Sport1 Banner

מכבי תל אביב עדיין לא מוכנה ליורוליג

שחקני מכבי תא חוגגים. טריק שיעבוד רק בארץ
שחקני מכבי תא חוגגים. טריק שיעבוד רק בארץ | צילום: דני מרון

חבורת מפציצים שיכולה להתחרות עם כל קבוצה ביבשת זה בסדר, אך מי שבונה על אמבקווה ובנדר לא יגיע רחוק. שילינג מסכם

(גודל טקסט)

מפציצים חסרי מסה: לא פחות מ-80 שלשות זרקו שחקני מכבי ת"א בשלושת משחקי גביע ווינר. מכיוון ש-41 מהן נכנסו, מספר הזריקות הגבוה נראה הגיוני לגמרי, מה גם שבמכבי של השנה באמת התקבצה חבורת גאנרים יוצאת דופן.

 

אבל כשאחוזי הקליעה מעבר לקשת בטורניר גבוהים מאחוזי הקליעה לשתי נקודות, וכשכמות הנקודות שהקבוצה מייצרת מבחוץ גבוהה באופן משמעותי מכמות הנקודות בצבע, זוהי סיבה אמיתית לדאגה. הצהובים ייהנו העונה מקו אחורי קטלני, כזה שביום מוצלח יוכל להכריע גם את הקבוצות הטובות ביבשת. אבל הקו הקדמי של מחזיקת גביע ווינר הטרייה נראה כרגע חלש מאד, חלש אפילו מזה של העונה שעברה.

 

 

כמעט בכל דקות הלחץ בשני המשחקים האחרונים, מול ראשל"צ ואילת, הציב גיא גודס את סמית' ורנדל בעמדות 4 ו-5. השניים עשו כהרגלם עבודה מצוינת ודאגו להשאיר את הניצחונות בצד בצהוב, וימשיכו כנראה להצטיין משני צדי המגרש גם העונה. עם זאת, מדובר כמובן בשחקנים שלא יוכלו להתמודד עם הסנטרים הבכירים ביורוליג, ובשניים שמועדים לפורענות מבחינת פציעות שאת העונה הקודמת סיימו מפורקים לחלוטין.

 

 

אמבקווה. תקוע בין עמדות (אודי ציטיאט)

 

טרבור אמבקווה הוא שחקן טוב אך לא שחקן מצוין. הוא נמוך מדי בכדי להיות סנטר מטרה של ממש, וחסר קליעה מבחוץ – תכונה קריטית לפאוור פורוורד ברמות הגבוהות באירופה. על ויטור פאברני (9 דקות בממוצע למשחק) מיותר כרגע להרחיב את הדיבור, ואילו דראגן בנדר מראה בהחלט ניצוצות של כישרון אך קשה להאמין שיוכל לבצע את קפיצת המדרגה לרמת היורוליג כבר העונה, בוודאי שלא בעמדת שחקן פנים.

 

למכבי ת"א דרוש, ובדחיפות, שחקן פנים נוסף. דרישות התפקיד- שחקן מטרה בצבע, בעל משחק יעיל עם הגב לסל, נוכחות הגנתית ויכולת חסימה. משימת מציאת נייט האפמן חדש שכזה איננה קלה וממש איננה זולה, אבל ללא הצלחה בה תתקשה מכבי ת"א מודל 2015/6 להתרומם לאורך זמן.

 

 

להתראות בשידור החוזר?  בסך הכל חזינו בטורניר ברמה טובה בהחלט יחסית לתקופת הזמן הנוכחית, כשבסיומו ניתן לקוות לכדורסל טוב יותר העונה ולחזות בזהירות שלא הרבה עתיד להשתנות.הפועל ירושלים אומנם הודחה כבר במשחקה הראשון אבל הסגל שלה איכותי מספיק בכדי לסיים את העונה באחד משני המקומות הראשונים בלי יותר מדי בעיות.

 

פרנקו. היורוקאפ הוא המפתח להצלחה (אודי ציטיאט)

 

קו אחורי הכולל את אי ג'י רולנד הקשוח לצידם של רייט, הלפרין, טימור ודונטה סמית' יגרום לבעיות מאץ' אפ קשות לכל קבוצה בליגה (כולל מכבי ת"א), כשגם הקו הקדמי הכולל את אליהו ופישר הישראלים לצדים של דאנקן, גפני וגייטס מוכשר מאד התקפית אך רך מעט בצד ההגנתי. דני פרנקו יצטרך לגרום לשחקניו לגייס אנרגיות מחודשות לאחר הזכייה ההיסטורית באליפות, ויצטרך לעשות זאת בעיקר דרך דחיפתם לעונה מוצלחת הרבה יותר ביורוקאפ.

