הקטע שארך 186 קילומטרים נערך מסן ויטו אל טליימנטו למונטה זונקולן, ונחשב לאחת העליות הקשות ביותר במירוץ ולמרות הניצחון המרשים של פרום, הוא עדיין רחוק 3:10 דקות מהפסגה ולמעשה בלי סיכוי לזכות בטורניר. ייט לעומתו אומנם סיים שני, אך כאמור הצליח להגדיל את הפער מיריביו לפסגה, 47 שניות מדמולאן ו-1:04 דקות מטיבו פינו.
נציג הקבוצה הישראלית "סייקלינג אקדמי" גיא שגיב אמר על השלב שהסתיים באחת העליות הקשות באירופה: "באתי מאד מוכן לשלב הזה. ידעתי מה מצפה לי ואולי זו הסיבה שהיה לי הרבה יותר קל משציפיתי. עוד לפני העליה הזו הרגשתי מאד בנוח. העובדה ששמרתי כוחות בימים האחרונים עזרה לי כנראה.
אבל כמה שאתה מרגיש בשליטה, כשמגיעה עליה כמו הזונקולאן, אין דרך שזה לא יכאב לך מאד. ובהחלט כאב. זוויות מטורפות. בדרך כלל יש קטע של עליה חדה לכמה שניות, אבל כאן זה 10 ק"מ רצוף. זה היה משוגע, דבר שלא רואים כל יום.
"אם הייתי איטלקי, הייתי עף למעלה בדיוק כמו שעפתי למעלה שם בעליית זכרון בקטע השני בג'ירו בישראל. אבל לשמחתי היו גם אוהדים ישראלים שם על ההר והיה נפלא לשמוע אותם מעודדים אותי. אני לא חוגג גם אם אני מתקרב להשלים לשני שליש ג'ירו. קודם כל יש את מחר, שלב שהוא בעיני יותר מסוכן מהיום כי הוא מתחיל בעליות ועלול להתגלגל לשלב רצחני כפי שחוויתי לפני כמה ימים. אשתדל להיות הכי מוכן ולהגיע ליום המנוחה כשאני עדיין חלק מהג'ירו. רומא מתקרבת, אבל אני עדיין לא שם".
מה דעתך על הכתבה?