"היה לי חוזה והייתי יכול להיות חלק מהסגל ב-MLS, אבל ראיתי לפי ההתנהלות שאני לא הולך לשחק הרבה. בשלב הזה של הקריירה, הבנתי שלהיות שחקן MLS ולא באמת לשחק לא עושה לי את זה". דקל קינן יפתח ביום ראשון את עונתו השנייה בארה"ב. אחרי שנה מוצלחת בסינסינטי, שהסתיימה באליפות והעפלה לליגה הבכירה בארץ של הדוד סם, כשסרט הקפטן על ידו, הבלם שוב הוכיח, שהכמיהה לדקות משחק אצלו היא הדבר החשוב ביותר בקבלת ההחלטות, כשעבר לסקרמנטו מהליגה השנייה. בראיון מיוחד לספורט1 מביתו בפולסום, 20 דקות מסקרמנטו, הוא מספר בגיל 34.5 על החוויה המאוחרת כלגיונר, העובדה כי הוא מתקרב לסוף ועל קבוצת נעוריו מכבי חיפה.
"הייתה אחלה עונה, הייתי קפטן וזכינו באליפות והכול היה טוב. כשהסתיימה העונה, הייתה לי שיחה עם המאמן וראיתי לאן נושבת הרוח. הבנתי שאני לא בתוכניות ומתכננים להביא ארבעה בלמים אחרים. בשלב הזה של הקריירה ובגלל שהייתה לי יכולת טובה בעונה שעברה, הבנתי שכן חשוב לי לשחק וכן להרגיש חלק", הוא מספר על הסיבות שהובילו אותו לעזוב.
"היו לי לא מעט הצעות ללכת למקומות אחרים. גם בארץ וגם בארה"ב בהליגה השנייה. הייתי יכול להישאר בסינסינטי כי היה לי חוזה. המשחק זה החיים והאהבה שלי. ללכת לשבת ביציע בכל סוף שבוע, פחות התחברתי לזה. אם ניסו לשכנע אותי? היו מאוד אמיתיים. המאמן אמר לי שהוא מוכן שאשאר ושהוא מעריך אותי, אבל שאני לא הולך לשחק הרבה. שם ההחלטה שלי הייתה פשוטה. אני הערכתי את הכנות שלהם. הוא אמר לי: 'אתה בן 34, אתה תופס מקום של זר ואשמח שתישאר בכל זאת. אתה לא הולך להיות מהבלמים הבכירים שלי'. אם התאכזבתי? לא חושב. הערכתי את הכנות. אני רוצה לחיות את המשחק וזו החלטה שאני שלם איתה. ראיתי את הסיטואציה מתרחשת".
ברגע כזה אתה לא אומר לעצמך 'אם אני לא ב-MLS, אולי שווה לי לחזור לארץ'?
"קודם כל הייתה לי עונה טובה מאוד, בגלל זה גם קיבלתי לא מעט הצעות ובעונה שעברה הייתי קפטן בקבוצה ששברה את כל השיאים. נקודות, ניצחונות וכל הגביעים. הרגשתי שלא מיציתי את עצמי בארה"ב. העדפתי לשחק לפחות עוד שנה אחת כאן לפני שארצה לחזור, אבל שנה זה הרבה זמן ובוא נראה מה יקרה".
"הערכת את הכנות". דקל קינן במדי סינסינטי (האתר הרשמי)
היעד החדש של קינן הוא קבוצת סקרמנטו רפבליק, שתפתח ביום ראשון את משחקיה במסגרת ליגת ה-USL תחת המאמן בן ה-44 סימון אליוט, שכבר זכה בעברו באליפות ה-MLS כשחקן. "קודם כל סינסינטי היה מועדון צעיר אבל עם המון קהל. היו 25,000 צופים בכל משחק. קצת קשה לי להעריך לגבי הקבוצה החדשה כי עוד לא התחילה הליגה, אבל הבנתי שיש פה 10,000 בכל משחק בית. לא יצא לי לשחק נגדם בעונה שעברה כי הם בצד המערבי של הליגה ואני שיחקתי בעונה שעברה בצד המזרחי.
"הגעתי לעיר לפני חודשיים, שהתחלנו את טרום העונה. עושה רושם שבנו קבוצה חזקה. אני מתרגש לקראת פתיחת העונה, כאילו זו העונה הראשונה שלי. הייתה לי פגרה מאוד ארוכה ומאוד רציתי לחזור. יש להם שאיפות, אבל זה לא שאם נסיים במקום הראשון אז נעלה ליגה. סינסינטי לצורך העניין, גם אם הייתה מסיימת אחרונה בעונה שעברה הייתה עולה ל-MLS. הכול עובד פה לפי קריטריונים: זה כמו NBA שם מי שמסיים אחרון לא יורד ליגה. זה כמו כל ספורט אמריקאי. מי שעומד בקריטריונים שאני מעריך שרובם כלכליים, עולה. השאיפה לקחת אליפות ולהיות קבוצת צמרת ואני חושב שהמועדון רוצה לעלות ליגה בלי קשר, הוא כן מנסה לעמוד בקריטריונים".
