משחק קריטי לגבי סיכויי ההעפלה לשלב הבא? התמודדות חשובה שניצחון בה יכול לסמן יציאה לדרך חדשה? עבור מכבי ת"א, אין מקום טוב יותר לקיים בו קרב שכזה מאשר גרמניה. יותר מ-18 שנים חלפו מאז הפעם האחרונה בה נוצחו הצהובים על אדמת המעצמה המרכז אירופית, כשחלק מהניצחונות שהשיגה שם היו חשובים ביותר. תשאלו למשל את גיא גודס, ששניים מן הערבים היותר נעימים שעברו עליו כמאמן מכבי התקיימו בבירת גרמניה אשתקד.
בראשון הביסה קבוצתו את אלבה ברלין בתצוגה מרשימה שבוע לאחר תבוסה במוסקבה, ובשני גברה על אותה יריבה במשחק שהקנה לה את הכרטיס לשלב ההצלבה. אבל כל הנתונים הללו שייכים לערוץ ההיסטוריה, ואילו בערוץ החיים (הלא כל כך) טובים צפוי להיות מוקרן ב-20:00 סרט מתח. מכבי ת"א נמצא לכאורה בתחילת תהליך היציאה ממשבר פתיחת העונה שלה לאחר שני הניצחונות האחרונים, אבל יריבתה הנוכחית חזקה ומאומנת יותר מססארי או חולון. היסטוריה שלילית אחת כבר רשמה מכבי העונה (פתיחת עונה עם שני הפסדים רצופים לראשונה מזה 17 שנים), ובכדי לא לקבוע ציון דרך שלילי נוסף ולהילחץ מחזרה לתסריט האימה של אי העפלה לשלב הבא, תצטרך הקבוצה לגלות יכולת משופרת. בעיקר אמורים הדברים לגבי השחקנים החדשים בקבוצה אשר חבלי הקליטה שלהם במועדון, באופן ממש לא מפתיע, קשים מאד עד עכשיו.
- הפועל תל אביב הודיעה על פיטורי עודד קטש
- פבראני בדרך החוצה ממכבי תל אביב
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
"עולה חדש" במכבי? קשה, קשה
המגמה בשני משחקיה האחרונים של מחזיקת הגביע ברורה – שחקנים ותייקים אין, שחקנים חדשים אאוט. בעוד שבראיין רנדל, דווין סמית', יוגב אוחיון וסילבן לנדסברג זכו לדקות משחק רבות (למעט המקרים בהם סבלו מבעיית עבירות), הרי שדקות המשחק של השחקנים שצורפו לסגל הקיץ קוצצו בצורה משמעותית. זה התחיל עם הספסול הממושך של ג'ורדן פארמר מול ססארי, נמשך עם הרעיון המתגבש לפיו מספר הדקות בהן ישהו פרמאר וטיילור רוצ'סטי יחד על הפרקט יהיה נמוך בשל יכולתם ההגנתית, והסתיים עם דחיקתם המוחלטת של בנדר ואונואקו מהרוטציה, שלא לדבר פבראני שמועזב בימים אלה. קשה שלא להסכים עם ההחלטה של גיא גודס. ראשית, הנטייה הטבעית של מאמן ברגעי משבר היא ללכת עם השחקנים עליהם הוא סומך ביותר, שבמקרה הנוכחי הם גם אלה שמכירים טוב יותר את שיטת המשחק שלו וכאלה שמסוגלים להזיז רגליים בהגנה.
בנדר. נדחק בצדק מהרוטציה? (עדי אבישי)
שנית, "סדרת החינוך" שגודס מעביר לצמד כוכביו (לפחות על הנייר) נראית גם היא מצודקת לחלוטין. פרמאר את רוצ'סטי מוכרחים להבין בהקדם שמכבי ת"א איננה דארושפקה או ניז'ני. לא מדובר כאן בקבוצה בה יסלחו להם על מחדליהם החמורים בהגנה רק בגלל שהתקפה קודם לכן צלפו שלשה, או בקבוצה בה יוכלו להקפיץ את הכדור 15 שניות מבלי לספור שחקנים כמו דווין סמית. גם הכושר האישי המצוין בו נמצאים כמה מהוותיקים של מכבי הוא תמריץ לגודס להמשיך עם ההרכבים הכוללים בעיקר אותם, בתוספת לאמבקווה ואופייבו שאת השתלבותם עוד ניתן להגדיר כסבירה. האם זה יספיק לטווח ארוך? קשה להאמין. כדאי לזכור את מצבם הרפואי הלא יציב של אותה רביעייה ותיקה (שאיש ממנה לא עבר את עונת המשחקים הקודמת בשלום), כמו גם את העובדה שפרמאר ורוצ'סטי הם כדורסלנים מצוינים שהיו אמורים להיות הגורם שישדרג את ההתקפה הצהובה שנראתה בינוני מינוס אשתקד. אז כעת, מלבד המקל הגיע גם זמן הגזר, או במילים אחרות – חשוב להמשיך לתת בראש ל"עולים החדשים", אבל יחד עם זאת גם לנסות לסייע להם להרגיש טוב יותר בקבוצה.
