אחרי חודשיים של התנהלות שכונתית, בהגדרה עדינה, בחרה הפועל תל אביב מאמן: גיא לוי (בחירה מצוינת). מזל טוב. אבל רגע, איך יקבלו האוהדים את מי שהגיע מבית"ר ירושלים ועוד "נאשם" בהתבטאות נוראיות כמו שאין צורך בשחקן ערבי בטדי.
ההתנגדות שכבר השמיעו גורמים בקרב אוהדי האדומים כלפי לוי – כאילו הם בני סכנין ולא הפועל, לא פחות הזויה מההתנגדות לאלישע לוי, בגלל שאימן את בית שאן "במשחק השרוכים" נגד בית"ר ירושלים, שאת מועמדתו הצליחו לפסול.
- הרכב מנצח לא מחליפים: דראפיץ' ישמור על ה-11
- "אלישע לוי פוחד להגיע להפועל תל אביב"
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1
אוהדי הפועל לוקים לא רק ביהירות אלא גם בצביעות. יוסי אבוקסיס, אישטוואן פישונט ודרור קשטן שנהנו מאותה אליפות עשו קריירה נהדרת בצד האדום של תל אביב והתקבלו בהמון אהבה על ידי אותם אוהדים, שלא מוכנים לקבל היום את אלישע בשם טוהר הספורט.
אבוקסיס. אותו הם מוכנים לקבל (עדי אבישי)
אוסידון בחר בדרך הקלה
הסבלנות בכדורגל הישראלי תמיד היה מצרך נדיר. תהליך בנייה, שיקום, עונת מעבר, הפכו מזמן למילה גסה שאסור להכניס אותה בכלל ללקסיקון, אפילו לא במכבי נתניה.
כנראה שלאנשים במועדון יש זיכרון קצר. בקיץ לא היה ברור אם הקבוצה תפתח את העונה, דורון אוסידון הגיע והחל בתהליך שיקום. אחת ההחלטות הראשונות והטובות שלו הייתה ההחתמה של שלומי דורה.
המאמן החיפאי ידוע כשועל קרבות, אבל פתאום אחרי תשעה מחזורים כל זה נשכח. למה? כי הקבוצה במקום האחרון עם שבע נקודות. במכבי נתניה בחרו בפתרון הקל – האוהדים דורשים מהמאמן להתפטר ההנהלה מספקת את רצונם. מה אז?
נכון, הפתיחה של נתניה לא משהו, אבל זה רחוק מלהיות גרוע. המרחק מהקו האדום הוא שתי נקודות בלבד שמעליה יש שתי קבוצות נוספות – מכבי חיפה והפועל תל אביב שחלמו לשאוף אוויר פסגות – שם זה נחשב לכישלון – במקרה של מכבי נתניה זה ריאלי לאור הנסיבות.
בתחילת העונה סבל דורה ממכת פציעות ובכל מקום הוא הצהיר שזאת עונה "פיננסית" (במושגים של מכבי נתניה) וצריך לעבור אותה בשלום כדי שנתניה תוכל להיות גורם משמעותי בשנים הבאות. אוסידון נעמד מול המצלמות והמיקרופונים החמיא לדורה אחרי ההחלטה שלו ו/או של הדירקטוריון.
דורה. לא משנה מי יהיה המאמן, נתניה בצרות (עדי אבישי)
לא משנה מי יעמוד על הקווים עכשיו במכבי נתניה, ראובן עטר או כל מאמן אחר, הקבוצה תילחם על החיים שלה, לא בגלל איכות המאמן כי היא פשוט קבוצה חלשה עם סגל קצר. בניגוד למאמנים אחרים דורה כבר הוכיח מספר פעמים שנתוני פתיחה כאלה לא הפחידו אותה. בהתמודדות אחת נתניה כבר הפסידה.
העולם לא שייך לצעירים
רוני לוי מאמן טוב על זה אין ספק. אבל וזה אבל גדול הוא קובר שחקנים צעירים. בקדנציה הראשונה שלו בכרמל ליאור רפאלוב נע בין דקות משחק לישיבה על הספסל, עד שבא אלישע לוי וקשר קלאב ברוז' כיום התפוצץ וטס לבלגיה עם חוזה ומעמד חלומי בארץ השוקלד.
תומר חמד נאלץ לנדוד עד אחי נצרת כדי להראות מה הוא שווה – היום הוא אחד השחקנים החמים בצ'מפיונשיפ וקריירה נהדרת לפני כן בספרד. אלה רק שתי דוגמאות.
עטאא. מקבל פירורים אצל רוני לוי (דני מרון)
בראיונות פתיחת העונה הצהיר המאמן שאף אחד מהצעירים לא משוחרר ויש מקום לכולם. במבט קצר על הנתונים מראים תמונה אחרת – פירורי דקות מתוך 810 אפשריות.
שובל גוזלן רשם 251 דקות – רק פעם אחת סיים 90 דקות.
ג'אבר עטאא – 262 דקות (שלוש הופעות בליגה).
שחר הירש – עם 36 דקות.
איסמעיל ריאן – עם 166 דקות
עיאד חבשי – 30 דקות בלבד.
(הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה העונה)
רפאלוב. הצליח לפספס גם אותו (gettyimages)
דווקא בגלל הפתיחה הנוראית והאישיות החזקה שלו, הייתה לרוני לוי הזדמנות נהדרת לתת לצעירים להתגלח על העונה הזאת ולבנות בסיס נהדר לשנים הבאות. אולי כך המועדון יצליח להשתקם באמת ולחזור להיות כוח מוביל בליגה יחד עם מכבי תל אביב והפועל באר שבע.
שחקני הרכש היקרים נותנים תוצרת דלה עד עכשיו ואחרי תשעה מחזורים לא הצליח המאמן למצוא את הנוסחה שתחזיר את חיפה לצמרת. דווקא השחקנים הצעירים יעשו הכל כדי להצליח במועדון גדול שכזה במקום שכירי החרב שהיום פה ומחר יעזבו למקומות אחרים.
מכבי חיפה לא תיקח אליפות ולא תרד ליגה. היא גם כנראה תצליח בסוף להתברג בפלייאוף העליון. למאמן החיפאי יש הזדמנות נהדרת לעשות מהפכה אמיתית.
מה דעתך על הכתבה?