משעמם זה לא יהיה: מכבי ת"א של העונה פחות צפויה מתמיד

קשה לומר שהגרלת משחקי היורוליג שסידרה למכבי ת"א פרמיירה במוסקבה הטיבה עם הקבוצה. קשה גם לקבוע כי ממשחק פתיחה כל כך קשה נוכל לקבל אינדיקציה ראשונית על כוחם של הצהובים העונה. יחד עם זאת, ההרגשה היא שלהבדיל מארבעת המפגשים האחרונים בין הקבוצות בשנתיים האחרונות – מבלי להכליל את משחק הניסים בפיינל פור במילאנו – שהסתיימו בהפסדים קשים לצהובים, אמורים חניכיו של גודס לתת פייט רציני יותר הערב.

מכבי התחזקה הקיץ על הנייר, ועל אותו נייר בדיוק נחלשה האימפריה הרוסית לעומת העונה שעברה. ועדיין, בכדי לכפות משחק שקול יותר הערב מאותם מפגשים קודמים ידועים לשימצה תצטרך מכבי להציג יכולת גבוהה, ובעיקר לצמצם את השליטה האבסולוטית של הרוסים מתחת לסלים במאץ' אפ בין הקבוצות. ארבעת המפגשים בשנתיים האחרונות הסתיימו בניצחונות של צסק"א בהפרש ממוצע של 20.5 נקודות למשחק, ועם יתרון עצום של כ-13 ריבאונדים יותר בממוצע למשחק. אז נכון שסשה קאון שעשה צרות איומות לגבוהי מכבי כבר לא שם, אבל השאלה הגדולה לקראת הערב היא כיצד יתפקד הקו הקדמי הצהוב והלא ממש ברור עדיין במבחן הרציני הראשון שלו.

• גודס: "הגיע הזמן שנשנה את המאזן נגד צסק"א"
• דגן יבזורי בדרך להפועל חולון?
• הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1

נכון להיום, קיים קונצנזוס סביב ההנחה שלמכבי ת"א הנוכחית יש קו אחורי סופר כשרוני אבל גם קו קדמי בעייתי. אז מדוע בעצם קשה להרכיב צוות יעיל במונחים אירופאים מהרשימה הארוכה הכוללת את טרבור אמבקווה, ויטור פבראני, ארינזה אונואקו, בריאן רנדל, דרגאן בנדר ובנסיבות מסוימות גם את דווין סמית' וגיא פניני?

לקו קדמי (עמדות 4 ו-5) יעיל של קבוצת יורוליג בכירה נחוצים ארבעה מרכיבים חשובים. מבחינה התקפית נחוץ שחקן אחד, בדרך כלל סנטר, בעל יכולת צבירת נקודות עם הגב לסל. שחקן כזה שמאלץ את ההגנות שמולו לנקוט בשמירות כפולות – או לפחות לצופף את הצבע מולו – כזה שלא רק צובר נקודות קלות יחסית, אלא גם מעניק אפשרויות קליעה חופשיות לשחקני החוץ.

אונואקו. גם הוא לא פותר את הבעיות (עדי אבישי)

המרכיב ההתקפי השני הוא שחקן בעל יכולת קליעה מבחוץ, רצוי מאוד גם מעבר לקשת, שיכול לספק נקודות גם עם הפנים לסל. גבוה המהווה איום מבחוץ מפנה את הצבע לאותו סנטר עליו דיברנו קודם, ומקשה מאוד על הרוטציות בהגנה. מבחינה הגנתית נחוץ שחקן פנים אחד בעל נוכחות בצבע המסוגל לשים גוף מול ענקי היריבה ובעל ויכולת חסימה, או לפחות יכולת לשנות את הזריקות של היריבים החודרים לצבע.

המרכיב האחרון הוא פורוורד בעל רגליים זריזות יחסית בהגנה, המסוגל להתמודד מול הפורוורדים הניידים שמנגד, אך עדיין צריך להיות גבוה ואגרסיבי. דוגמאות לצמדי גבוהים שכאלה, בעלי ארבעת המרכיבים אותם ציינתי, ניתן היה למצוא למשל בארבע הקבוצות שהעפילו לפיינל פור בעונה שעברה: נמניה בייליצה ויאן וסלי בפנרבחצ'ה, יורגוס פרינטזיס ובריאנט דנסטון באולימפיאקוס, אנדרס נוצ'יוני וגוסטאבו איון בריאל וסשה קאון ואנדריי וורונצביץ' של צסק"א. למכבי ת"א לא היה צמד גבוהים עם "ארבע מארבע" הדרישות אשתקד, ולמעשה אין לה כזה מאז ימי ניקולה וויצ'יץ' את טרנס מוריס הרחוקים. הקרוב ביותר שהיה לה לאותו ציוות אידיאלי היה כשדיויד בלאט הסיט את דיויד בלו לעמדה 4 לצדם של סופוקליס שחורצאניטיס או אלכס טיוס בעונת הזכייה ביורוליג.

