הפציעה הביזארית והטראגית של ניקולאי מולר נגעה לליבם של רבים. חלוץ המבורג היה נרגש מאוד לכבוש נגד אאוגסבורג כבר בדקה השמינית במחזור הפתיחה, ויצא לחגיגות ראוותניות, במהלכן קרע רצועות בברכו. כעת הוא צפוי להיעדר יותר מחצי שנה, ומסע ההישרדות המסורתי של המבורג ימשיך בינתיים בלעדיו. על מנת לנחם את מולר, החלטנו לרכז לקט פציעות מוזרות אפילו יותר.
אז מולר כאמור ממש לא הראשון. אחד המקרים המפורסמים בהיסטוריה שייך לסטיב מורו, שהבקיע את שער הנצחון של ארסנל מול שפילד וונסדיי בגמר גביע הליגה ב-1993. הקפטן טוני אדאמס ניסה להרים אותו על כתפיו, אך נכשל לחלוטין – מורו צלל לדשא ושבר את עצם הבריח.
הקריירה של החלוץ הארגנטיני הצבעוני מרטין פאלרמו בספרד נהרסה ב-2002 בגלל חגיגות מוגזמות. כאשר הבקיע לזכות ויאריאל בגביע, הוא נעמד על קיר בטון שהפריד בין המגרש ליציע. גם האוהדים קפצו על הקיר אשר קרס – וכולם התרסקו על פאלרמו. התוצאה – שני שברים מורכבים ברגלו השמאלית.
ניקולאי מולר ברגע של כאב. חלק מרשימה ארוכה (AFP)
כל זה מתגמד אל מול הדרמה המזעזעת של פאולו דיוגו, שווייצרי שהיה אלמוני עד שבישל שער של סרבט ז'נבה ב-2004. דיוגו נתלה על הגדרות כדי לחגוג עם האוהדים, טבעת הנישואין שלו נתפסה בתיל, וכאשר ירד למטה גילה כי חלק נכבד מהאצבע נותר תלוי באויר. באופן אבסורדי, השופט לא התרשם מהפציעה ושלף לעברו את הכרטיס הצהוב. הרופאים כשלו בנסיונותיהם להחזיר את האצבע למקומה, אולם דיוגו המשיך בחיים – וגם בכדורגל – בלעדיה.
מעבר לכך, כדאי לכדורגלנים לשמור על האינסטינקטים. שוערים, למשל, רגילים לעצור דברים שמתעופפים לידם, גם אם מדובר במגהץ לוהט. בהיותו שוער ברצלונה, זינק קרלס בוסקטס לעבר המכשיר שהפילה אישתו. על מנת להימנע ממבוכה תקשורתית, טען בוסקטס שניסה להגן על חיי בנו הפעוט סרג'יו. אם אכן כך היה הדבר, הרי שהוא שמר על כוכב העתיד של בארסה במחיר של כוויה בכפות ידיו.
שוערים יודעים גם לבעוט. דייב בסאנט, הראשון בתולדות גמר הגביע האנגלי להדוף פנדל, הכין פעם סלט. בקבוק הרוטב נשמט מידיו, והוא ניסע לעצור אותו ברגלו. מספר גידים נחתכו בתקרית, וצ'לסי פתחה את העונה בקיץ 1993 ללא השוער הראשון שלה. סביר להניח שסנטיאגו קניסארס לא שמע על המחדל של בסאנט, כי במהלך ההכנות למונדיאל 2002 הוא הפיל על רגלו בקבוק אפטרשייב. ספרד נותרה ללא השוער הראשון שלה בגביע העולם, אבל זו לא היתה בעיה גדולה במיוחד מבחינת הנבחרת – איקר קסיאס תפס את מקומו בדרך לתהילה.
רשימת התאונות הביתיות כוללת גם את המקרה האומלל של החלוץ הסקוטי קווין קייל, שניסה לחמם חלב לבנו התינוק. הילד זז, תכולת הסיר נשפכה על אשכיו של הסקורר, והוא נאלץ להיעדר תקופה לא מבוטלת. לא ברור אם זה מגוחך יותר או פחות בהשוואה לתאונת החצר של השוער האיטלקי קרלו קודיצ'יני, אשר נפצע בברכו כאשר כלב משך חזק מדי ברצועה והפיל אותו.
סרג'י בוסקטס. ניצל בזכות אביו? (AFP)
בכל מקרה, אי אפשר לבוא בטענות לאנשים שמטיילים עם כלבם או מאכילים את ילדיהם. אלה מעשים מבורכים, בניגוד לשחקנים שנפצעים מלא לעשות כלום – תרתי משמע. ריו פרדיננד, הבלם האגדי של מנצ'סטר יונייטד ונבחרת אנגליה, צפה פעם בטלוויזיה הרבה יותר מדי, והשאיר את רגלו על שולחן הקפה ללא תזוזה. כאשר החליט סוף כל סוף לקום, הדבר הפתיע את הרצועות בברכו, ופרדיננד נעדר מהמגרשים במשך שבועות ארוכים.
ייתכן שהוא לא הצליח להתעלות על בלם מיתולוגי אחר, אלסנדרו נסטה האיטלקי, שנזקק פעם לניתוח באגודל לאחר ששיחק כל הלילה בפלייסטיישן ומתח גיד. הפציעה היתה קלה יותר בהשוואה לרובי קין, אשר בהיותו חלוץ צעיר ומבטיח בוולבס קרע רצועות בברכו בנסיון להרים שלט טלוויזיה.
ואם לא מצליחים להגיע לשלט, מה יהיה עם הדוושה ברכב? הבלם האנגלי אלן רייט הרס לעצמו את הברך כאשר ניסה להגיע לדוושת הפרארי החדשה שלו. לפחות זה קרה בתוך הרכב. הקשר הארגנטיני אבר באנגה נדרס פעם על ידי רכבו כאשר יצא לתדלק ושכח להפעיל את בלם היד – רגלו נשברה והוא נעדר כחצי שנה מהמגרשים.
אלסנדרו נסטה. רגע של מקצוענות (AFP)
וגם באנגה יכול להרגיש טוב עם עצמו אם יקח בחשבון את האירוע הטראומתי של דייויד באטי, אחד הקשרים הקשוחים ביותר באנגליה בשנות ה-90', אשר נדרס על ידי תלת האופן של בתו הקטנה. התאונה המצערת גרמה לפגיעה קשה בגיד אכילס. מצד שני, באטי ממש לא קבע את השיא – הוא שייך ככל הנראה לבלם ההולנדי סטן ואלקס שנפצע בברכו כאשר ניסה לרכב בעצמו על תלת האופן של בנו. בקיצור, ניקולאי מולר ממש לא לבד. יש לו לאן לשאוף.
מה דעתך על הכתבה?