13 מחזורי הסיבוב השני בליגת העל הסתיימו להם ובסוף השבוע הקרוב כבר ייצא לדרך הפלייאוף העליון, כאשר 8 קבוצות התחתית יזכו לשבוע מנוחה ויחלו את משחקי ההישרדות בליגת העל בעוד כעשרה ימים.
תומר חבז בחר את ה-11 הטובים ביותר של הסיבוב השני, בו הריצה של הפועל ב"ש העבירה הילוך, מכבי ת"א החליפה מאמן, אבוקסיס הגיע לסכנין והרים אותה עד הצמרת וטביב, כהרגלו, שוב פגע ברכש.
שוער: דודו גורש (הפועל ב"ש):
אז נכון, בוריס קליימן הוא אולי השוער הטוב בארץ כיום, אבל מי שראוי לקרדיט לא פחות גדול הוא גורש. בגיל 36, השוער ששיחק במרבית שנותיו בהפועל עכו הקטנה, קיבל את הצ'אנס בקבוצה שהולכת על כל התארים ועומד בכך בהצלחה רבה. שמונה שערים בלבד הוציא גורש מהרשת בסיבוב השני וגם במשחקים בהם היה צריך לעמוד במבחן, הוא עשה זאת בגבורה רבה.
גורש מול אזולאי. את זה הוא דווקא לא לקח (דני מרון)
מגן ימני: אלי דסה (מכבי ת"א):
לא רק שני השערים והבישולים של המגן הפכו אותו בסיבוב השני לאיום התקפי בולט, אלא גם תהליך ההתבגרות שבא לידי ביטוי בסיבוב שני דומיננטי יותר, שבו דסה עשה סוף סוף את הסוויץ' בראש והבין את תפקידו בשורות האלופה. הבשורה הטובה ביותר עבור הצהובים היא שדסה מגיע בשיא כושרו לקראת משחקי הפלייאוף העליון וחצי גמר הגביע.
דסה. תהליך ההתבגרות בא לידי ביטוי (מני בן ארי)
בלם: חסוס רואדה (בית"ר ירושלים):
מעטים האנשים שלא יסכימו עם העובדה שרואדה הוא הבלם הטוב ביותר העונה בליגת העל. הספרדי, שבמכבי חיפה העדיפו את מארק וואליינטה על פניו, מוכיח מי הוא הספרדי הבכיר בליגה. מנהיג, לוחם ובעיקר חכם. עוד בינגו גדול של אלי טביב ובין המועמדים לזר המצטיין בליגת העל העונה. למרות הנטייה לתת את הקרדיט לשחקני החלק ההתקפי של בית"ר, רואדה מספק את השקט לחלק ההתקפי לצאת קדימה מבלי לפחד.
בלם: אברהם פאס (בני סכנין):
מאז שהגיע יוסי אבוקסיס לבני סכנין, השתפרה הקבוצה פלאים ובמיוחד אברהם פאס הוכיח כמה טעתה מכבי חיפה שלא התעקשה להשאירו שנה נוספת. רק עשרה שערים ספגה סכנין בסיבוב השני, כאשר בלט לטובה רצף של שישה משחקים רצופים ללא ספיגה בין המחזורים 20-25.
מגן שמאלי: דושאן מאטוביץ' (בית"ר ירושלים):
כפי שכבר אמרנו, בית"ר ירושלים לא רק מורכבת מהתקפה קטלנית, אלא גם מהגנה שנותנת שקט ויודעת להתקיף. מאטוביץ' הוותיק מוכיח שהגיל הוא רק מספר ומספק יציבות באגף השמאלי של סלובודאן דראפיץ. שני שערים כבש מאטוביץ' בסיבוב הזה, שאחד מהם היה שער ניצחון יפה במיוחד מול מכבי נתניה.
