שלושה ניצחונות משלושה משחקים, שינוי דרסטי בתוך שישה ימים, מחמאות מהאוהדים, מהמנהלים ובעיקר מהשחקנים. בתקופה קצרה הפך אריק שיבק את מכבי תל אביב מקבוצה מפורקת לחבורה שמחה ולמועמדת המובילה לזכייה באליפות.
כמו שנכתב כאן בשבועות האחרונים, מינוי שיבק זוהי החלטה מצוינת של ראשי המועדון הצהוב. המאמן הוותיק הבין שאין צורך בסדרות משמעת, אימונים ארוכים ומתישים, צעקות וגערות. במקום זאת הוא הרגיע את כולם, הפך את המשחק ליותר פשוט והחזיר את שמחת החיים לכולם – אוהדים, מנהלים ושחקנים.
עכשיו הבעיה היא העתיד. כולם כבר יודעים שמכבי ת"א מנסה להחזיר את דייויד בלאט (הדבר הכי טוב שיכול לקרות לה). אבל מה יקרה אם המאמן יסרב? את מי היא תמנה למאמן בעונה הבאה?
בלאט. מה יקרה אם הוא יסרב לחזור ארצה?
כבר יצא לי לשמוע שדורשים מאנשי המועדון להחתים את שיבק על חוזה לשלוש שנים. במכבי אכן טוענים שאם בלאט לא יגיע והקבוצה תזכה באליפות יש סיכוי טוב שמאמן נבחרת ישראל לשעבר יישאר בתפקידו.
עם כל הכבוד שיש כלפי שיבק (ויש כבוד), מדובר טעות קשה. במצב המקצועי/תדמיתי/מנטלי של המועדון דרוש מאמן קשוח ודומיננטי עם ניסיון אירופי שיוכל להתמודד עם כל האתגרים שיהיו במהלך הקיץ ובעונה הבאה – יהיו הרבה כאלה – אחד כזה שהשם שלו יכול למשוך שחקנים בכירים גם בשכר נמוך יותר מאשר קבוצות אחרות ביבשת (תקציב השחקנים של הצהובים צפוי לרדת בעונה הקרובה).
מכבי צריכה מאמן שגם כמה הפסדים לא יגרמו לכיסא שלו להתנדנד. שיבק הוא לא כזה. אין לו ניסיון אירופי, השם שלו לא מוכר ביבשת ולא יצליח למשוך שחקנים בכירים. אחרי כמה הפסדים כבר יזכירו את הפיטורים שלו מהפועל אילת וממכבי ראשון לציון, שכזכור הגיעו אחרי הצלחות גדולות.
אז את מי כן צריכים הצהובים? לדעתי אם בלאט לא יגיע למכבי ת"א זה יהיה בשביל הכסף הגדול של צסק"א מוסקבה. במקרה כזה הצהובים יצטרכו לעוט על דימטריס איטודיס ולהביא אותו למשימת השיקום. מדובר במאמן שעבד 13 שנים עם ז'ליקו אוברדוביץ' וגם רשם שלוש עונות יפות מאוד בסיר הלחץ הרוסי. אם לא בלאט, היווני בן ה-46 הוא האופציה המתאימה ביותר.
איטודיס. האופציה המתאימה ביותר, למקרה ש… (אתר היורוליג)
צל"ש
תראו את ההספק של מאמנינו בתקופת הפלייאוף. דן שמיר ביקר את השופטים ונאלץ להתנצל ועל הדרך גם הספיק להתעמת עם עופר רחימי (על לא עוול בכפו של האחרון) ושוב להתנצל. עודד קטש תקף את השופטים, זעם על מאמן מכבי ראשון לציון שמוליק ברנר וגם כעס על האגרסיביות וההתחזויות (לטענתו) של השחקנים בכתום. ברנר מצדו רמז שקטש בכיין וגם טען שהצליח להשפיע על השופטים. בסדרה בין עירוני נהריה להפועל ירושלים מאמן הקבוצה הצפונית אריק אלפסי התלונן מספר פעמים על השופטים ואף כינה אותם פחדנים, וגם הוא נאלץ להתנצל.
לכן הצל"ש שלי מגיע למאמן מכבי חיפה עופר רחימי. מי שרק השנה קיבל קבוצה בכירה בליגת העל ועבר עונה לא פשוטה עם פציעות, חילופי שחקנים, עוזרי מאמנים ואפילו תנודות בהנהלה, שמר על שקט, קור רוח והרבה קלאסה בסדרה עצבנית מול קבוצה עם קהל פנאטי.
רחימי לא הגיב לדברים של שמיר, לא התלונן על השופטים ולא חיפש תירוצים. ממסיבת העיתונאים לפני פתיחת הסדרה ועד לראיון הנדיר בסיום המשחק הרביעי שמר על צניעות ומקצועיות. שאפו עופר.
