איך שלא מסתכלים על זה ואיך שלא מנתחים את זה, הכדורגל הישראלי נמצא היום בזירת התגוששות פוליטית. דמו שהכדורגל הישראלי הוא ממש כדור, ששתי הקבוצות מניעות אותו לרוחב מבלי כל רצון לכבוש שער – בדיוק כמו שעשו פעם שמשון תל אביב והפועל כפר סבא – ובינתיים האוויר מתחיל לצאת ממנו.
הסיפור הוא פשוט: מועצת ההימורים משמשת כבר למעלה מ-40 שנה כצינור גיוס כספים לספורט, במקום שהמדינה תעשה זאת. ככל שהמדינה גדלה, ענפי הספורט מתרבים, התמקצעותם גדלה וצריך יותר ויותר גירויים כדי למשוך כסף מהציבור.
- בכר: אני לא ממלא ווינר, נעשה את מה שאנחנו יודעים
- ארבלדזה: ניפרד משחקנים שלא יראו רצון
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
שר האוצר משה כחלון מתנגד לכך. הוא טוען שההימורים עברו כבר מזמן את גבול הטעם הטוב, וטוען כי הימורי סוסים למשל זו כבר חריגה מהאג'נדה הבסיסית של הימורים חוקיים בישראל, וכי אנשים מאבדים את ביתם, פרנסתם וחסכונותיהם בגלל ההתמכרות להימורים. מנגד, מועצת ההימורים וכל בעלי האינטרסים, טוענים כי כל הימור חוקי מקטין את תופעת ההימורים הבלתי חוקים, וכי לא ניתן למנוע מהישראלי להמר – זה בטבעו. עם זאת, בתופעת מכונות המזל של מפעל הפיס שמוצבות בעיקר בערי הפריפריה ובשכונות מצוקה, נמנע כחלון משום מה מלהתערב.
אז משרד האוצר, שאחראי יחד עם משרד הספורט על מועצת ההימורים, החליט להקים ועדה שתבחן את העניין. בראש הוועדה עמד מנכ"ל האוצר שי באב"ד – הירון זליכה של המשבר הנוכחי – והוחלט כי המסקנות ייושמו בעוד שנה. כלומר, יבוטלו הימורי מרוצי הסוסים ותתבצע התייעלות במנגנוני מועצת ההימורים. הושג הסכם, שאם הכנסות הטוטו יפחתו מגובה מסוים בגלל הרפורמות בשוק ההימורים, יפצה משרד האוצר את הטוטו על אובדן ההכנסה כדי להמשיך ולתמוך בספורט הישראלי.
מועצת ההימורים מגלגלת בשנה כשלושה מיליארד שקלים שהולכים למטרות נעלות. יש לה קריטריונים, יש לה קרן מתקנים, לפעמים ההכנסות עולות על ההוצאות ונוצרת שכבת שמנת. הבנק הזה קורץ לבעלי אינטרסים, בין השאר לשרת התרבות והספורט מירי רגב, שמריצה פרויקטים שיקדמו את הספורט, ועל הדרך גם יקדמו אותה פוליטית. מעבר לכך, כחלון הוא יריב פוליטי של ראש הממשלה נתניהו, ולכן גם של השרה רגב. צריך לשמוע התבטאויות של רגב על כחלון טרם הבחירות לפני שנה וחצי כדי לתהות מאיפה זה התחיל.
ח"כ רגב. רוצה לעזור לכדורגל, אבל לא לכחלון (מארק ישראל סלם)
רגב שירתה שנים בדובר צה"ל והייתה הדוברת בעצמה. תקשורת היא מכשיר, מי כמוה יודע זאת. וכך נוצר מצב שבו ההתנגשות הפוליטית הזו מתגוללת על הכדורגל. אחרי הכל, פגיעה אנושה בכדוריד, ריקודים סלוניים או פטנק, לא הייתה מגיעה לכותרת באתרי האינטרנט, אבל כדורגל?
וכך התחדש השבוע המשבר. הכדורגל מצפה ל-80 מיליון שקל מהסכם התפעול – בעבר הסכם השיווק – אבל הכסף לא הגיע. משרד הספורט מאשים את האוצר, כי לא העביר את הכסף; משרד האוצר – והמנכ"ל באב"ד התבטא השבוע באופן בוטה וחסר תקדים כלפי רגב ואנשיה – טוען כי העביר התחייבות ומציג מסמכים; משרד הספורט טוען כי יש מכתב, אבל אין בו חתימה – וכל הגנון הזה על חשבון הכדורגל הישראלי.
המשמעות: בעוד שבוע, כשיגיע נובמבר, תהפוך ההתאחדות לכדורגל לחדלת פירעון. הנתח שלה מהסכם התפעול מאפשר תשלום לשופטים ולבתי הדין וגם לתפעול נבחרות ישראל, שחלקן מתחרה בימים אלה במסגרות האירופיות. גם קבוצות הופכות לחדלות פירעון. הפועל ת"א, למשל, לא יכולה לזוז, כי חסרים לה 600 אלף שקל מהסכם התפעול. כ-25 מתוך 30 הקבוצות בליגות המקצועניות כבר הודיעו כי בגלל בעיות תזרימיות שנוצרו מאי כניסת התמיכה הממשלתית, יעוכבו משכורות נובמבר.
כבירי. עוד מכה להפועל ת"א (אריאל בשור)
כחלון נעלב השבוע מהתחדשות המשבר, בעיקר כי לטענת האוצר אין כלל משבר. הוא ידיד אישי של יעקב שחר, איזי שרצקי ואשר אלון, והוא הבטיח להם אישית כי הכדורגל לא ייפגע. הבעיה היא שלצינור העברת הכספים, משרד הספורט, יש אולי אינטרס לעזור לכדורגל, אבל לא לעזור לכחלון. וזה רק התחיל.
מה דעתך על הכתבה?