מאטוביץ'. שער ניצחון יפהפה מול נתניה (דני מרון)
קשר: קלאודימיר פריירה (בית"ר ירושלים):
את זה שהברזילאי של בית"ר ירושלים הוא אחד הקשרים האחוריים הטובים בארץ ידענו, אבל את היכולות ההתקפיות האדירות שלו למדנו להכיר במהלך הסיבוב השני. שני שערים, שלושה בישולים ובעיקר הצלה אחת מהקו זכורה במיוחד בתוספת הזמן מול מכבי ת"א. פלא שבית"ר היא לא היחידה שמחזרת אחריו לעונה הבאה?
קלאודימיר. לא רק מציל את בית"ר מלספוג (דני מרון)
קשר: יוסי בניון (מכבי חיפה):
מה לא עבר קפטן הירוקים בשנה וחצי שלו בארץ. אמרו שהוא זקן, שהוא לא למד מטעויותיהם של רביבו וברקוביץ' והיו כאלה שאמרו שהוא פוגע בקבוצה. אז יוסי ענה כפי שרק הוא יודע-במגרש. ארבעה שערים, שלושה בישולים ובעיקר התשוקה שחזרה לו למשחק. בחלקים רבים במשחקי חיפה בסיבוב השני, ראינו את יוסי של פעם. השחקן עם הקסם, אחד מגדולי הכדורגלנים הישראלים בכל הזמנים.
התשוקה חזרה ואיתה גם הקסם (עדי אבישי)
קשר: ערן זהבי (מכבי ת"א):
לא צריך לפרט הרבה. השחקן הכי טוב בישראל זו השנה הרביעית ברציפות. חמישה עשר שערים ושלושה בישולים, הופכים את זהבי למושיע הלאומי של מכבי ת"א ומי יודע, אולי השנה סוף סוף יישבר השיא ההיסטורי של ניסים אלמליח. תהיו בטוחים שזהבי לא יעצור עד שזה יקרה.
זהבי ומיכה. צמד שמוביל את הצהובים בשבועות האחרונים (דני מרון)
קשר: פיראס מוגרבי (בני סכנין):
מאז שיוסי אבוקסיס הגיע לסכנין, הוא לקח את הקשר המוכשר הזה כפרויקט. בהתחלה, הוא ספסל אותו כדי להוריד ממנו לחץ. לאחר מכן, הוא הבהיר לו-אתה המנהיג של סכנין. מוגרבי הוכיח זאת במגרש בסיבוב שני אדיר שהוביל את הקבוצה מהמגזר לפלייאוף העליון. חמישה שערים כבש מוגרבי בסיבוב השני, אליהם התווספו שני בישולים. הוא הולך להיות המלפפון החם ביותר בחלון ההעברות הבא.
חלוץ: אליניב ברדה (הפועל ב"ש):
המנהיג הבלתי מעורער של מובילת הטבלה. זה לא רק ששת השערים ושני הבישולים בסיבוב הזה. זה בעיקר היעדר האגו, עיתוי השערים שלו וחשיבותם. אליניב ברדה מוכיח ולא בפעם הראשונה-אני לא אנוח עד שאביא תואר לבירת הנגב. סיכוי לא קטן שזה יקרה השנה ואם כן, לברדה יהיה חלק גדול.
ברדה ממריא. האחראי לריצה הפנטסטית של המוליכה (דני מרון)
חלוץ: איתי שכטר (בית"ר ירושלים):
זה שהסיבוב השני של ליגת העל היה בסימן בית"ר ירושלים כבר אפשר להבין, אבל השחקן שמסמן יותר מכל את הסיבוב הזה הוא איתי שכטר. בטרם הגיע לבית"ר ירושלים ממכבי חיפה בהשאלה עד תום העונה, החלוץ המוכשר לא כבש ואף לא בישל בכמעט 20 משחקי ליגה. מאז הגיע לבית"ר? שני שערים לחלוץ ועוד חמישה בישולים. שכטר חזר ובגדול, והוא מזכיר את אותו חלוץ אימתני של עונת הדאבל של הפועל ת"א. בינגו של טביב? שוב זה קורה.
שכטר חוגג וגם הבוס אלי טביב יכול להיות מרוצה (ערן לוף)
מה דעתך על הכתבה?