קינן נהנה מכל רגע בארה"ב. אמנם לא מדובר בבחור דתי, אך הוא מעיד שהקהילה היהודית סייעה לו ולמשפחתו רבות. "היה לי חשוב שהילדים שלי יבינו מה זה תרבות ספורט. כדורסל, בייסבול, כדורגל וכו'. שיחוו את חווית הספורט במלואה. אני רחוק מאוד מלהיות אדם דתי, אבל כן היה לי חשוב שהילדים שלי ילכו לביה"ס יהודי וישמרו על המסורת כמה שאפשר. הקהילה היהודית עוזרת לנו המון וזו חוויה שאני באמת שמח להיות בה. זו הייתה אחת מההחלטות הטובות בקריירה שלי ואני ממליץ לעוד אנשים לנסות".
" לא עזבתי את מכבי חיפה כי היה לי רע" (דני מרון)
על הליגה הסינית אומרים שהולכים לשחק שם בגלל הכסף. מה מושך בליגה האמריקאית?
"המעבר שלי לא היה צעד כלכלי. רציתי לחוות עוד חוויה אחת – לשחק בחו"ל לפני סיום הקריירה. עם כמה שאני אוהב את המקצוע והמשחק, אני קרוב יותר לסיום מאשר להתחלה. עניין אותי לחוות את תרבות הספורט בארה"ב. אם הייתי יודע לפני שנה שככה יהיה לי פה, לא הייתי מאמין. זה מעל לציפיות ומעבר לזה. המשפחה השתלבה מצוין. ידעתי לפני המעבר שזה עכשיו או לעולם לא ולכתי על זה. לא עזבתי את מכבי חיפה כי היה לי רע. הייתי קפטן ושיחקתי.
"מבחינה מקצועית זה היה צעד נחמד. הכדורגל בארה"ב הרבה יותר טוב ממה שחושבים. משחקים פה הרבה על מגרשים סינתטיים אז המשחק פה הוא מאוד פיזי ואתלטי וזה גם האופי של השחקנים. זה נכון שיש פה קצת פחות כדורגל כי זה קשה להניע כדור, אבל המשחק הוא הרבה יותר ישיר ופיזי. זה הולך ומתפתח ולצורך העניין, 90% מהשחקנים ששיחקו איתי בסינסינטי יכולים היו לשחק בליגת העל. קשה לי להשוות בין הליגות כי זה משחק שונה ויש פה כדורגל קצת פחות יפה לעין. אם אותי משרת סגנון משחק פיזי? השתלבתי טוב, נגד את זה ככה. לא סתם הייתי קפטן. הייתי צריך להוכיח את עצמי ואף אחד לא הבטיח לי דקות. מה שכן בולט שזה לא הספורט המוביל במדינה וגם לא השלישי".
היית צריך את השקט?
"לא חושב ששקט, אבל אני יכול להגיד ששחקנים שמחפשים להישאר בתודעה, יסבלו מכך שהמקום פה לא מסוקר. לי זה לא מפריע ומעולם לא חיפשתי את זה, אני גם לא משתמש יותר מדי ברשתות החברתיות. זה לא סוד ואמרתי את שהכדורגל כאן הוא לא אפילו אחד מחמשת הענפים המסוקרים. לא חסר לי להישאר בתודעה. יש המון דברים שלא אהבתי ברמת ההתנהלות בארץ, שאליהם אני לא מתגעגע. הזלזול בשחקנים מכיוון התקשורת, סילוף דברים, ביקורות אינטרסנטיות, הדבקת סטיגמות. בוא נגיד שהביקורות לא טהורות".
"יש המון דברים שלא אהבתי ברמת ההתנהלות בארץ" (ערן לוף)
הרגשת שאתה שונה?
"הרגשתי שאני שומר על דקל האמיתי שהגיע מהקיבוץ עם ערכים ואני מביא את זה לכדורגל. אבל זה לא שהרגשתי אחר או שונה".
אתה מודע לזה שהמרחק פוגע בסיכויים שלך לחזור לנבחרת?
"קודם כל הגיל שלי גם משחק תפקיד. זה הרבה יותר מלגיטימי שמזמנים שחקנים צעירים ממני, שגם קל יותר לעקוב אחריהם. כמובן שאשמח להיות בנבחרת, אבל אני לא מרגיש שמתעלמים ממני. זה הטבע. צריך להגיד את האמת – אני משחק בליגה השנייה בארה"ב וזה לא שאני באירופה. עשינו עונה טובה, לקחנו אליפות אבל עדיין. אני מאוד רוצה לחזור לשחק, אבל אני גם ריאלי".