 

הפועל אילת ומכבי ראשל"צ נראות כמועמדות הבכירות להיכלל גם העונה בין ארבע הגדולות. לקבוצה מעיר היין יש קבוצה מלהיבה, עם שילוב נכון בין צעירים לוותיקים, עם סגל ישראלי מצוין (בראשות דאוסן שבמידה וימשיך בקו ההתקדמות שלו יהפוך העונה לישראלי הטוב בליגה) וזרים יעילים.

 

אילת דאגה להשאיר את מרבית הסגל שהצעיד אותה לסגנות אשתקד, וחיזקה אותו בסי ג'יי לסלי ואלדי אמינו, כשהראשון נראה כהחתמה יוצאת מן הכלל. שלומי הרוש נראה כרגע אחוז געגועים קשים לאולם הפחים, ואילת צריכה אותו ביכולת הטובה שלו משתי העונות האחרונות בכדי להציג עוד עונה מוצלחת.

 

רות'בארט. צריך עזרה (אודי ציטיאט)

 

הפועל ת"א אמורה להתחרות עם שתי האחרונות על מקום בפיינל פור בעזרת הצמד הישראלי המצוין שלה- לימונד את רות'בארט, אבל תזדקק לזרים טובים יותר לצידו של כריס אוואנס בכדי להשתחל למעמד חצי הגמר לראשונה מאז חזרתה לליגה.

 

הפועל חולון ומכבי חיפה נראות כרגע פחות טוב מאשר בעונה הקודמת, לאחר שאבדו ישראלים חשובים (הרוש בחולון, רוט בחיפה) וזרים מובילים (אופייבו בחיפה, טיילור בחולון). נס ציונה שנראתה רע במרבית שלבי העונה הקודמת נראית בדרך לעונה בעייתית נוספת (למרות חזרתו של דיימון סימפסון), ואילו בני הרצליה שהפסידה לקריית גת במשחק ראווה במסגרת הטורניר נראית בדרך לעוד עונה מחוץ לשמונה הגדולות.

 

שתי האחרונות זקוקות לחיזוק בגזרת הישראלים, כשכמה כאלה נמצאים עדיין על המדף. יניב גרין  שחגג לא מזמן את הפיכתו לשיאן ההופעות בנבחרת, ואורי קוקיה המתקאמבק (שמשחק כרגע עם חוזה זמני בליגה הלאומית) אומנם כבר לא צעירים אבל יכולים בהחלט לתרום מניסיונם ללא מעט קבוצות, כשגם הגארד הוותיק והיעיל עמית בן דוד עדיין פנוי להצעות.

 

גרין. עדיין פנוי (אודי ציטיאט)

 

הפרויקט: 40 דקות שהה דראגן בנדר על הפרקט בשלושת המשחקים האחרונים, והפגין בחלקן יכולת לא רעה. נחמד לראות שגם בקבוצה בה אסור להפסיד אפילו במשחק אימון מנסים לטפח  פרויקט עתידי ונותנים דקות לצעיר בן 18 דקות גם על חשבון הצלחת הקבוצה באותם פרקי זמן.

 

אבל נשאלת השאלה, מה עם איתי שגב? נכון שכנראה לא מדובר בכוכב NBA עתידי כמו בנדר, אבל בהחלט מדובר באחד הישראלים הטובים ביותר בגילו. שגב שיחק תשע דקות משחק מול נס ציונה (במשחק שההפרש עמד בו על מעל ל-20 נקודות בדקה ה-12), פחות מדקה מול ראשל"צ ולא שותף כלל מול אילת, סימן רע מאד לבאות מבחינתו.

 

אין לכדורסל שלנו יותר מדי שחקנים אתלטים בני 20 בגובה 2.04, ועונה בה אחד כזה יתייבש על הספסל תעשה לו ולעתיד הענף בארץ נזק של ממש.

 

שגב. צריך לקבל יותר דקות (דני מרון)

 

המתלוננים: הרבה טענות נשמעו במהלך הטורניר מכיוונם של מאמני ומנהלי קבוצות הליגה. הן עסקו בתאריך המוקדם מדי בו נערך (בשל נסיעותיהם של מכבי ת"א ומכבי חיפה לארה"ב), באינפלציה במספר המתאזרחים שישחקו העונה בליגה, בחוקי הצעירים ובחוק הרוסי.

 

מרבית התלונות נכונות, כולן לגיטימיות, אבל נשאלת השאלה- האם המתלוננים הם לא אלה שאמורים לקחת את ההחלטות בליגת העל? האם ראשי הקבוצות המרכיבים את מנהלת הליגה הם לא קובעי החוקים שכל כך מרגיזים אותם? אז נא להפסיק להתלונן, להתחיל לעבוד, ואם אפשר גם להתייעץ עם כמה אנשי כדורסל בדרך.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי