כוכבי אירופה הולכים לכסף הסיני

כמה כותרות עשה חלון ההעברות של ינואר באירופה. אינספור מילים נשפכו על עסקאות ובעיקר על ספקולציות, חלקן חסרות בסיס. אז איזו ליגה עשתה הכי הרבה עסקאות בחודש האחרון והוציאה הכי הרבה כסף על רכש?

לא הפרמייר-ליג, לא הליגה הספרדית, לא הסרייה א'  וגם לא הבונדסליגה. הליגה הסינית הבכירה (16 קבוצות) הוציאה 136 מיליון יורו על רכש, וליגת המשנה הסינית הוציאה עוד 43 מיליון יורו על שחקנים (יותר מהבונדסליגה). קבוצות הפרמייר-ליג הוציאו 116 מיליון יורו בעוד קבוצות הסרייה א' (56) והבונדסליגה (37) בזבזו יחד רק 93 מיליון.

*

ארבעה מחמשת המועדונים שהוציאו הכי הרבה כסף על רכש בחודש האחרון הם סיניים. וכך, הכסף העצום שמושקע בכדורגל הסיני הופך לאיום הגדול ביותר גם על הכדורגל האירופי ובעיקר על הכדורגל הדרום אמריקאי. עוד ועוד שחקנים מצוינים וחלק כשרונות מבטיחים צעירים – רובם המוחלט מדרום אמריקה (אך גם אפריקאים איכותיים) – מגיעים לסין.

הנה בימים האחרונים הקשר הברזילאי ראמירז עבר מצ'לסי לג'יאנגסו תמורת 33 מיליון יורו, החלוץ  ג'רביניו עבר מרומא להביי תמורת 18 מיליון והקשר הקולומביאני פרדי גוארין נמכר מאינטר לשנחאי שנואה תמורת 12 מיליון יורו.

ג'רביניו. ויתר על הרמות הגבוהות (Gettyimages)

קורינתיאנס שיחקה כדורגל נהדר ב-2015 וזכתה בנובמבר באליפות. עם סגל שחקנים נהדר שמשלב צעירים מוכשרים וותיקים שחזרו מאירופה, תחת המאמן הטוב במדינה צ'יצ'ה, האוהדים בנו בעונה הקרובה על זכיה בגביע הליברטדורס. אלא שאף אחד לא חזה מה שיקרה 18 אלף קילומטר משם. סין החלה פשוט לשאוב בזה אחר זה שחקנים מאלופת ברזיל, שהיא גם כיום המועדון העשיר באימפריית הכדורגל.

לא פחות מארבעה שחקני מפתח עזבו את ה"טימאו" תוך חודש: הקשר ההתקפי ז'אדסון (לשעבר בשחטאר דונייצק) נרכש בידי טיאנג'ין מליגת המשנה בסין, הקשר המרכזי הנהדר רנאטו אאוגוסטו (לשעבר לברקוזן), שנבחר לשחקן המצטיין בליגה הברזילאית בעונה שעברה, הצטרף לבייג'ין גואן, כמו גם הקשר האחורי ראלף,  ולפני שבוע הבלם ז'יל עזב כשנמכר לשנדונג תמורת 11 מיליון דולר.

כל אחד מהשחקנים שמגיעים לסין ירוויח שכר של מאות אלפי דולרים בחודש. אאוגוסטו (27), שהרבה להיפצע בשנים האחרונות, הסביר מדוע דחה הצעה משאלקה כדי לעבור לסין: "זו ההזדמנות האחרונה שלי לעשות הרבה כסף מהקריירה". בצל החשש שלו מפציעה קשה נוספת שתגמור לו את הקריירה. חצי מיליון דולר לחודש הוא ישתכר בבירת סין, פי ארבעה משכרו באלופת ברזיל.