חושבים כבר על ההמשך?
"הנוכחות שלי פה פתחה לי לא מעט דלתות. אני בקשר טוב עד היום עם ההנהלה של סינסינטי וגם בסקרמנטו מממנים לי קורס מאמנים. אני רואה את עצמי נשאר בביזנס של הכדורגל, אבל קשה לי להגיד מה יהיה. לא החלטתי מה הלאה, אבל נפתחו לי לא מעט אפשרויות. להמשיך לשחק כדורגל? כל עוד אני יכול לשחק ויהיה לי ביקוש אני אשחק. זו לא תהיה השנה האחרונה שלי כמו שאני רואה את הדברים עכשיו. איפה אפרוש? קשה לי לענות. זה תלוי בהמון דברים. עשינו שני מעברים שהם לא פשוטים לילדים. מהארץ לסינסינטי ומסינסינטי לפה. בכדורגל למדתי שלא כדאי לתכנן יותר מדי לטווח הארוך. פרישה במכבי חיפה? קשה לי לענות על זה כי זה לא רק הצד שלי. מכבי חיפה היא הבית שלי, זה מקום שאני מחובר אליו תמיד. אני לא רוצה סתם להגיד דברים ללא כיסוי. כרגע אני מאוד אוהב את הסיטואציה פה. אני מקווה שזו לא תהיה העונה האחרונה שלי בארה"ב. במידה ואשחק לפחות 70% מהמשחקים אז גם החוזה שלי יתחדש אוטומטית".
ספק אם קינן היה נשאר בסינסינטי אם היה יודע על הצטרפותו של הקשר קני סייף, אותו הוא מכיר מהאימונים המשותפים בנבחרת ישראל, אך רצה הגורל וסייף מצא את עצמו במקום שהבלם בן ה-34.5 עזב. קינן הוא זה שיכול לספק לנו את הזווית לגבי עתידו של סייף. "קני דיבר איתי ברגע שהייתה לו הצעה. הוא התעניין בעיר, במתקן ובמועדון. אמרתי לו את מה שאני חושב, שהוא ייהנה מהקהל ומהאווירה והחוויה בעיר. הוא שאל אותי עוד כמה דברים שיישארו בינינו. גם הנשיא של המועדון שאל אותי אליו וסיפרתי שלא שיחקתי עם קני, אבל הוא שאל אותי על קני הבן אדם ומההיכרות שלנו בימים קצרים בנבחרת, התרשמתי לטובה. אמרתי שהוא גבר אמיתי, חרוץ ושהם ייהנו ממנו. זה לא שהתייעצו איתי מקצועית והם גם לא צריכים כי הוא משחק בנבחרת ארה"ב".
כמה קשה לו יהיה לעשות את המעבר?
"יש פה לא מעט אירופאים, זה לא שהוא היחיד. זה משחק קצת שונה וצריך סבלנות, בורנשטיין הוא ההוכחה לזה. זה לא שברגע אחד מתרגלים ומתאקלמים. שחקנים טובים בסופו של דבר יצליחו ואני בטוח שהוא יצליח. אם זה צעד נכון? צריך לשאול אותו כי זה אינדיבידואלי. אני לא בדיוק יודע מה המצב שלו באנדרלכט. הוא מגיע לקבוצה מעניינת מאוד עם הרבה חשיפה ולליגה טובה. תהיה לו את הבמה להראות מה הוא יודע".
איזו קבוצה הוא מקבל בסינסינטי השנה?
"קבוצה חדשה כמעט לגמרי. זו שנה ראשונה שלהם ב-MLS כך שהם באים רעבים. זה טירוף של עיר, קהל וקבוצה עם המון שאיפות. הם לא רוצים להיות סתם קבוצה בליגה. הם השקיעו הרבה כסף, בונים אצטדיון ומתחם אימונים. מבחינת שחקנים לא נשארו הרבה מהעונה שעברה, אז קשה לי לדעת".
קני סייף במעמד החתימה. מגיע לקבוצה שנמצאת בטירוף (האתר הרשמי)
בורנשטיין, המגן השמאלי של נתניה, הגיע מהליגה האמריקאית ויש לכם את אותו הסוכן (איתמר קינן). הוא זכה ללא מעט ביקורות עד שהחל לבסס את מעמדו.
