצטדיון החדש כדי ליצור מבצר.
ב"ש היא אלטרנטיבה ראויה למועדון המוזר מירושלים, זה שמביא למשחק בית פחות ממה שהוא מביא למשחק חוץ (או רדיוס, לצורך העניין), והיא עשויה לנגוס בעממיות שיש לבית"ר ולחיפה. הפועל ב"ש כרגע הוא אולי המועדון הכי חשוב בליגה.
מכבי פ"ת תצטרך ללמוד להכיר במקומה. קבוצה שתנוע בין תחתית פלייאוף עליון לצמרת פלייאוף תחתון, שתמשיך לייצר שחקנים – גל אלברמן, עומר דמארי וטל בן חיים, ועכשיו דנינו – ולחיות מזה לכמה שנים נוספות. בהתחשב ביריבה העירונית עתירת הקהל, מכבי פ"ת היא יותר מאשר נס.
מה דעתך על הכתבה?