החיזוק הראשון של מכבי תל אביב לעונת 2019/20 הגיע בדמותו של נייט וולטרס. הרכז האמריקאי, שכיכב במכללת סאות' דקוטה סטייט, הוא מקרה קלאסי של שחקן שפרח בסגנון הכדורסל הקבוצתו והטקטי של ה-NCAA אך למרות שנבחר בדראפט לא מצא את מקומו בליגה הטובה בעולם. מאז שעזב את ארצות הברית, וולטרס לא נשאר יותר מעונה אחת באף קבוצה, דבר שמרמז על הקושי שלו להציג יכולת טובה באופן יציב.
באיזשהו מקום הוא מזכיר שחקן אחר שהגיע למכבי בזמנו: ג'ון שאייר, שהוביל את דיוק לאליפות המכללות אך לא נבחר בדראפט ובעצם לא הצליח בכדורסל המקצוענים. דוגמה דומה אחרת היא הקלע ג'ימר פרדט, שנבחר במקום העשירי ב-2011 אבל התדרדר משם עד לליגה הסינית, כשרק לאחרונה הוא קיבל הזדמנות בפיניקס סאנס.
ווטלרס בעצמו בלט בגדול בדרום דקוטה, עם ממוצעים של 24.3 נקודות ו-6.4 ריבאונדים למשחק בשנתו האחרונה. מילווקי לקחה אותו במקום ה-38 ובעונה הראשונה הוא היה לא רע בכלל, עד ששבר את ידו כחודש לסיומה. עונה לאחר מכן ג'ייסון קיד תפס פיקוד על הבאקס, הקרדיט לוולטרס פחת משמעותית ומשם בעצם החלו הנדודים. ניו אורלינס פליקנס נתנה לו צ'אנס בתחילת 2015 והחתימה אותו על שני חוזים לעשרה ימים כל אחד, אך השחקן לא שכנע את הצוות המקצועי, הצטרף לגרנד ראפידס מליגת הפיתוח ולאחר מכן יצא לאירופה.
וולטרס במדי ז'לגיריס. היה שותף לעונת הדאבל (אתר היורוליג)
בשיקטאש הייתה התחנה הראשונה, אך הצדדים נפרדו במרץ 2016 למרות ממוצעים לא רעים מצד וולטרס. באוקטובר של אותה שנה הוא הצטרף למחנה האימונים של דנבר נאגטס, אך הקבוצה מקולורדו חתכה אותו לאחר ארבעה משחקי הכנה בלבד. משם הוא המשיך לעונת יורוליג ראשונה במדי הכוכב האדום בלגרד, שם קלע 7.4 נקודות ומסר 2.1 אסיסטים במפעל הבכיר ביבשת.
לקראת עונת 17/18 יוטה ג'אז החליטה לתת לו צ'אנס, בחוזה "דו צדדי" שבו שיחק בו זמנית גם בליגת הפיתוח, אך לאחר חמש הופעות ביוטה הוא שוב נחתך ונחת בשאלון הצרפתית שהשתתפה בליגת האלופות. בעונה החולפת הוא חזר ליורוליג, הפעם במדי ז'לגיריס של שרונאס יאסיקביצ'יוס. למרות שהיה שותף לזכייה בדאבל המקומי וגם רשם מספרים יפים בסדרת ההצלבה של היורוליג נגד פנרבחצ'ה, הירוקים מקובנה החליטו לא מימשו את האופציה שהייתה להם לנצל את שירותיו לעונה נוספת.
אז מה מכבי תל אביב מקבלת? וולטרס הוא רכז גבוה, אך לא נחשב לחזק במיוחד ואין לו את הזריזות או הכוח המתפרץ הדרושים לעמדה שלו. הוא נחשב אמנם לשומר טוב, אך המגבלות הפיזיות מציבות אותו בחסרון מול גארדים אתלטיים יותר כפי שיש ביורוליג. בפן ההתקפי, הוא בעל ראיית משחק ויכולת מסירה טובות, שולט בכדור היטב ומסוגל לסיים בדרכים מגוונות. על הפער בהיבט האתלטי הוא מפצה בחוכמת משחק וצעד ראשון אפקטיבי. מבחינת קליעה, בעונות הטובות וולטרס התקרב ל-40%, אך כאמור הוא לא יציב לאורך הקריירה והיו גם עונות שבהן קלע מתחת ל-30% מהזריקות שלו. מכבי תקווה לקבל ממנו בעיקר את יכולות ניהול המשחק והפעלת השחקנים האחרים, מה שהיה חסר לה במיוחד בעמדת הרכז בעונה החולפת.
מה דעתך על הכתבה?