אומרים שלא טוב ללכת לסופרמרקט כשאתה רעב, כי סביר להניח שתצא עם כיסים ריקים שנגרמו ממבצעים חמים ובטן מלאה שתפחה מבורקסים קרים. מכבי תל אביב של קיץ 2015 נכנסה לשוק ההעברות מורעבת, אכולת רגשי נקם וקרועה בין הרצון לשמור על השפיות הכלכלית שאיפיינה אותה מאז שהמכביזם פינה את מקומו לפדרמניזם לבין השאיפה לחזור לימי המונופול.
אחרי לא מעט שנים בהן סל הקניות שלה הכיל מוצר בודד ממדף "הביוקר", אוסף של "קנה 400 גרם, שלם על 300" ממדף מעמד הביניים ואפילו השלמות פה ושם מהסקשן השמור למשפחות ברוכות ילדים (נייט "מגדים" לינהארט), מכבי החליטה לשבור קופת חיסכון הקיץ.
מלך סלי היורוליג? צ'ק. הישראלי הפנוי הבכיר בליגה? שים לי בעגלה. אלוף אן.בי.אי בדימוס? סולד, רק תרשמו על הברקוד "עולה חדש", אנחנו כבר נתקזז על ההפרשים בקופה. אם בשנים עברו הרשו לעצמם הצהובים לוותר פה ושם על שחקן בכיר, מסע ההחתמות הנוכחי מוכיח שלא עוד. מה שהחל בוויתורים מינוריים עם חיוך אדיב כמו שחרורו של שרון ששון, חצה את הגבול ביום שבו ליאור אליהו ויותם הלפרין העלו את ירושלים על ראש שמחתם.
הלפרין ואליהו. התמונה ששינתה הכל (עדי אבישי)
סגנית מחזיקת גביע ווינר לעונת 2014/15 מבינה שהפועל ירושלים היא ממש לא חולון 2008, גלבוע 2010 או חיפה 2013, וגם הסירוב מראשי היורוליג לא יטביע אותה בשלולית. וכשהצהובים מריחים מלחמה, כדאי להצטייד בשכפ"צים.
אז התקציב של מכבי הולך כנראה לשבור שיאים, אבל לא בטוח שמחלקת הרכש דאגה להתייעץ עם הצוות המקצועי. ג'ורדן פרמאר וטיילור רוצ'סטי הם שני גארדים דומיננטיים מאוד שצריכים את הכדור אצלם ומידת ההתאמה שלהם אחד לשני עולה רק על ההתאמה של כל אחד מהם בנפרד ליוגב אוחיון, שהעונה החולפת הוכיחה שכאשר הוא זז מעמדת מקבל ההחלטות, עדיף לו לרדת להגנה.
דגן יבזורי הוא קלעי אדיר, שאלמלא ספיישל פסטיבל מספרי הסיפורים שאירגן לו עמית גל, היה אמור בכלל לשחק בהפועל ת"א בעונה הקרובה. זה לא אומר שאין לו מה למכור גם ביריבה העירונית, פשוט קשה לראות אותו עושה את זה מאחורי גיא פניני וסילבן לנדסברג, שניים שכבר קרעו חצי סוליה ביורוליג ולא צריכים ימי חסד להסתגלות להיכל.
יבזורי. התאמה בעייתית (עדי אבישי)
אם גם גל מקל יצטרף, בכלל יהיה ניתן להקים מעגל מתופפים, אבל יהיה עדיף לבקש מיול"ב לחזור לשעון זריקות של 30 שניות או לכל הפחות לבקש מהמנהל ניקולה וויצ'יץ' להכין לוח תורנויות זריקה מסודר (ולקוות שיהיו עליו עוד שמות חוץ מדרגאן בנדר).
גם טרבור מ'בקווה – שחתם – וג'אמל מקלין ו-ויטור פבראני – שסיכמו על פי פרסומים זרים – הם שחקנים נהדרים, אבל אף אחד מהם לא ינצח את רוברט רות'בארט בתחרות קליעה מחוץ לצבע, שלא נדבר על דייויד בלו. ורגע, מי ישמור אזורית של איש אחד במקום בריאן רנדל? כנראה לא דניאל רום, שנותן משמעות חדשה ל"חוק הרוסי".
מכבי, שסיימה את העונה עם קו אחורי דליל בצורה מביכה, נלחמת את הקרב הקודם ושמה את כל הביצים בעמדות הגארד. אלא שבלי אלכס טיוס (ישראלי שהוא זר לכל דבר, גם בהרגשה אבל בעיקר ביכולת), ג'ייק כהן וכנראה גם דיאור פישר, יש לה בעיה קשה ביכולת ליצור איזון עם חוק השחקן הישראלי. מה יקרה אם פבראני ייפצע ומבקווה יסתבך בבעיית עבירות? מכבי שוב תיתקע עם גבוה אמיתי אחד ושלל פתרונות סמול בול בעייתיים.
טיוס ורנדל. כבר מתגעגעים (עדי אבישי)
כמו כן, לא ברור איך יסתדרו ארבעה ישראלים בכירים בעמדות 1-3, בהינתן ההנחה שפרמאר (ארויו החדש?), רוצ'סטי (אי אפשר היה לוותר על רכז "מונטנגרי" אחרי ההצלחה עם רייס) וסמית' לא הגיעו כדי לתת פייט לאור לאומי באימונים. מזל שתיאו פפאלוקאס כבר פרש ומנע דילמה נוספת. ואם מקל יחתום (מאז הפסקה הקודמת עליו, חלה התקרבות/התרחקות/מחק את המיותר במגעים), בכלל צפויה חגיגה, כי אז בכל משחק תצטרך מכבי להשבית לא רק שחקן זר אחד, אלא גם ישראלי אחד – מצב שלא ראינו במכבי מאז שג'יימי ארנולד חיכה לתעודת הזהות הכחולה.
אם באפריל חשבנו שהמיליונר היחיד בקבוצה יהיה דווין סמית' – או לכל הפחות הכירופרקט שלו – הגיע יולי והוכיח לנו שטעינו. ראשי מכבי ת"א, שראו הרבה בחודש שעבר את קליבלנד לפנות בוקר, החליטו לאמץ את הסיסמה של הקאבס והלכו "אול אין". כמו שזה נראה כרגע, אם לא יבוא מישהו שיעשה קצת סדר, לא מן הנמנע שגם הם יצטרכו לעשות מקצה שיפורים בדצמבר-ינואר.
נ.ב לאור רשימת הרכש הנוצצת, מישהו עדיין מבין את הטיעון לפיו גיא גודס ממשיך לנווט את האונייה רק בגלל שהוא מחזיק בחוזה לעוד עונה? יהיה מעניין לשמוע מה דעתו של עוזרו בדימוס על כס הפרשן באוקטובר.
גודס. עדיין רלוונטי? (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?