1. היו טובים ממנו, היו גם כאלה שהובילו את נבחרת ישראל ומכבי תל אביב להישגים מרשימים יותר, אבל כבר עכשיו אפשר לקבוע – אם עומרי כספי ימשיך ביכולת הנוכחית וגולדן סטייט תיקח אליפות (וגם אם לא), הוא יהיה הכדורסלן הישראלי הגדול בהיסטוריה. ככל שגדלה רמת הפרגון להצלחתו של כספי, קמים ציניקנים שהעיתונאים והציבור מפריזים בשבחו של הפורוורד, ושמגוחך כל הפסטיבל סביבו של שחקן משנה בקבוצה גדולה ככל שתהיה.
אז לא, אין לנו מה להתנצל וגם לא במה להתבייש. זאזה פאצ'וליה, שבשבילו הומצא המושג 'נגר', נחשב לסוג של אל בגיאורגיה, וכמעט נבחר לאולסטאר בזכות מיליוני גיאורגים נלהבים. לג'י סונג פארק, שחקן 14-15 במנצ'סטר יונייטד, היו פורשים שטיח אדום בדרום קוריאה (התיאור לא רחוק מהמציאות).
אבל בזמן שבו נבחרת ישראל בכדורגל מדורגת במקום ה-98 בעולם, שתי הנציגות הבכירות של הכדורגל הישראלי מתקשות להשיג ניצחון או אפילו לכבוש שער במפעל השני בחשיבותו, נבחרת הכדורסל מאכזבת בטורניר ביתי וגם הנציגות הבכירות של הענף לא בדיוק מרשימות, בשחייה כל גמר באליפות אירופה לבריכות קצרות הוא סיבה למסיבה ורק הג'ודו עוד מביא הישגים, עומרי כספי מציל את הכבוד של הספורט הישראלי ומחזיר לו קצת מהגאווה האבודה. תנו לנו ליהנות מזה.
נקודת האור בספורט הישראלי. כספי (אתר רשמי)
2. בשבוע שעבר אמר לי אחד משחקני מכבי ת"א כי "אחרי השבוע הזה נראה איפה אנחנו עומדים ביחס לקבוצות הגדולות ביורוליג". המשחק מול אלופת אירופה פנרבחצ'ה ייערך רק הערב, אבל בינתיים הצהובים חטפו שני הפסדים דו ספרתיים והפערים בינם לבין הקבוצות הגדולות ביבשת נראים גדולים במיוחד. גם מול צסק"א מוסקבה, גם נגד פנאתינייקוס (וכנראה גם מול פנרבחצ'ה) הפערים ברמת הביצוע, המשמעת, הסדר והארגון היו גדולים מאוד. דווקא במשחק באתונה בלט עד כמה הסגל של מכבי ת"א לא מאוזן וגם חסר ניסיון בכדורסל האירופי.
לפנאתינייקוס, בטח בהיעדרו של ניק קלאת'ס, אין סגל הרבה יותר איכותי משל הצהובים והכדורסל שלה לא מהמתוחכמים שראינו, אבל היא בנויה בצורה נכונה ויודעת מה היא רוצה (ויכולה) לעשות בהגנה ובהתקפה, בעוד שמכבי ת"א רק ניסתה לעשות בלאגן על המגרש ולהלחיץ את היוונים. לאחר ההפסד האחרון שאל אותי אחד מאוהדי מכבי ת"א האם במקרה של הפסד לפנרבחצ'ה המקום השמיני כבר לא מובטח. עניתי לו שהמקום השמיני אף פעם לא היה מובטח, גם לא אחרי הניצחון על ריאל מדריד. מכבי הזו תיאבק על העלייה לרבע הגמר עד המחזורים האחרונים. זה מה שנבן ספאחיה שווה, זה מה שסגל השחקנים הזה שווה. דני פדרמן וניקולה וויצ'יץ' ידעו את זה כשהרכיבו את הפאזל בקיץ, והם כנראה חיים עם זה בשלום.
לעקשנות יש גם מחיר. אורי אלון (אודי צטיאט)
3. לעקשנות יש צדדים טובים, וצדדים פחות טובים. לפעמים היא גורמת לאדם לעמוד על שלו ולבצע את הדברים הנכונים גם אם מופעל עליו לחץ חיצוני, אבל לעתים תכונה זו מובילה להחלטות לא נכונות שגוררות עמן תוצאות בעייתיות.