אליאס. לא יזכה לזימון מזונגה בעתיד? (Gettyimages)

החמישי שעשוי לעזוב את קורינתיאנס לטובת הליגה הסינית הוא קשר נבחרת ברזיל אליאס ולמעשה גם אלשנדרה פאטו היה אמור לעבור לסין אבל התעקש לעבור לפרמייר-ליג כדי להישאר באור הזרקורים בתקווה לשוב לנבחרת.

נשיא קורינתיאנס רוברטו דה אנדראדה נעלב משהו ואמר: "המועדונים הסינים אפילו לא יודעים איך קוראים לי, הם רק שולחים צ'קים וקונים שחקנים במחיר משתלם ומציעים להם חוזים שאי אפשר לסרב להם". הכדורגל הדרום אמריקאי (וברזיל היא הליגה העשירה בדרום אמריקה) לא מסוגל להתחרות בכספים שהסינים החליטו להשקיע בכדורגל.

זו מגמה שנמשכת מספר שנים ורק הולכת ושוברת כעת שיאים. יש רק שלושה מאמנים סיניים, ועוד שלושה דרום קוריאניים בליגה. למועדונים הגדולים מאמנים זרים בכירים כמו לואיס פליפה סקולארי שהגיע לגוואנגז'ו אחרי שמרצ'לו ליפי ופאביו קנבארו אימנו שם לפניו, אלברטו זאקרוני (בייג'ינג גואן), מאנו מנזס (שנדונג), סוון גוראן אריקסון (שנחאי סיפ'ג), גרגוריו מנסאנו (שנחאי שנואה), דן פטרסקו (ג'יאנגסו) ואחרים.

ראמירס. עזב את צ'לסי בשביל הרבה כסף (Gettyimages)

כיאה ל"קומוניזם הקפיטליסטי" הנהוג בסין, מועדוני הכדורגל נמצאים בבעלות קונצרני ענק שחלקם הגדול בשליטת המדינה, כך שיש יד מכוונת מלמעלה בהשקעה בכדורגל. ויש תוצאות: גוואנגז'ו (בבעלות קונצרן הנדל"ן השני בגודלו בסין) זכתה בליגת האלופות של אסיה פעמיים בשלוש עונות והיא אלופת סין חמש עונות ברציפות. אבל המועדונים האחרים לא מתכוונים לוותר, ובמיוחד בשנחאי – העיר המאוכלסת והמתועשת בסין –  שם שני מועדונים עשירים מתחרים על ההגמוניה: שנחאי סיפ'ג (בבעלות נמל שנחאי) שרכשה מגוואנגז'ו ב-17 מיליון יורו את החלוץ הברזילאי הנהדר אלקסון (מלך השערים לפני שנתיים) ושנחאי שנואה (בבעלות חברת אחוזות ענק).

הבעיה היא שהכסף הגדול שמפתה כישרונות גדולים מדרום אמריקה גורם להם לוותר על רצון לשחק ברמות הגבוהות ולהיות במרכז העניינים. מאמן נבחרת ברזיל דונגה טען שיעקוב אחר השחקנים בליגה הסינית אך הודה שהסיכויים שלהם להגיע לנבחרת יקטנו משמעותית, גם בשל הרמה התחרותית וגם בגלל המרחק הגדול והג'ט-לג שכולל המסע מסין לדרום אמריקה. זה בדיוק מה שקרה לריקרדו גולארט, החלוץ המצוין שלפני שנה בגיל 23, כשהוא פורח ונמצא בנבחרת ברזיל, עבר מקרוזיירו לגוונאגז'ו וכנראה חירב לעצמו קריירה בינלאומית מבטיחה.

ומה שבאמת מגוחך בכל הסיפור הוא שלמרות שמותר לכל קבוצה להחתים עד חמישה זרים, כשאחד מהם חייב להיות אסיאתי, נבחרת סין היא עדיין בדיחה גדולה. היא לא תעפיל למונדיאל הקרוב ולא מתקדמת לשומקום.

גולארט. הרס לעצמו (Gettyimages)