רחימי ושמיר. הראשון בחר שלא להגיב, השני ביקר (אודי ציטיאט)
אנדרייטד?
15.5 נקודות, 52 אחוזים ל-3, 56.3 אחוזים ל-2 ו-83.3 אחוזים מקו העונשין. 4.8 ריבאונדים, 1.3 חטיפות, אסיסט אחד ו-13 נק' מדד. אלו הממוצעים של פורוורד עירוני נהריה יונתן שולדבראנד בארבעת המשחקים הראשונים ברבע גמר הפלייאוף מול הפועל ירושלים.
השחקן בעל האזרחות השבדית שיפר את ממוצעיו כמעט בכל הקטגוריות, בדיוק כפי המצופה משחקנים בכירים – לעלות את הרמה במאני טיים.
שמעתי לא מעט אנשים הטוענים שהיכולת בעונה הנוכחית מוכיחה ששולדבראנד הוא אחד משחקני הפנים הטובים בכדורסל הישראלי וצריך לקבל הזדמנות באחת משתי הגדולות, מכבי תל אביב או הפועל ירושלים.
שולדבראנד. ראוי לאחת מקבוצות הגדולות. האמנם? (דני מרון)
הבעיה היא שהמספרים מראים אחרת. באירופה הממוצעים של הפורוורד צנחו משמעותית. בליגת האלופות של פיב"א הוא קלע 7.9 נק' ולקח 2.6 כדורים חוזרים בלבד. על אף שלא מדובר במפעל באותה רמה כמו היורוקאפ ובטח כמו היורוליג, הראה שולדבראנד שקשה לו עם האינטנסיביות והאגרסיביות הקיימות בכדורסל האירופי. במכבי ובירושלים מדובר בנושא חשוב.
אז נכון שהמצב בשוק המקומי לא מזהיר, בטח בגזרת שחקני הפנים. אבל כדי להצליח שולדבראנד צריך מאמן סבלני שיכול להתמודד עם השיגעונות שלו וקבוצה שבנויה היטב שבה תפקידו יהיה מוגדר וברור. קשה לראות את זה קורה במכבי ת"א או בהפועל ירושלים בעונה הקרובה.
השדרוג של קליבלנד
איך שלא תיגמר סדרת גמר ה-NBA, וכבר אפשר להבין איך היא תסתיים, שני המשחקים הראשונים הוכיחו שקיים פער איכותי גדול בין גולדן סטייט לקליבלנד, לטובת הווריירס כמובן. השילוב בין קווין דוראנט, לסטף קרי, קליי תומפסון ודריימונד גרין הופך את הלוחמים לאחת הקבוצות המוכשרות אי פעם. לקאבס אין את כמות הכישרון הזו, למזלה יש לה את השחקן הטוב בעולם והוא קצת מצליח לקזז את הפערים, לפעמים.
ללברון יש כמה פעולות לעשות בקיץ הקרוב כדי לשדרג את הרמה של קבוצתו ולהתקרב לביצועים של גולדן סטייט. למשל למצוא מאמן שיוכל להנחיל שיטה, בדומה למה שעושה סטיב קר אצל הווריירס או גרג פופוביץ' בסן אנטוניו, אבל זו משימה קשה. אין הרבה מאמנים ברמה הזו, אם בכלל. או גם לשדרג את הספסל (את זה הוא יעשה).
לברון מול דוראנט. לא תמיד זה מספיק להיות הטוב בעולם (AFP)
אבל עוד לפני כן, קינג ג'יימס פשוט צריך להוסיף כישרון לקבוצה שלו. הוא וקיירי אירווינג לבד לא מספיקים מול הגלאקטיקוס מאוקלנד. קווין לאב זה לא זה. הוא לא מספיק טוב כדי להיות כוכב בקבוצה שרוצה להתמודד עם גולדן סטייט.
למרות השיפור בשלוש השנים ליד לברון, הפורוורד שהגיע ממינסוטה לא חזק מספיק, לא קשוח ולא אתלטי דיו כדי להתמודד עם הקצב הגבוה והאינטנסיביות הנדרשים במשחקים מול גולדן סטייט ושאר הקבוצות הגדולות בליגה. בנוסף, קיימת אצלו ירידה מ-19 נק' בממוצע בעונה הסדירה ל-17.7 בפלייאוף (הפוך משולדבראנד, זוכרים?). אפילו סטף קרי, הדיפלומטי בדרך כלל, טען ש"לקאבס יש שני כוכבים".
לברון והצוות המקצועי של קליבלנד צריכים להחליט מה הם מעדיפים במקומו של לאב. פורוורד עם קליעה טובה מבחוץ כמו למשל כרמלו אנתוני, חברו הטוב של המלך ועוד שחקן צמא לתארים, או שחקן פנים איכותי בדוגמת מארק גאסול, שיהווה מטרה אמיתית בצבע. מה שלא יהיה, את לאב צריך להחליף.
מה דעתך על הכתבה?