עדן שמיר עדיין לא בן 25, אבל הקריירה שלו נעה ברגע אחד מאלמוניות יחסית לאחת המכירות הגדולות של הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות. את הראיון אנחנו עורכים דקות לאחר ההודעה של מנהלת הליגה בכדורגל הבלגי, ששלחה מכתב לקבוצות על הפסקת הליגה. שמיר מבין היטב את משמעות ההחלטה: בנוסף לאנטוורפן של ליאור רפאלוב, גם סטנדרט ליאז’ שלו תשחק במוקדמות הליגה האירופית.
ההודעה הזאת תפסה אותו כמעט לא מוכן. "אני בבית, באמצע שיעור צרפתית, פותח את הטלפון ובום, מלא הודעות", הוא משחזר. "אנשים שואלים אותי: תגיד, אתה חוזר לארץ? לא הבנתי מה קורה. כשהבנתי אמרתי לעצמי: 'נו טוב, אם כבר לחזור לישראל, אז בפסח'. אפילו במועדון לא עדכנו אותי. זה תפס אותי קצת בהלם. חברה שלי הייתה אמורה לבוא לפני שבועיים וחצי, היא הגיעה פעם אחת לשבוע, אבל חזרה לארץ וכשהייתה אמורה לשוב, לפני שבועיים וחצי, הטיסות בוטלו. אני קצת לבד".
בסוף, אתה באירופה.
"הייתה תקווה שכן נצליח לחזור ולשחק את המשחקים שנותרו, כי היה על מה לשחק – אירופה, דירוגים וכמובן המענקים. זה די מפתיע. לכל הקבוצה יש מענק על אירופה, אבל בוא נגיד שבנוסף לקיצוצים, השחקנים הפסידו המון כסף, על פרמיות בעיקר. הרבה כסף".
"זה תפס אותי קצת בהלם". עדן שמיר (KURT DESPLENTER/BELGA MAG/AFP via Getty Images)
אתה מעדיף את המתווה של אלונה?
"שמעתי מה קרה בבאר שבע. לנו אין מתווה סופי, הקפטנים עדיין במשא ומתן עם המועדון, ועם ביטול הליגה זה עוד יכול להשתנות. אמרו שכאשר נחזור לאימונים המתווה יבוטל, אבל עכשיו אנחנו באי ודאות. אני מרוויח כאן יותר ממה שהרווחתי בבאר שבע, אבל הבנתי ששם הקיצוץ שהוצע הוא עד סוף העונה. ברור שהסיטואציה כאן עדיפה שלי, אבל אני מאמין שבעונה הבאה כל מקום יקצץ, גם בבאר שבע וגם בבלגיה. כמה? כל מועדון והמתווה שלו. אבל מקצועית, הכי חשוב הוא שאני שמח להיות בליגה האירופית, זו הייתה אחת המטרות. שאפנו להגיע למקום השלישי כשליגה נעצרה, אבל סיימנו בחמישי".
הופתעת שאלונה הודיעה על עזיבה?
"היא חשובה לכדורגל, חשובה לבאר שבע. בחצי העונה שהייתה לי שם הבנתי עד כמה. אני מקווה שהיא תחזור בה. הופתעתי מזה מאוד. היא ואלי משקיעים המון כסף וזמן. זה מפעל חיים עבורם. באר שבע חייבת להישאר בטופ, בטח עם הקהל הזה".
ומה קרה למועדון מבחינה מקצועית?
"זה התחיל די טוב באירופה ובליגה, אבל אז הייתה נקודה שדברים התחילו ללכת פחות טוב. לא יודע להצביע בדיוק למה. הופתעתי קצת מהעזיבה של בכר. זה קרה קצת לפני שעזבתי, הספקתי לשחק עם יוסי פעם אחת. כאב לי מאוד שהוא עזב כי אני יודע מה הוא עשה שם, ולכן מעריך אותו. אני חייב לו תודה כי בקריית שמונה, בתור שחקן צעיר, הוא נתן לי ההזדמנות. הופתעתי גם כי הוא עבר שם הרבה. זאת הקריירה שלו והחיים שלו, אני מאמין שהוא היה שלם עם ההחלטה".
"אני מקווה שאלונה ברקת תחזור בה" (מאור אלקסלסי)
קשה להאמין איזה שדרוג עברת אצלו. משחקן כמעט אלמוני, לשחקן צעיר שעובר בתג מחיר של 1.8 מיליון יורו. זה הלחיץ אותך?
"אתה יודע? לא חשבתי על זה, אבל עכשיו כשאתה שואל אני חוזר אחורה וחושב על זה. אני חושב שמהיום שעברתי לכאן לא היה לי לחץ. יש העברות גדולות בבלגיה, בעיקר מבלגיה החוצה, בסכומים יותר גדולים. זה לא מעסיק אותי. אבל יש בזה משהו מכובד, שקבוצה רוצה אותך ורוצה לשלם סכום כזה, אתה מרגיש מוערך ויש לך סוג של סיפוק. כששמעתי את הסכום, הרגשתי רק הערכה. ובארץ? אנשים הרימו גבה. לא היינו בתקופה הכי טובה בבאר שבע. לא נכנסתי לאתרי הספורט, לא ראיתי טלוויזיה אחרי המעבר. התנתקתי. הדבר היחיד שהיה חשוב הוא מה חושבים במשפחה הקרובה. לאנשים תמיד יש מה להגיד, לטוב ולרע".
שיחקת רק שלושה משחקים והליגה נעצרה.
"בדיוק. התחלתי להיכנס לעניינים, פתחתי מול סט. טרוידן ואז הייתה אמורה לפתוח גם מול זולטה וארחם אבל הוא בוטל בצל הקורונה. אמרו לנו שנחזור להתאמן תוך יומיים, אבל זה לא קרה עד עכשיו. יש הבדלים גדולים בין ישראל לבלגיה".
"תג המחיר שלי לא הווה לחץ" (האתר הרשמי)
חתמת לשלוש וחצי שנים. כמה זמן ייקח לך ללמוד אותם?
"המטרה הכי חשובה, בעזרת השם, היא לחזור לשגרת אימונים. בא לי לסיים את הטירוף הזה כבר. כשהגעתי לכאן, הבנתי שיש לי הרבה עבודה כדי לצמצם פערים. הרגשתי שאני מסיים אימון ואני קרוע. אני אחד שכן עובד קשה. אני מקום ראשון ב-GPS בכל אימון כאן, מקסימום שני. הדרישות של המאמן הן שונות. כלומר, המקומות שאליהם הוא רוצה שאני אלך כקשר, הדברים הטקטיים, שונים. גם הציפיות שונות. התחרות שלי על העמדה קשה מאוד. סמואל בסטיאן וגויקו צימירוט הם שחקנים גדולים. כשצריך ללמוד אני לומד מהם וכמובן – גם נותן להם פייט".
האווירה ברחוב הבלגי מעט שוממת, אבל עדיין, לשמיר יש יתרון אחד שהוא יכול לאחוז בו לפני שהוא נוחת לטירוף בישראל. "כל בוקר אני יוצא להתאמן, הכל סגור ברחובות, אבל אני יכול לרוץ. יש תחבורה ציבורית, אנשים יוצאים ועושים ספורט, אתה רואה אנשים ברחוב, אבל בכמויות קטנות. בישראל יש הגבלות של מאה מטר מהבית. הצטרך להתרגל להסגר".
"המטרה הכי חשובה היא לחזור לשגרת אימונים" (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?