עוד אחד לאוסף: מהמחצית הראשונה של המשחק בדרייב אין ניתן היה ללמוד על הפוטנציאל של הפועל תל אביב הנוכחית. זרים יעילים פלוס רוברט רות'בארט המצוין (לפחות בצד ההתקפי) בתוספת ללימונד שיחזור בקרוב ובלאט שמסתמן כשחקן מאד אינטליגנטי לגילו אמורים ליצור קבוצת צמרת לגיטימית בליגה הבינונית שלנו.
במחצית השנייה נוצר הרושם כאילו שתי הקבוצות משחקות על תיקו, כשהאדומים מת"א קולעים באחוזים איומים מהקו ומעבר לקשת ולא מקבלים תרומה כלשהי מהישראלים מלבד רות'בארט ואילו האדומים מירושלים משחקים (שוב) ללא השחקן הכי מוכשר שלהם מבחינה התקפית, לא סוגרים לריבאונד וקולעים באחוזי יורוקאפ. מכיוון שבכדורסל עסקינן אז אחת הקבוצות הייתה מוכרחה לנצח, וזו בוודאי שלא תהיה הפועל ת"א ששוב שמטה בשלומיאליות משחק שבפירוש הייתה צריכה ויכולה לנצח בו.
- אם מכבי ת"א תעפיל לטופ 16 היא תתחזק משמעותית
- פתח פרק ב': בן רייס מככב בליגה בכסאות גלגלים
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
שרון אברהמי דיבר לאחר המשחק על "הכדורים שלא נכנסו" בדקות האחרונות, אבל הוא מוכרח לעשות יותר בכדי לעזור להם להיכנס. אף אחת מן הזריקות של שחקניו בשתי הדקות האחרונות לא הייתה זריקה טובה ולא הגיעה כתוצאה ממהלך קבוצתי ראוי, כשהשיא היה הזריקה מעבר לקשת בשניות הסיום שנלקחה על ידי שחקן (ג'ף אלן) שמדייק משם בערך כמו שאונואקו מדייק מהעונשין.
אברהמי. עדיין מחפש מנהיג (עודד קרני, מנהלת הליגה)
להפועל ת"א אין כרגע מנהיג על המגרש ואין גם שחקן קר רוח שיכול לנצח משחקים צמודים בכוחות עצמו, ולכן הקבוצה פשוט חייב לעבוד באימונים על מהלכים מובנים לשניות האחרונות ולבצע אותם בפועל. הפועל ירושלים לא יכולה להרגיש מעודדת יותר מדי ממשחק בו אפשרה ליריבתה לקחת 16 ריבאונדים בהתקפה וסיימה אותו עם 15 איבודי כדור. נקודות האור מבחינתה היו הקאמבק המוצלח של ליאור אליהו והעובדה שבפעם השנייה בתקופה האחרונה לקח על עצמו אי ג'י רולנד אחריות בצורה מוצלחת בדקת הסיום. יתכן שמדובר בניצנים של אותה מנהיגות שחסרה מעט לאלופים, וחסרה מאד כאמור להפועל ת"א.
עוד פוש קטן: אמש חזינו בקרב של ממש בין שתי הקבוצות היותר מעניינות לצפייה העונה בליגה. הפעם היה מדובר בשתי קבוצות בעלות הנהגה חזקה, כשבמקרה של אשדוד מדובר באיש שעל הקווים, ואילו בראשון מדובר באיש הגדול מתחת לסל. דווקא באחד ממשחקיו הפחות טובים העונה הוכיח דריל מונרו אופי, כשבדקות המכריעות השתלט על המשחק עם נקודות ואסיסטים חשובים.
הכתומים נהנו גם מערב מצוין של מארק ליונס (שבימים בהם הוא מתעורר על צד ימין מדובר באחד הגארדים הטובים בליגה) ומשחק טוב של שון דאוסן שפתח את העונה בצורה בינונית. הקבוצה של שרון דרוקר מוכיחה שאפשר להצליח במקביל באירופה ובליגה, וחייבת לעשות מאמץ ולמצוא זר רביעי יעיל יותר מרומרו אוסבי שיעבה את הסגל שלה.
מונרו. הראה הרבה אופי (עדי אבישי)
בעונה בה שתי הגדולות של הליגה נראות כמו שהן נראות ושתוכרע בפיינל פור יכולה ראשון להעז ולחלום על יותר מתקיעת יתד בצמרת. אשדוד, קבוצה בעלת אוריינטציה התקפית מובהקת, הראתה אמש לפרקים גם משחק הגנה לא רע. כמות הכישרון בקבוצה גדולה (עם שלושה זרים המסוגלים לספק תצוגות התקפיות מרשימות וזר אחד, גלדאנס, בעל נוכחות הגנתית מרשימה) אך כנראה שיש בה גם לא מעט "מקרי ראש" שעלולים לעלות לה ביוקר, כמו במקרה ההרחקה המוצדקת וחסרת האחריות של תומאס אמש. בכדי לעשות עוד צעד במעלה הטבלה תהיה הקבוצה חייבת לקבל תרומה גדולה יותר ויציבה יותר גם מצדם של הישראלים המובילים שלה, סולומון, שולדנברנד ואורלנד, ואולי אף להתחזק בגבוה ישראלי נוסף.
עוד פעם "אפקט החלפת המאמן": כמו שרון אברהמי, עודד קטש וז'אן טבק (וגם אבי אבן) לפניו הוביל גם דן שמיר את קבוצתו לניצחון במשחקו הראשון לאחר חילופי המאמנים. אפקט ההחלפה שווה מחקר מעמיק, ואמש הוא סייע להפועל חולון לצבור 20 נקודות ו-6 שלשות יותר מאשר במשחקה הקודם ולהשיג ניצחון חשוב.
אבל דן שמיר בוודאי מבין היטב עד כמה קצרה השפעתו של האפקט (ראו למשל מקרי קטש ואברהמי) ועד כמה קבוצתו החדשה-ישנה חלשה מבחינה מקצועית. ללא חיזוק משמעותי של הסגל בישראלי נוסף ובגארד סקורר זר לא יעזור לחולוניה שום אפקט פסיכולוגי, והיא תאבק בתחתית עד סיום העונה. שחקן שהיה יכול מאד לעזור לה התמודד מולה אמש, ולנוכח היכולת שהוא מפגין בקבוצתו החדשה העונה לא ברור מי יותר מתגעגע למי- חולון לשלומי הרוש או שלומי הרוש לחולון.
מה דעתך על הכתבה?