מאת: יואב בורוביץ' צילומים: עדי אבישי
אורי שלף אמנם לא חווה אליפות כאוהד ואיש הפועל תל אביב בימי חייו, אך הוא עזב את החיים כווינר גדול: אדם אהוב ומוערך על ידי בני משפחתו וחבריו; ועל ידי אלפים רבים שמעריכים אותו על פרויקט חייו- הקמה מהריסות של מועדון מפואר.
לאחר ששלף סייע להקים את העמותה והקבוצה החדשה, בשמה הראשון הפועל אוסישקין, הוא גם שיחק ואימן בה. ואז, לפני שש שנים, עבר לתפקיד המנהל המקצועי – תפקיד שמשום מה עדיין לא נפוץ בכדורסל ובספורט הישראלי למרות ההצלחות המוכחות מהעבר.
הפרויקט שאורי שלף עזר ליצור הוא הרבה מעבר לקבוצת כדורסל, אבל ללא קבוצת כדורסל טובה ותחרותית באופן עקבי – כל הפרויקט נפגע. ולכן הדמות שתחליף את שלף במשרת המנהל המקצועי היא כל כך חשובה.
*
גור שלף, אחיו הצעיר של אורי, הוא מגדולי כדורסלני ישראל בדור האחרון. שלף, שהחל את הקריירה כעילוי בהפועל גבת ובמכבי ר"ג ולאחר מכן בגליל העליון, הפך לקפטן וסמל דווקא במדי מכבי תל אביב. כששלף פרש ממשחק לפני שמונה שנים הוא רצה להצטרף לצוות הניהולי של הצהובים. אלא שאז, כמו היום, לא היה מנהל מקצועי במכבי תל אביב; שנה לאחר הפרישה, מכבי הציעה לשלף להצטרף במקומו של מוני פנאן כסוג של מנהל אדמיניסטרטיבי. זה לא מה שהוא ממש רצה, אבל הוא לקח את הג'וב, שהשאיר אותו קרוב לכדורסל וגם אפשר לו להתפרנס יפה לאחר הפרישה.
שלף מילא את התפקיד במשך ארבע שנים עד שפוטר לפני פחות משנתיים על ידי משפחת פדרמן. מאז הוא בעיקר משמש כפרשן – בתחילה בערוץ 1 ואז בערוץ הספורט ובערוץ 10 במשחקי מכבי תל אביב ביורוליג.
ספק עד כמה הוא נהנה לפרשן את משחקי הקבוצה שפיטרה אותו לא מזמן. למרות ששלף תמיד שומר על יושרה ומקצועיות בפרשניותיו, ניתן היה להבחין לא אחת שדווקא במשחקי הפועל תל אביב יש לו סימפטיה כלשהי לקבוצה האדומה. האם זה בגלל אביו, אגדת העבר, או אחיו, המנהל המקצועי, או שניהם- קשה לדעת. אבל ניתן היה להבחין במשהו, סימפטיה דקה ולא יותר.
*
גור שלף אינו מזוהה עם הפועל תל אביב. כבר כנער, בחר לשחק בהפועל גבעתיים. בניגוד לאביו ואחיו הגדול ששיחקו באוסישקין גור בחר דרך אחרת. בסופו של דבר היא הביאה אותו למכבי, כאשר באימון נבחרת לפני יותר מעשור הוא סופג קללות מאוהד הפועל צעיר שצועק לכיוונו "אבא מתהפך בקבר". גור שלף נתן לו אגרוף. אבל באהבה ובקשר עם אחיו הגדול והאדום- איש לא יכול לפגוע.
אורי שלף אף פעם לא הפך לאוהד מכבי, והוא מיעט אם בכלל להגיע ליד אליהו לצפות באחיו הצעיר, אך השנים תמיד היו אחים קרובים ואוהבים ואף כתבו ספר ילדים יחד. גם המילים בהן בחר גור להיפרד מאחיו הבכור אתמול בעת ההפסד לימדו על הקשר החזק בין האחים, אך גם על הקשר בין אורי להפועל- ועל הקשר בין משפחת שלף כולה למועדון: "אח אהוב, אף אחד לא ידע כמה רגישות הייתה בך. אף שחקן לא יבין את טוב הלב והנתינה שלך. רק אמא אחת גדולה וחזקה תבין את האהבה שלך לקבוצה שכה אהבת. שום דבר לא הצליח לנתק בינך לבין הקבוצה. ילדים, משפחה, חברים וקבוצה אחת אהובה. ומה עכשיו? השארת אמא שאתה כבר הדור השני שנלקח ממנה? השארת ילדים שקיבלו אבא נפלא, אחיינים שכבר מתגעגעים אליך. אבל אנחנו כאן כדי לכבד, ולדאוג שהמורשת שלך של צניעות, יושר ואהבת הסמל האדום תימשך. לך לשלום, לב אדום ואהוב שלנו".
*
גור שלף הוא האדם היחיד שיחליט על עתידו המקצועי והאישי. אך לפתע עולה רעיון: מדוע שהוא לא ימשיך את מורשת אחיו ויעשה דבר שבו הוא מיומן ומקצוע שאותו רצה לעשות בכל מקרה: מדוע שגור שלף לא יהיה המנהל המקצועי הבא של הפועל תל אביב?
היכרות רבת שנים ומעמיקה עם עולם הכדורסל יש לו; הבנת משחק ואינטליגנציה – כמובן; קשר וגם אהבה להפועל תל אביב – יש, הוא בכל זאת בן משפחת שלף; והעיקר- הזדמנות חד פעמית להמשיך מפעל חיים משגשג של אח בכור ואהוב. גם לפתע עולה התחושה שזה הדבר שאורי שלף הכי היה רוצה.
מה דעתך על הכתבה?