אבל נראה שבמקרה של מודי מאור העקשנות של הבעלים ושל המנכ"ל גיא הראל גוררת את המועדון למקום בעייתי. אלון, שהתפאר בכך שהוא לא מפטר מאמנים, לא רוצה להידמות למכבי תל אביב ולהחליף מאמן נוסף בתוך כמה שבועות, ובשביל זה הוא מוכן להפקיד את פרויקט המיליונים שלו בידי מאמן בן 32 שזו קבוצת הבוגרים הראשונה אותה הוא מאמן.
המאזן של מאור מאז מונה עומד על 5:4, כולל שלוש תבוסות כואבות מול מכבי ת"א, בודצ'נוסט ובאיירן מינכן במהלכן בלט חוסר הניסיון שלו. לשם השוואה, המאזן של פוטיס קציקאריס עמד על 5:5 בעשרת המשחקים שהספיק לנהל לפני שפוטר. לפי הפרצופים והרטינות על הספסל לא נראה שמאור באמת שולט בקבוצה ומצליח להפיק ממנה את המיטב, והבעיה היא שכבר אי אפשר לצרף יותר זרים.
למרות כל זאת, אורי אלון ממשיך להתעקש ולהשאיר את מודי מאור בתפקיד המאמן ואף מינה את מיקי גורקה לעוזר לשנה וחצי הקרובות כהצהרת אמון במאמן הצעיר שלו. השאלה הגדולה היא האם ומתי מאור עצמו יגיד לבעלים שהוא מוותר על התענוג והתפקיד מחשש שזה יפגע לו בקריירה, או שכמו בעסקים המצליחים שלו בחו"ל, התברר שוב פעם שאורי אלון יודע יותר טוב מכולם.
נשאר בגלל הבעלים. מאור (אודי צטיאט)
4. בכדורסל של היום רודי גיי אמור היה לפרוח. הפורוורד בן ה-31 שנבחר במקום השמיני בדראפט 2006 ונכלל בחמישיית הרוקיז ב-2007, יכול לשחק בכמה עמדות, לקלוע מבחוץ, להוביל את הכדור, לחדור ולהטביע וגם לשחק עם הגב לסל. בדיוק השחקן המתאים לכיוון אליו הולך הכדורסל המודרני. אבל החלטות שגויות בקריירה, גישה לא נכונה וגם כמה פציעות חסרות מזל, הביאו את השחקן המוכשר למצב בו הוא סיים בעונה שעברה את החוזה בסקרמנטו קינגס ולא נמצאו קופצות רבות על המציאה, בטח לא בסכומים אותם הוא דרש.
המאמן הוותיק הביע אמון כשהעניק לו חוזה לשנתיים על סך 17.2 מיליון דולר והפך אותו למשתכר השישי הבכיר בקבוצה תוך שהוא נותן לו אופציית שחקן להשתחרר בעונה השנייה. יחד עם זאת, לפי הדיווחים פופוביץ' הבהיר לגיי שיש לו הזדמנות אחרונה לחזור לעצמו ולממש את הפוטנציאל בקבוצה ששואפת להיאבק על האליפות.
עד כה נראה ששני הצדדים מרוצים. השחקן הפנים את הדברים של פופ ונראה רציני וממוקד יותר מאי פעם, ולמרות שהוא מקבל את מספר הדקות הנמוך בקריירה שלו (23.6) הוא מעמיד ממוצעים טובים באחוזים טובים (12.4 נקודות ב-52 אחוז ל-2, 35 ל-3 ו-80 מקו העונשין) ובהיעדרו של קוואי לנארד הפך לקלע השני בטיבו בקבוצה, אחרי למרכוס אולדריג' (22.3).
מנגד, פופוביץ' קיבל בדיוק את מה שרצה. נכון שרודי גיי לא הפך לשחקן ההגנה הכי טוב שיש, אבל אפשר לומר שמשחק ההגנה שלו הוא הכי טוב שראינו ממנו בשנים האחרונות. מה שחשוב הוא בעיקר הצד ההתקפי. גם אם לפעמים הסלים שלו לא מגיעים מתוך השטף הקבוצתי המפורסם של הספרס, גיי מעניק למאמן שלו עוד גיוון התקפי ועוד שחקן שיכול לייצר לעצמו נקודות. בינתיים זה מספיק למקום שלישי במערב.
מה דעתך על הכתבה?