דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום מייחד גם פרק לספורט ומצא כי למרות שעברו שש שנים מאז הפעלת החוק למניעת אלימות בספורט המועצה אינה ממלאת את תפקידה כנדרש. הדוח קבע כי כל הגורמים הרלוונטים
לפי הדוח המועצה לא המליצה המועצה למניעת אלימות על תוכנית פעולה להתמודד עם האלימות ספורט; לא הציגה תוכניות חינוכיות למניעת אלימות בספורט לילדים ולבני נוער העוסקים בספורט, ולא יזמה מחקרים או סקרים עם גופים אחרים לפיתוח ידע שבתחום פעילותה.
- דמאיו: "האוהדים עושים זאת בכוונה"
- הזרים של מכבי ת"א על הכוונת ועשויים לעזוב
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
משרד הספורט, בהובלתה של השרה דאז לימור לבנת, לא גיבש תוכנית כוללנית ליישום החוק לאיסור אלימות בספורט. עוד צוין כי המשרד לא הוביל להשלמת יישום המלצות ועדת צור וועדת זליכה, הנוגעים לאלימות בספורט. עוד מציין המבקר כי משרד ספורט לא השכיל להוביל ולתכלל את פעילות הגופים השונים בתחום מניעת האלימות בספורט. כתוצאה מכך, לא קיבלה ההתמודדות עם האלימות בספורט את תשומת הלב הראויה, ולא מוצה הפוטנציאל הגלום בקיומו של מערך אחד שיוביל פעולות חינוכיות למניעת אלימות.
משטרת ישראל. "כמות גבוהה מההנחיה" (gettyimages)
במסגרת הביקורת נבחנה פעילות המשטרה, וקביעת כמות המאבטחים למשחקי כדורגל רגישים. למרות שחטיבת האבטחה של המשטרה קובעת כמות שיטור ואבטחה מרביים בשכר לאירוע, בפועל מצא המבקר כי במשחקים רגישים יש נטייה להציב כמות שוטרים גבוהה בהרבה מההנחיה – מה שגורר עלויות אבטחה גבוהות יותר ומנוגדת להנחיה להוצאת המשטרה מניהול אירועי הספורט והעברתו לבעלי תפקידים האזרחיים. כמות השוטרים המרבים בשכר למשחק כדורגל עומדת על 320 בכדורגל, "בפועל קבעו מפקדי המחוזות כוח אבטחה הגדול במידה ניכרת מהאמור בהנחיה, במקרים מסוימים בכ-31% יותר מהמקסימום שנקבע", כותב המבקר. "נתונים אלו סותרים את יעדי המשטרה לצמצם את כוחות האבטחה, במיוחד בנוכחותם של שוטרים ולהפחית את עלויות האבטחה במגרשים".
המבקר גם מציין את פעילות החקירה של המשטרה – למרות הנחייה מ-2012 לתעדף טיפול בתיקי אלימות בספורט וכי אין לגנוז עד כמה שניתן תיקי חקירה בשל "חוסר עניין לציבור", הרי שבשנים 2011-2014 נפתחו 520 תיקי חקירה בגין אלימות בספורט, וכ-56% מהם נסגרו בשל חוסר עניין לציבור.
המבקר גם מעיר כי השימוש בכלי האכיפה מספר 1 נגד אוהדים שנענשו בהרחקה מאירועי ספורט – התייצבות בתחנת המשטרה בעת משחק קבוצתם – כמעט ולא באה לידי ביטוי בפועל: מבין 341 הרחקות אוהדים מהמגרשים באמצעות צו של קצין משטרה, כ-86% מהאוהדים לא חויבו להתייצב בתחנת המשטרה. "לפיכך", כותב המבקר, "הסנקציה האפקטיבית ביותר למניעת כניסתם של אוהדים אלימים למגרש, כמעט שאינה מקוימת".
"לא הוקמה יחידה לטיפול בהימורים לא חוקיים" (gettyimages)
עוד מותח המבקר ביקורת על הטיפול בתופעת ההימורים הבלתי חוקיים: "הגם שחלפו שנתיים וחצי לאחר פרסום המלצות ועדת צור בנושא, וכ-7 חודשים לאחר שהמשטרה אישרה את המתווה לטיפול באלימות והימורים לא חוקיים – לא אישר מפכ"ל המשטרה את המתווה להקמת יחידה לטיפול בהימורים לא חוקיים בישראל".
המבקר מציין את מיעוטם הבולט של תיקי חקירה וכתבי אישום של המשטרה בנוגע להתבטאויות גזעניות במגרשים, למרות עלייה של תופעה זו – "בין 2011 ל-2014, נפתחו רק 19 תיקי חקירה במשטרה של עבירות קריאות גזעניות, מתוכם הוגשו 10 כתבי אישורם בלבד".
בנוגע לפרק העוסק בשיפור חוויית הצפייה באירועי ספורט, כחלק מעניין המשליך על האלימות במגרשים, מציין המבקר כי הטוטו הקים בשנת 2012 קרן לשדרוג חוויית הצפייה באצטדיוני הכדורגל ואולמות הכדורסל, ותיקצב אותה ב-15 מיליון שקל בשנה, למשך 10 שנים. "נכון לנובמבר 2014", מציין המבקר, "השתמשו בקרן לשדרוג חוויית הצפייה רק בשמונה מתקנים, שישה בכדורגל ושניים בכדורסל. בשלוש שנות פעילות הקרן נוצלו רק 36% (כ-16 מיליון שקל) מהסכום שהקצתה".
מה דעתך על הכתבה?