ולעניינינו, מיהו צמד הגבוהים המתאים ביותר לפתרון המשוואה בעלת ארבעת הנעלמים העונה? בתחילת הקיץ היה נדמה כי השניים שיובילו את הקו הקדמי של מכבי יהיו שני הגבוהים החדשים, פבראני את אמבקווה. אך לצמד הזה יותר חסרונות מיתרונות: שניהם חסרי יכולת קליעה וחסרי יכולת לשמור על שחקנים זריזים, כשהברזילאי נכון להיום לא נראה כשיר ומתאים למאבקי היורוליג.

גודס. קו קדמי עמוס בעיות (עדי אבישי)

אופציה שנראית כיום כטובה ביותר היא הצבתו של אמבקווה בעמדה 5 לצידו של רנדל בעמדה 4. לציוות הזה לא מעט יתרונות, אך הם נופלים בעיקר במרכיב הקליעה, ובהתקפה עם שניהם עלול להיווצר פקק תנועה בצבע בדומה לזה שנוצר בעונה שעברה כשרנדל שיחק לצידו של סופו. בדקות המכריעות בגביע ווינר בחר גיא גודס ללכת עם קו גבוהים שכלל את סמית בעמדה 4 ורנדל כ-5, צמד נהדר במונחי הליגה הישראלית אך בעייתי ברמות הגבוהות של היבשת. מבחינה התקפית אין לצמד הוותיק והטוב יכולת ייצור נקודות עם הגב לסל, ומבחינה הגנתית הם יתקשו להצר את צעדיו של גבוה עוצמתי כמו קיל היינס של צסק"א, שלא לדבר על סנטרים אמיתיים.

אופציה מעניינת, לפחות מבחינה התקפית, תהיה הצבתו של ארינזה אונואקו, האיש והאיירבול מהעונשין, כ-5 לצידם של סמית' או פניני, שיודע להפעיל מצוין שחקני פנים. לצמד כזה יש משחק פנים – לפחות על הנייר נראה הרכש החדש כשחקן רחבה סביר – ויכולת קליעה מבחוץ, אך מבחינה הגנתית הוא יורכב משומר פנים כבד ומארבע נמוך ולא אגרסיבי.

ומה לגבי דראגן בנדר? ילד הפלא הקרואטי הוא הדבר הקרוב ביותר מבחינה התקפית לארבע האידיאלי שמכבי צמאה לו כבר שנים, גבוה בעל יכולת קליעה מצוינת, אך מבחינה הגנתית הוא עוד רחוק מלהפגין זריזות ואגרסיביות מספקות. נראה שנכון להיום אין לצהובים צמד גבוהים שהציוות שלו קרוב לאופטימלי, והם יצרכו לחפות על בעיה לא קטנה זו בעזרת שימוש בהגנות אזוריות ובעיקר בהסתמכות על הקו האחורי הקטלני שלהם, שרק יכולת גבוהה מאוד שלו תסייע להם לגבור על יריבות עדיפות כדוגמת היריבה הערב.

בנדר. הכי קרוב ל-4 אידיאלי (דני מרון)

***

גם אם קוראים לך צסק"א מוסקבה, לא פשוט לאבד בקיץ אחד שלושה מהתותחים הכבדים ביותר שלך, סוני ווימס, אנדרי קירילנקו וסשה קאון. העניינים מסתבכים עוד יותר כשאחד מאלה שהובאו בכדי למלא את החלל, הפורוורד ג'ואל פרילנד, נפצע במהלך משחקי ההכנה ונעדר מאז. אבל צסק"א היא עדיין מעצמה בקמה מידה אירופאי בזכות הציר המרכזי שלה שכולל ארבעה שחקנים: הגארדים המצוינים מילוש תאודושיץ' וננדו דה קולו (שניים ממצטייני היורובאסקט האחרון), הפורוורד הרוסי ההולך ומשתפר, אנדרי וורונצביץ' והפורוורד האמריקאי הוותיק קייל היינס, שהמספרים שלו אומנם בירידה מתמדת אבל עדיין מדובר בסוס עבודה חזק מתחת לסלים.

גם ויקטור חריאפה ,ויטלי פרידזון וארון ג'קסון עדיין בסביבה, ואליהם הצטרף העונה הסמול פורוורד קורי היגינס, שהוא אומנם ממש לא סוני ווימס אבל בהחלט שחקן יעיל ומגוון. בדומה למכבי, נדמה בתחילת העונה כי לצסק"א קו אחורי חזק יותר מהקו הקדמי שלה, מה שהופך אותה לפגיעה יותר העונה, בעיקר במשחק פתיחת עונה בו ההפתעות אינן נדירות.

הרוסים הם עדיין הפייבוריטים הברורים לניצחון הערב, אבל מכבי ת"א, העונה יותר מתמיד, תהיה קבוצה שאת התוצאות שלה יהיה קשה מאוד לחזות. ביום קליעה מטורף של הגאנרים ג'ורדן פרמאר, טיילור רוצ'סטי וחבריהם, תוכל מכבי להפתיע גם יריבות חזקות ממנה. לעומת זאת, כשאחוזי השלשות יצנחו, יבואו לידי ביטוי החוסרים המהותיים בקבוצה – משחק הפנים וההגנה הבעייתית של הגארדים – מה שעלול להוביל לערבים לא נעימים. משעמם לא יהיה העונה בערבי חמישי של מכבי ת"א ביורוליג. 

פרידזון. צסק"א עדיין פייבוריטית (עדי אבישי)