מכבי חיפה תנסה להשיג ניצחון שני ברציפות בבית, בית"ר ירושלים ניצחון שלישי ברציפות ובצל המאבק ב-20:55 יעמוד קרב במרכז המגרש.
שניים ממי שאמורים לקחת את הקבוצות האלו קדימה הם זרים. ניקולה דרינצ'יץ' שהגיע בקיץ כתקווה גדולה לחיפה ומנגד, קלאודמיר הברזילאי בעונתו השנייה בבירה.
- דוד קלטינס, שחקן העתיד של בית"ר ירושלים
- אחמד עאבד יעבור למכבי תל אביב בינואר?
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1
דרינצ'יץ' – אשף בעיטות ומסירות
כשתכתבו את השם ניקולה דרינצ'יץ' ביוטיוב, התוצאה השלישית תהיה – מאסטרו של בעיטות חופשיות. וכשאני אומר בעיטות חופשיות, אני לא מתכוון רק לבעיטה ישירה, אלא גם להגבהות לרחבה. לדרינצ'יץ' יש בעיטה מיוחדת (משנה ברגע האחרון את זווית כף הרגל) והוא אינו מוגבל בטווח. בכל קבוצותיו הקודמות (ספרטק מוסקבה, קרסונדאר, פרטיזן), הוא היה אמון בלעדית על הבעיטות החופשיות וזה אומר הרבה.
דרינצ'יץ' במחזור הפתיחה. נראה אבוד מההתחלה (ערן לוף)
אחת הנגזרות של יכולת הבעיטה היא יכולת המסירה שלו. דרינצ'יץ' הוא פחות שחקן שמצטרף לרחבה והרבה יותר מנהל משחק. היכולת שלו לשנות כובד משחק בדיוק מרבי, ולספק כדורי עומק מעבר לקו ההגנה (בדומה למה שעושה מיטרוביץ' במכבי ת"א) היא אחת התכונות שבגינה הביאו אותו לחיפה.
בנוסף, דרינצ'יץ בנוי היטב: 1.81 על 80 ק"ג, חזק מאוד ומחפה על האיטיות היחסית שלו עם משחק מאוד אגרסיבי. כשהקבוצה שלו מצליחה לצמצם שטחים, הוא כמעט ולא יפסיד מאבקים פיזיים של אחד על אחד. הבעיה שלו מתחילה כשיש שטחים ואז הוא לא מצליח להביא לידי ביטוי את האגרסיביות שלו ונראה כאילו הוא הולך לאיבוד.
מנגד, חוסר ביטחון. מהמשחק הראשון שלו בחיפה דרינצ'יץ נראה אבוד משהו. אפילו על המצבים הנייחים, שבכל קבוצותיו הקודמות לא היה ספק מי ייקח אותן, הוא נאלץ תחילה להתחלק עם אלירן עטר ולבסוף לוותר. המצבים הנייחים היו אחד הכלים שיכניסו אותו לעניינים, וברגע שזה נלקח ממנו, הקבוצה התחילה להפסיד וכבר במשחק הבכורה הוא בישל שער ליריבה. אין פלא שרמת הביטחון שלו ברצפה. וכשאין ביטחון, גם הדברים הפשוטים הולכים קשה ולכן כרגע הוא רחוק מלעמוד בציפיות.
מצבים נייחים? בחיפה לא נותנים לו לקחת (ערן לוף)
קלאודימיר – שלומי אזולאי אומר תודה
קלאודימיר הוא אחד השחקנים האינטליגנטים שנחתו בישראל. יכולת קריאת המשחק שלו, היכולת לסגור קווי מסירה והתזמון הפנטסטי שלו בתיקולים הופכים את החיים של הקשרים שלידו לטובים יותר. אחת הסיבות העיקריות לפריצה האדירה של שלומי אזולאי בעונה שעברה הייתה העובדה שקלאודימיר שיחק לידו ואפשר לו להביא את כשרונו ההתקפי לידי ביטוי.
מלבד חוכמת המשחק וקבלת ההחלטות הטובה, לקלאודימיר טכניקה נהדרת במסירות קצרות וארוכות ויכולת טובה של התמצאות במרחב. תכונות אלה מאפשרות לו לקבל את הכדורים בזויות טובות ולהיות הציר המרכזי שסביבו מסתובב המשחק של בית"ר ירושלים.
אחת התכונות הכי טובות שלו שפחות באה לידי ביטוי עד עכשיו (2 שערים בעונה שעברה) היא הכדורים החופשיים, אולי בדומה לדרינצ'יץ'. בנאסיונאל, קבוצתו הקודמת, קלאודימיר הבקיע 23 שערים בחמש עונות, שרובם המכריע הגיע ממצבים נייחים. הבעיטה של קלאודימיר פחות מצטיינת בעוצמה ויותר בדיוק ובסיבוב, כשהכיוון העיקרי הוא מעל החומה.
הציר המרכזי במשחק של בית"ר (ערן לוף)
אולי התכונה שמנעה מקלאודימיר להגיע למקומות הרבה יותר גבוהים בקריירה היא האיטיות. גם במשחקים שלו בפורטוגל, הוא התקשה מול הקבוצות הגדולות שמניעות את הכדור מהר ופגעו משמעותית ביכולת שלו לסגור שטחים. כמובן שבמצבי אחד על אחד, כשיש שטחים ואין חיפוי, הוא בבעיה. הליקוי שלו במהירות גם מקשה עליו מאוד במגרש הפתוח, אבל הוא יודע לחפות על זה במשחק הגנה במנוחה (חשיבה ומיקום הגנתי כשהכדור ברגלי הקבוצה שלו) מהטובים שיש.
מי חשוב יותר? הבדל של שחקן ציר
שני שחקנים עם תכונות די דומות, שמשחקים בתפקידים מקבילים אבל מה שבין היתר מבדיל ביניהם עכשיו, זה המצב בקריירה שלהם. למרות ששניהם באותו גיל (31, יש ביניהם הבדל של שלושה שבועות בדיוק), יש תחושה שדרינצ'יץ' הגיע לחיפה בשנתיים איחור. קלאודימיר הוא אחד הקשרים האחוריים הטובים שהגיעו לישראל והעובדה שהגיע לפה כשהקריירה שלו בשיאה, גורמת לחשיבות שלו לקבוצה להיות גדולה משמעותית ממקבילו המונטנגרי.
הברזילאי מהבירה נמצא בשיאו (עדי אבישי)
המספרים מספרים
ההבדל הגדול בין השניים הוא התלות של הקבוצות בשחקנים. קלאודמיר הוא הרבה יותר מעורב במהלך המשחק של בית"ר ובלא מעט מקרים היכולת שלו יכולה להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון.
במהלך התקופה שלו בישראל הוא שותף ב-43 משחקי ליגה (34 בעונה שעברה), כבש שני שערים ופתח בכולם בהרכב, רק פעם אחת הוא הוחלף (העונה נגד הפועל חיפה). הוא גם נחשב לבועט כדורים חופשים טוב.
לעומת זאת לדרינצ'יץ' יש 7 הופעות בלבד בליגה, שבהן הוא הספיק לספוג כרטיס אדום (נגד בני סכנין) ורק ב-4 משחקים הוא השלים 90 דקות. בשני מקרים נוספים הוא עלה מהספסל. ההשפעה שלו על המשחק של קבוצתו פחות משמעותית מהברזילאי של בית"ר – אך יש לזכור כי ההשוואה לא הוגנת לחלוטין לאור העובדה שקשר מכבי חיפה הגיע ארצה רק הקיץ.
מה דעתך על הכתבה?