בכל העונה האחרונה הנושא שבער אולי יותר מהכל היה חוסר הפרופורציות בין קבוצות המזרח לקבוצות המערב. פרשנים רבים טענו ובצדק שההבדלים גדולים מידי וזה פשוט לא פייר לצפות לדוגמא מאוקלהומה סיטי או מפיניקס להיכנס לשמונה הטובות במערב הקשוח והעמוס כישרון, בעוד שבמזרח קבוצות עם מאזן שלילי משתחלות פנימה.
אז נכון, זה לא הולך להשתנות בזמן הקרוב, אבל אם יש קבוצות שיכולות לתת פייט לחברותיה במערב הן נמצאות בבית המרכזי. פרויקט פתיחת העונה של ספורט1 עם הבית שיעשה הכי הרבה רעש במדינת היהודים.
קליבלנד קאבלירס – הקבוצה של בלאט (ואחד בשם לברון ג'יימס)
כשמדברים על קבוצות חזקות מהמזרח, אי אפשר שלא להתחיל מקליבלנד, סגנית האלופה. במהלך כל הפגרה התרפקו באוהיו (וגם בישראל) על הזיכרונות מסדרת הגמר והתנחמנו במחשבות בנוסח "מה אם"- מה אם הקאבס היו מנצחים בהארכה במשחק הראשון, מה אם אירווינג ולאב לא היו פצועים, מה אם ג'יי. אר סמית' לא היה מקבל פיק ברכיים ועוד אין סוף תהיות שלא יכולות לנחם את בלאט, גריפין ואת האוהדים, אבל בעיקר לא את לברון ג'יימס. מבחינתו, כל תוצאה העונה חוץ מאליפות ה-NBA תהיה כישלון. והפעם, אין תירוצים.
לאב. יעשה את השינוי? (AFP)
דעת הקהל, בעיקר בארה"ב, השתנתה בקיץ האחרון, כשדייויד בלאט התחיל לקבל יותר קרדיט בתקשורת ולפחות כרגע נראה שהכיסא שלו יציב. רוב הסגל מהעונה שעברה נותר על כנו ותוגבר על ידי וותרנים (ריצ'ארד ג'פרסון ובעיקר מו וויליאמס) שהחליפו את אלה שנשלחו (מייק מילר וברנדן הייווד) וסאשה קאון שכבר שיחק אצל המאמן הישראלי בעבר.
עם זאת, סאגת טריסטיאן תומפסון היא סימן השאלה הגדול ביותר לגבי העונה של הקאבלירס. תומפסון רוצה לשחק בקליבלנד, הקאבס רוצים אותו והכי חשוב – לברון ג'יימס רוצה אותו לצידו, אבל הבעיה היא שהפורוורד דורש חוזה מקסימום ולזה הנהלת הקאבס לא מסכימה. כרגע, אף אחד מהצדדים לא מוכן להתגמש וקשה להעריך כרגע איך זה יסתיים.
ההימור: שאמפרט ייעדר ארבעה חודשים וגם לאירווינג וללאב ייקח זמן להסיר את החלודה, אבל בסביבות ינואר פברואר כבר נראה את הסגל רץ עד למקום הראשון במזרח. בפלייאוף קליבלנד עושה את זה שוב ולברון ירשום שנה שישית ברציפות בגמר הNBA- כשהאוהדים יקוו שהפעם הוא יהיה זה שיניף את הגביע.
שיקגו בולס – החיים אחרי טום ת'יבודו
טום ת'יבדו אאוט, פרד הויברג אין. זה בערך מסכם את הקיץ שעבר על הבולס. הפרידה המכוערת והמתוקשרת לא עשתה צדק עם המאמן שהחזיר את שיקגו להיות כוח משמעותי בNBA בזכות מנטליות הגנתית קשוחה שהזכירה אפילו רק במעט את הבאד בויז של שנות ה-80 המאוחרות. עם זאת, כשזה הגיע למאני טיים, נראה כאילו יש תקרת זכוכית (בתוספת חוסר מזל) שמנעה מהם לשחזר את ימי ג'ורדן ופיפן.
הויברג. רוח חדשה (AFP)
העונה, כמו בכל תחילת עונה, ידברו על הסגל של שיקגו ככזה שיכול ללכת עד הסוף, ויש לזה סיבה: ג'ימי באטלר רק סיים את עונתו הרביעית בליגה וכבר נחשב לאחד הסקנד גארדס הכי טובים בעולם, פאו גאסול ממרום גילו (35) מציג את הכדורסל הטוב בקריירה שלו. ג'ואקים נואה מגדיר מחדש את עמדת הסנטר וכמובן שאם דריק רוז יצליח, בדרך נס, לא להיפצע עוד נראה אותו במשחק האולסטאר בפברואר.
אז איפה הקאץ'? ובכן, לדעתם של גורמים בהנהלה, בעיית הפציעות (לא רק של רוז) נבעה בין היתר מחלוקת הדקות השנויה במחלוקת של טום ת'יבדו, שלא בדיוק ריחם על שחקני החמישייה שלו בשנים האחרונות. פרד הויברג, המאמן הטרי על הקווים, ינסה ללמוד מטעויות העבר ואף לשדרג את ההתקפה השבלונית של השנים האחרונות. תצפו גם לאיזו פריצה מרשימה של אחד משחקני הספסל – טוני סנל, דאג מקדרמוט, ניקולה מירוטיץ' או הרוקי בובי פורטיס – שייהנו מחלוקת הדקות החדשות.
ההימור: לבולס יש הכלים ואת השחקנים הנכונים כדי ללכת עד הסוף, עכשיו כל מה שהם צריכים זה מזל. מקום שני במזרח, ובפלייאוף? אי אפשר לדעת.
