הנה משפט ששנים לא נכתב: ליאור אליהו לא זורק מספיק גויאבות. נכון שזה מגוחך להלין שזריקה שנראית חובבנית אינה מהווה חלק מרכזי יותר במערך ההתקפי של קבוצה עם יומרות לאליפות, אבל מה לעשות שהגויאבה אינה רק קומבינה שהמציא אליהו כדי לכפר על היעדר היסודות שלו, אלא אינדיקציה למשחק התקפה בריא של ירושלים.
תחשבו רגע על כל הגויאבות שהאיש זרק בחייו. הן מגיעות הרי כתוצאה מאחד מ-2 תרחישים: משחק פיק-אנד-רול שבו אליהו חוסם לגארד ואז מקבל תוך כדי תנועה את האפשרות לגאייב, או הנעת כדור קבוצתית טובה ומהירה שבסיומה אליהו חופשי, בעיקר באזור הבייס ליין, לגויאבה קלה. שני המהלכים האלה לא קורים מספיק בהתקפה של ירושלים השנה, וכדי שהקבוצה תנצח את מכבי ב-21:05 – פיאג'יאני חייב לגרום לשחקנים שלו לייצר אותם.
מאז שהגיעו לירושלים, אליהו והלפרין מקפידים להופיע לכל משחק מול מכבי. הלפרין התחיל חזק, כשניצח בשלשה את הקלאסיקו הראשון שלו במדים האדומים (מאסיסט של הכרס של השופט גילי עובד), ומאז הוא תמיד טוב נגד מכבי. במקרה של אליהו ניכרת בבירור מוטיבצייה מוגברת כשהוא רואה את האקסית, מה שמתבטא באסרטיביות התקפית ובהגנה טובה. האיש יודע לשמור כשהמשחק בדמו. למעשה, המשחק היחיד נגד מכבי שבו השניים לא היו טובים היה גם הפסדה היחיד של ירושלים למכבי מאז שנחנכה הארנה: 94:76 בגמר הגביע של 2015.
צריך לנצל את החיסרון של צירבס (דני מרון)
אלא שלא מספיק לסמוך על סטטיסטקות העבר, צריך גם לשחק התקפה שתאפשר להלפרין ואליהו לפרוח. לשמחתו של פיאג'אני – מדובר ב-2 במחיר אחד: הלפרין טוב יביא לאליהו טוב. הרי מי משחק טוב יותר את הפיק-אנד-רול מבין כל הגארדים של ירושלים מהלפרין? לכן, ברגע שהקפטן יעלה על המגרש הערב בהיכל, ירושלים חייבת ליזום משחק בין שניים של הצמד הלפרין-אליהו, שיכול להביא תועלת כפולה: הכנסתו של אליהו לענינים בואכה גויאבות, והוצאת עבירות מגיא פניני, שככל הנראה יפתח בעמדה 4 כחלק מהקו הקדמי המדולל של מכבי.
הבחירה של רמי הדר לא להלביש את צירבס למשחק עשויה להתברר כקריטית. בלעדיו, הגבוהים של מכבי הם אייברסון, פניני, ג'ו אלכסנדר וראד/סמית' שישלימו מנין בדקות מסויימות. זה אומר שירושלים חייבת ללכת פנימה מההתחלה, בעיקר כדי להדביק לאייברסון, הסנטר היחיד בסגל, עבירות מוקדמות.
כאן מגיע השלב בטקסט בו אי אפשר להתעלם יותר מהסוגייה הקרויה אמארה סטודמאייר. מיעוט הגבוהים של מכבי רק מגדיל את הצורך של ירושלים שהסנטר שלה יופיע סוף סוף בהתקפה, אבל גם אם צירבס היה מתלבש – כל משחק מתאים להיות המשחק בו סטודמאייר יבחר לבקוע מהביצה ולהראות את היכולות שלו.
ימצא את הנוסחה ההתקפית? (דני מרון)
כמובן שלשם כך הקבוצה צריכה למצוא אותו בהתקפה ולשחק עבורו. עד שפיאג'יאני לא יחליט להסב את סטודמאייר לעמדה 4 (מה שיצריך החלפה של טראוויס פיטרסון בסנטר), הבעלים-שחקן יצטרך לחפש את הנקודות שלו בפוסט-אפים, או לחילופין להוציא את אייברסון החוצה ולקלוע עליו מחצי מרחק/שלשה. ואם גם זה לא יעבוד, ירושלים תמיד יכולה לשחק עם הסנטר האמיתי היחיד שיש לה בסגל: שון ג'ונס.
מה דעתך על הכתבה?