אחרי פרישתו של זלאטן איברהימוביץ' מהנבחרת השבדית בסיום יורו 2016 רבים סברו שהיא לא תעפיל לטורנירים הגדולים הבאים בגלל שהיא חסרת כוכבים לחלוטין. פעם היה לה כוכב תורן אחד לפחות על כר הדשא, נזכיר רק את הנריק לארסון או פרדי ליונברג. למרות עזיבת איברה השבדים עומדים בפני סנסציה בדמות הדחה של נבחרת איטליה מהמונדיאל בלי אף כוכב נוצץ אחד. יש פרשנים בשבדיה הטוענים שזלאטן איברהימוביץ' יותר הזיק מאשר הועיל. כיום המאמן יאנה אנדרסון הצליח להקים תלכיד של שחקנים שהשתחרר מהצל הגדול של איברה.
ובכל זאת יש כמה שחקנים בנבחרת ששווים מבט נוסף. ז'וזה מוריניו נצפה ביציעי סולנה במשחק הראשון ביום שישי ולפי הספקולציות צפה באמיל פורסברג חלוץ לייפציג מתוך כוונה לצרף אותו למנצ'סטר יונייטד בעתיד. בקיץ האחרון גם ליברפול התעניינה בו וגם שמה של מילאן הוזכר. פורסברג משחק כפליימייקר בלייפציג, אבל עושה זאת באגף שמאל ולכן גם נחשב לשחקן כנף התקפי. הוא חגג באוקטובר את יום הולדתו ה-26 וזו אולי ההזדמנות האחרונה שלו לפרוץ קדימה. העונה הנוכחית שלו בלייפציג דווקא הולכת אחורה. הוא פתח רק בשישה משחקי הקבוצה ונראה שהוא מאבד מהחדות שלו, אבל בנבחרת הוא שחקן אחר.
למרות קשיי הקליטה, יש אליו הערכה גדולה בלייפציג. המנהל המקצועי ראלף רנגניק בטוח: "הוא שחקן פנטסטי ובחור טוב והוא יחזור לכושרו גם אצלנו. אני מקווה שיישאר איתנו עוד הרבה שנים, אבל אני לא טיפש ויודע שהוא צעיר מדי מכדי לסיים את הקריירה שלו כאן, למרות שהחוזה שלו מסתיים ב-2022".
באיטליה כינו את פורסברג "המלך החדש" של שבדיה, אבל גם הם מודים שקשה מאוד להיכנס לנעליים של המלך הישן. המלך החדש לא אוהב לדבר על הישן ולא אוהב לדבר על עצמו. "אני מדבר במגרש. אני אוהב לבשל שערים ולכבוש שערים", אמר פורסברג. הוא נולד 350 ק"מ מהאצטדיון של סולנה בשטוקהולם בעיר סונדסבל וזכה בשתי אליפויות עם מאלמו (וארבעה תארים בסך הכל) תחת האגה הריידה, היום מאמן דנמרק שהפך להיות המנטור שלו. לייפציג רכשה אותו בקיץ 2015, כשבמקביל עומר דמארי הושאל לזלצבורג.
אמיל פורסברג. המלך החדש (AFP)
שנה שעברה הוא היה מלך המבשלים בבונדסליגה עם 19 אסיסטים ב-30 משחקים. הכדורגל זורם לו בעורקים. המשפחה שלו חיה ונושמת כדורגל מהסבא לנארט ששיחק בדיורגרדן בשבדיה, גם הוא כשחקן תוקף באגף שמאל, שנאלץ לפרוש בגלל פציעה. אביו המשיך את השושלת של שחקנים מקצוענים כששיחק בא.אי.ק שטוקהולם. בגיל 15 אמיל דווקא התחבט בין הוקי קרח – שהיה האובססיה שלו – לכדורגל, אבל נכנע למסורת המשפחתית.
אביו כונה "ליל פופה" שבשבדית זה מתרגם ל"נהר קטן". אמיל הבן מכונה היום "מיני פופה" כפרפרזה על הכינוי של אביו. הוא נשוי לשאנגה חוסיין, שחקנית כדורגל ממוצא שבדי-כורדי ודוגמנית שמשחקת היום כמובן בקבוצת הנשים של לייפציג. "הוא קצת מלוקה מודריץ' ומעט מכריסטיאן אריקסן", נכתב "קוריירה דה לה סרה" השבוע. פורסברג מספר: "אם אני מגיע הביתה אחרי משחק כדורגל ואשתי שותקת אני יודע שהייתי זוועה על המגרש".
זלאטן. יש שחושבים שהוא רק הפריע (AFP)
פורסברג ידוע בשבדיה כשחקן שהמציא בעיטה מיוחדת שמתסכלת את היריבים שלו. הוא בועט לכיוון אחד, אבל הכדור פעמים רבות מגיע לאיזור שאף אחד לא ציפה ממנו ומצליח להפתיע שוערים, וכמובן הוא נחשב לבועט כדורים חופשיים מצוין ולשחקן מאוד אינטליגנטי. יש לו דמיון מפותח על כר הדשא. הוא מהיר במחשבה ומהיר גם בריצה, כשהתכונות האלה עושות אותו מבוקש מאוד באנגליה, בה המהירות היא חלק חשוב של המשחק. הוא גם מועמד מוביל השנה לקבל את "כדור הזהב" השבדי אחרי שאיברהימוביץ' זכה בו 11 מתוך 12 השנים האחרונות ותסכל את שאר השחקנים במדינה.
כבר לפני שני המשחקים נגד איטליה הוא טען שהפעם הוא וחבריו הולכים להפתיע: "אף אחד לא מאמין בנו ולכן ההרגשה שלי שאנחנו הולכים להשיג משהו גדול. התמודדנו בהצלחה עם צרפת והולנד בבית המוקדם אז למה שלא נצליח לעשות זאת מול איטליה? הכדורגל האיטלקי נשאר טוב, אבל עלינו בפלייאוף ליורו 2016 כשעברנו את דנמרק ויש לנו ניסיון בכאלה מעמדים".
פורסברג. עוד יגיע רחוק (טוויטר)
פורסברג טוען שהמשחקים מול אצטדיונים מלאים מתניעים את החברים שלו: "50 אלף בסולנה ו-75 אלף בסן סירו – אנחנו השחקנים אוהבים את המתח והלחץ הזה. אנחנו מוציאים את המיטב דווקא אז". כוכב לייפציג לפחות מימש את ההבטחות שלו ותחושות הבטן שלו היו נכונות. במחצית הראשונה בסולנה ביום שישי הוא היה מעורב בכל ההתקפות של שבדיה.
האורחים בכחול-צהוב יצטרכו כנראה לעבוד יותר קשה בהגנה מאשר בהתקפה, אבל גם האיטלקים יצטרכו לסגור את פורסברג ששער או בישול שלו יכולים לעשות את ההבדל בין עלייה למונדיאל או כישלון. כך או אחרת, אם הוא ירשים גם הערב (21:45, ישיר בספורט2) יהיו קבוצות שינסו להחתים אותו עד למונדיאל כדי שמחירו לא יאמיר וממילא לייפציג כנראה תערים קשיים עד שתסכים לאותו הסדר נוח כפי שעשתה עם נבי קייטה – להחתים אותו חצי שנה לפני והוא ימשיך לשחק בקבוצה.
מה דעתך על הכתבה?