לא פשוט להיות שחקן חדש במכבי ת"א, ודוגמאות לא חסרות. היינס ולינהארט אשתקד, אינגלס ואפילו טייריס רייס שלא מצא את עצמו ממש עד החודשים האחרונים של עונת הטרבל, ואם נלך עוד קצת אחורה נגלה גם את לוגאן, רוט, פאפאלוקאס, שייר ואפילו לנגפורד, פארגו ופרקינס שבמשחקיהם הראשונים במדים הצהובים התקשו לייצר יכולת סבירה. אם ננבור עוד קצת בספרי ההיסטוריה ניזכר שאפילו אנתוני פארקר הגדול כמעט ונחתך במהלך עונתו הראשונה במכבי. נכון שחלק מהשחקנים שהזכרתי פשוט לא התאימו לרמות הגבוהות של היורוליג, אבל גם אלו שבהחלט כן סיפרו על כמה קשה להתמודד עם הלחץ ולקנות את אמון המאמנים, ההנהלה והקהל במועדון שעבור רבים מהם היה גדול בהרבה מאלה ששיחקו בו לפני כן.
לגבי השחקנים הגבוהים התמונה קשה אפילו יותר, כשלמרביתם, בעיקר אלה שהגיעו במהלך העונות, הייתה הקדנציה במכבי חוויה לא נעימה ודי קצרה, אם כי במקרה הזה זכאית מחלקת הסקאוטינג הצהובה לחלק נכבד מן הקרדיט.
אמבקווה. נייד ומתאים לגארדים של מכבי (עדי אבישי)
פרמאר ורוצ'סטי הם שניים מקלעי החוץ הטובים ביבשת. נכון שמענו לא מעט בקיץ האחרון כי תרגילי החסימות לקלעים הם מיושנים ולא מתאימים לכדורסל המודרני. אבל בתחילתה של עונה רמת התיאום הקבוצתי בהגנה ורמות הסקאוטינג של היריבות עדיין אינן גבוהות. בהחלט ניתן ורצוי לייצר מהלכים עבור שני הקלעים, כאלה שיבליטו את כישוריהם כקלעים וכמסיימים ולא יגרמו להם כדרור יתר. מעבר לכך, כעת כשרנדל, אמבקווה ואופייבו הם הגבוהים הדומיננטיים של מכבי, ומדובר בשלושה שחקנים מהירים וניידים יחסית לעמדות 4-5, ניתן גם להכתיב קצב משחק מהיר שיעזור לגארדים להגיע למצבי קליעה נוחים במשחק המעבר. גם אלמנט התמיכה המנטאלית חשוב. נכון שלא מדובר בשחקנים צעירים אלא בשניים שכבר עברו הרבה בקריירה, אבל גם כאלה שחקנים זקוקים למילה טובה ולגב מהמאמנים ומחבריהם לקבוצה. מאמן טוב נמדד גם לפי יכולתו לשלב באומנות בין המקל והגזר כלפי שחקנים כמו צמד הגאנרים של מכבי. גיא גודס יהיה חייב למצוא את המינון הנכון בכדי לנצח הערב ובכדי להמשיך ולהחזיק במשרתו לאורך זמן.
באמברג – אגוז קשה לפיצוח
אלופת הבונדסליגה מגיעה להתמודדות כשהיאעמוסת ביטחון. מאזנה ביורוליג אמנם זהה לזה של הצהובים, אבל את שני הפסדיה צברה במשחקי חוץ צמודים מאוד במוסקבה ובמלאגה. את הליגה המקומית הצמודה פתחה הקבוצה ברגל ימין, עם ארבעה ניצחונות בחמישה משחקים. מדובר בקבוצה קשה מאד להכנעה, המשחקת כדורסל שיטתי (בהגנה ובהתקפה) אם כי לא מבריק. שלושת השחקנים המובילים הם הגארדים סטרלינקס (קלעי שלשות מצויין), וונמייקר (סקורר המעדיף את החדירה אך גם מרבה לאבד כדורים) וניקוס זיזיס הוותיק, הזכור לרע למכבי מסדרת ההצלבה מול פנרבחצ'ה אשתקד. מתחת לסל אין לגרמנים סקורר בולט, כשהמסוכן ביותר התקפית הוא ניקולו מלי (אקס מילאנו) בעל יכולת הקליעה מבחוץ. בדומה למשחקיה הקודמים של באמברג ביורוליג העונה צפוי גם המשחק הערב להיות צמוד עד לדקות האחרונות. משחק כזה מוכרע בדרך כלל על ידי התעלות של שחקן מפתח, וזוהי הזדמנות טובה עבור ג'ורדן פרמאר לעשות סוף סוף את הסיפתח שלו לעונה ולהתחיל לפרוע שטרות.
מה דעתך על הכתבה?