"אנחנו לא מכירים יותר מדי, אבל יש לו עבר מפואר. הוא מוערך מאוד בארה"ב. הביקורות שספג? זה לא קל. כל ליגה חדשה, במיוחד במדינה שונה דורשת הסתגלות. לזכותו ייאמר שהוא עכשיו בכושר מצוין ומהמגנים הטובים בליגה. ממהרים אצלנו לקטול ולהמליך וזה לא מהיום. יותר מדי מהר ממליכים ולהיפך. אני מאוד שמח לראות שהוא מצליח".
לסיום, אי אפשר ללא מכבי חיפה. קינן, היה אחד הסמלים הגדולים של השנים האחרונות במועדון הירוק והוביל אותה להצלחות, כולל זכייה באליפויות ובגביע המדינה. גם ממקום מושבו, לקינן זווית מעניינת לגבי השיפור בקבוצה מאז הגעתו של מרקו בלבול. "אני תמיד אומר שכשאני עליתי מהנוער היה בסיס עם דוידוביץ', חרזי, בנאדו, קייסי וקטן וג'ובאני. היו שחקנים שהייתי מסתכל עליהם ולומד מהם. היה בסיס יותר חזק מכל תקופה לא טובה. כאשר שחקן זר היה מצטרף הוא היה פשוט מתחבר אליהם. כששחקן צעיר היה עולה מהנוער היה לו למי להתחבר. בשנים האחרונות, לצערי, לא הצליחו ליצור את הבסיס הזה והייתה תחלופה גדולה מדי של שחקנים. אני מקווה שבעקבות התקופה האחרונה כן יצליחו ליצור בסיס לכמה שנים או לפחות לשנה הבאה. ככה שיבואו זרים ושחקנים צעירים שיעלו לבוגרים, יהיה להם הרבה יותר קל להשתלב. צריך בסיס חזק על המגרש, אבל לא פחות חשוב גם מחוצה לו. צריך כמה שחקנים שירוצו ביחד".
אתה עוקב אחרי עופרי ארד ועאיד חבשי? זה נראה שנמצאו לך יורשים.
"קודם כל יש להם פוטנציאל מצוין ואני מאוד שמח שהמועדון החליט שהם מתאימים לשחק. חובת ההוכחה היא עליהם עכשיו. אם הם יהיו היורשים? אני חושב שהם טובים והלוואי. הם עברו מסלול דומה לשלי מבחינת ההתחשלות בקבוצות אחרות. זה נראה שהם בשלים עכשיו למכבי חיפה, אבל זה לא שהם הגיעו לנחלה וצריכים לנוח. הם צריכים להמשיך לעבוד קשה ולהשתפר. אני מחזיק להם אצבעות ולכל הצעירים. טוב לראות במועדון שחקנים כמוהם, כמו עוואד ונטע".
העונה הזאת מזכירה לך קצת את העונה הראשונה של אלישע שלקחתם אליפות ובעיקר בניתם צעירים?
"אני לא נמצא שם אז קשה לי להגיד. אבל גם אז היו שחקנים כמו גאדיר, גולסה, שי מימון, רפאלוב וכיאל שקיבלו במה. כיף לראות שחקני נוער שרואים מה זו מכבי חיפה ומקבלים צ'אנס".
מרקו בלבול אימן אותך, אתה מופתע מההצלחה?
"אני מסתכל על התוצאות כאוהד והן מדהימות. הוא שינה את הקבוצה. זה סגל שלא הוא בנה והוא מצליח. מגיע לו כל הקרדיט. היתרון הכי גדול שלו זה שהוא היה בסיטואציה הזאת והוא אימן בעבר קבוצה שלא הוא בנה. הוא יודע להסתגל ויודע לאן הוא נכנס".
"יודע להסתגל". מרקו בלבול (מאור אלקסלסי)
ראינו שחקנים כמו ברקוביץ' ורוסו שקיבלו הצעות לחזור למועדון ועשויים להשתלב. איך אתה רואה את הסיטואציה הזאת?
"אני חושב שזה מבורך. צריך להגיד את האמת שיש את בנאדו, בוקולי ודוידוביץ' שכבר עובדים במועדון וגם את חרזי. כשאני הייתי ילד אימן אותי איתן אהרוני והייתי מסתכל עליו כמו אליל. אני מאוד בעד לשלב שחקני עבר במועדון וזה מביא הרבה מעבר למאמן: בני נוער מסתכלים בעיניים צמאות לידע. כל מקרה לגופו כמובן, אך אני בעד".
מתי נראה את יניב קטן שם?
"אני פחות יודע מה הסיפור ואם זו החלטה שלו או של המועדון. אני בקשר טוב איתו ושיחקנו ביחד הרבה שנים. הוא עשה למכבי חיפה דברים מדהימים. אם הוא צריך לחזור? קשה לי להביע דעה כי אני לא יודע איפה זה עומד".
מה דעתך על הכתבה?