אינדיאנה פייסרס – החזרה האמיתית של פול ג'ורג'
אוהדי הפייסרס, יש לי חדשות טובות וחדשות רעות עבורכם. החדשות הטובות הן שפול ג'ורג' החלים לגמרי מהפציעה הקשה וישחק בעונה הקרובה. החדשות הרעות – זה פשוט לא מספיק.
כזכור, אינדיאנה היו מועמדים ללכת עד הסוף בעונות האחרונות, אבל הפציעה של ג'ורג' במדי הנבחרת והוויתור על לאנס סטיבנסון פגעה באינדיאנה גם בצד ההגנתי, שהרשו ליריבותיה 97 נקודות למשחק לעומת 92 נקודות בשנה שלפני כן ולאחר שנפטרו מרוי היברט והחתימו את מונטה אליס, אינדיאנה צפויה להיחלש בתחום הזה גם העונה.
ג'ורג'. יחזיר את הפייסרס לצמרת? (AFP)
בעקבות הדלילות בקו הקדמי (היברט, דיוויד ווסט ולואיס סקולה עזבו) המאמן פרנק ווגל החליט לפתוח השנה עם ג'ורג' בעמדת הפאוור פורוורד. זה צעד מסוכן הגנתית אבל השילוב שלו עם אליס בהתקפה ייצור מיס- מאץ' שיאפשר לעשות צרות מול כל קבוצה בליגה.
ההימור: להפוך את אינדיאנה לקבוצת סמול- בול בסגנון גולדן סטייט זה רעיון טוב, אבל מתנגש עם הDNA ההגנתי של הקבוצה, ולכן דרוש עוד זמן ובנייה כדי שהפייסרס יהיו שוב רלוונטיים. מקום 9 במזרח אבל עם ניצוצות של עתיד ורוד יותר.
מילווקי באקס – הניסוי של ג'ייסון קיד
תתחילו לשנן את השמות בחמישייה הצעירה שמעמיד ג'ייסון קיד, גם אם אתם לא סגורים על מי זה קריס מידלטון ואיך לעזאזל אמורים לבטא את השם "אנטטקומפו" כי הם בדרך לצמרת. רומא לא נבנתה ביום אחד, והבאקס עוד רחוקים מלהיות אימפריה, אבל ג'ייסון קיד הצליח לקחת חבורה של שחקנים צעירים ולהנחיל בהם שיטה ואופי הגנתי לא מתפשר. וזה ממש לא מובן מאליו.
קיד. הכובען המטורף? (AFP)
הדגשים בליין אפ של הבאקס הוא על כמה שיותר אתלטיות, אורך ומוטת ידיים. שימו לב לנתון המדהים הבא: בחמישייה הכי הגנתית של הבאקס הכוללת את קרטר- וויליאמס, מידלטון, אנטטקומפו, הנסון ומונרו, אורך מוטת הידיים הממוצע של כל שחקן הוא לא פחות מ-2.16 מטר ויכול לבצע חילוף על (כמעט) כל שחקן יריב.
במילווקי זיהו גם את הבעיה בהתקפה ואיישו את הספסל בשני גארדים שיכולים לייצר נקודות יש מאין – ג'רארד בייליס ואו ג'יי מאיו – שייתנו לקיד כוח אש משמעותי בימים בהם הגריק-פריק ו-MCW יסבלו מיום חלש.
ההימור: ההגנה עובדת כמו שעון, אנטטקומפו נבחר לאולסטאר ואפילו הקהל בוויסקונסין מתחיל להראות נוכחות. עונה מוצלחת ומקום שישי במזרח.
דטרויט פיסטונס – פרויקט השיקום של סטן ואן גנדי
במשך קצת פחות מ-30 יום בין דצמבר לינואר של העונה שעברה, הפיסטונס נראו כמו קבוצה. זה התחיל מהצעד הדרמטי של סטן ואן גנדי לשחרר את ג'וש סמית', הכוכב הבעייתי של הקבוצה, ללא תמורה. המהלך הזה, שגרר אחריו לא מעט ביקורות, התגלה בדיעבד כנקודת המפנה הראשונה בעונה העלובה של דטרויט. הם היו כנראה מגיעים לפלייאוף אילו ברנדון ג'נינגס, המרוויח העיקרי משחרורו של סמית', לא היה קורע את גיד אכילס.
ג'קסון. יהפוך לשחקן מוביל? (AFP)
עם זאת, הפציעה שמה במוקד את רג'י ג'קסון, שחתם בקיץ לחמש שנים בהן ישתכר ב80 מיליון דולר, שאחרי שנים בהם היה הצל של ראסל ווסטברוק יקבל סוף סוף הזדמנות להפוך לשחקן מוביל. אך עם כל הכבוד לגארד המוכשר, הצעד הכי המשמעותי שעשתה ההנהלה בקיץ הוא שחרורו של גרג מונרו והשלמת המהלך להפיכתה של החמישייה הכבדה (סמית', מונרו ואנדרה דראמונד) לחמישייה מודרנית, עם סנטר (דראמונד) אחד באמצע וארבעה קלעים מסביבו – בדיוק כמו זאת שבנה ואן גנדי באורלנדו והעפילה לגמר ה-NBA.
ההימור: דטרויט התחזקה בקליעה, אבל הצעירים (קנטאביוס קאלדוול- פופ, ג'ונסון ורג'י בולוק) צריכים עוד זמן כדי להיות פרודוקטיביים, במיוחד בצד ההגנתי בו החשיבות שלהם היא קריטית. מקום 11 במזרח, אבל הכיוון חיובי.
מה דעתך על הכתבה?