ירדן ג'רבי סחפה מדינה שלמה. לא כולם הכירו קודם מילים כמו יוקו או איפון, אבל זה כבר עניין לא גאווה לאומית. והמדליסטית הטריה מבינה זאת היטב. "אני אחזור לארץ ואני לא יודעת באמת מה יהיה. נראה לי שעכשיו זה ממש טירוף", הודתה הג'ודאית בראיון לגל"צ.
"יש לנו עם מיוחד", המשיכה ג'רבי. "הצרפתיה עשתה פה מדליה עם מקום שני והם לא מכירים אותה בכלל. יש לנו עם מיוחד ומפרגן. כשאני זוכה, כולם זוכים. אני משתוקקת לחופש. עברתי תקופה מאוד קשה. אני חייבת חופש לגוף ולנשמה. העדפתי להשקיע את כל כולי בג'ודו בשביל מה שיש לי על הצוואר, עכשיו אני חייבת חופש. אתן למדליסטים הבאים לסחוב את הדגל, כדי שייהנו מטקס הסיום".
"המדליה הזו מאוד כבדה, אבל אחרי מה שעברתי שום דבר כבר לא כבד", סיפרה מדליסטית הארד בראיון לשליח גלי צה"ל לריו. "תמיד ההרגשה לפני הקרב הראשון היא מאוד שונה מכל שאר הקרבות. הקושי השני היה להתמודד אחרי רבע הגמר. שאלתי את המאמן: 'שני, רק תגיד לי אם הייתי צריכה לנצח או לא?'. הוא אמר לי: 'היא לא תקפה, הגיע לה עונש והיה לך ניקוד. יש לך קרב, זה יום ג'ודו חדש'. ידעתי שהיפנית תהיה בדאון, אני יודעת כמה זה מאכזב להפסיד בשידו. ידעתי שאני צריכה לתקוף אותה מההתחלה".
כן, זה אמיתי (gettyimages)
שמוליק ג'רבי, אביה של הגיבורה הלאומית החדשה, דיבר אף הוא בתכנית הבוקר של גל"צ: "עוד לא ישנתי, האדרנלין זורם ועובד שעות נוספות אצל כולם במשפחה. דיברתי עם ירדן אחרי טקס המדליות, והיא שאלה אותי פעמיים: 'אבא, אתה מאמין שהבת שלך מדליסטית אולימפית?'. גם אחרי אליפות העולם היא שאלה משהו דומה: 'אבא, אתה מאמין שהבת שלך אלופת עולם?'. בשני המקרים אני מאמין".
"כשהיא היתה קטנה היא שאלה איך קונים כרטיס לאולימפיאדה. אמרנו לה: 'לא קונים, צריך לעבוד מאוד קשה'. הילדה הייתה קשובה", סיפר אבא ג'רבי. "היא מתאמנת בזה מגיל 6 ועד היום ברציפות. אימונים, תמיכה, שעות הארוחות שלה מוגבלות. כל המשפחה נרתמה – לא רק ההורים, גם האחים והאחיות".
גיבורה אמיתית (gettyimages)
"בכל הקרבות צפינו בפורום מצומצם, זה נוהל שאימצנו לפני הרבה שנים", סיפר על החוויה הפעם. "כשראינו וחווינו שהיא זכתה במדליה, אז פתחנו את הדלת כי מישהו צלצל בפעמון. 30 עיתונאים הגיעו תוך 10 שניות. עכשיו אנחנו מחכים לה. נקבל אותה, נחבק אותה. לא ראינו אותה המון זמן. ראינו אותה רק בטלוויזיה".
RESPECT #yardenjerbi congratulations for your win!! What an honor!
A photo posted by Bar Refaeli (@barrefaeli) on
"כבר 21 שנים היא עובדת מאוד מאוד קשה"
"ההרגשה נפלאה, היה מתח מאוד גדול", סיפרה לגל"צ אמא של ירדן, נורית ג'רבי. "ירדן בג'ודו מגיל 6, כבר 21 שנים היא עובדת מאוד מאוד קשה. שני המאמן שלה הוא מאמן מדהים ושניהם עשו הישג היסטורי. השפה שנפתחה לה זה כלום, היא סבלה בשנה האחרונה מהרבה פציעות".
"חשבנו ששגיא יזכה במדליה וישחרר את הלחץ, לצערנו זה לא קרה. אני מאמינה שבמשחקים הבאים הוא יזכה במדליה, הוא ספורטאי מחונן", המשיכה נורית ג'רבי, והתייחסה לקשיים שעומדים בפני משלחת אולימפית: "הלחץ הזה הוא משתק, אבל מי אנחנו שנדבר? אנחנו רק יושבים בצד, אין לנו תרומה. אני מאחלת לירדן שתהיה בריאה, שתצליח והכי חשוב שתהיה מאושרת".
"זו דרך חתחתים עם הרבה מאוד קשיים", הזכירה יעל ארד, המדליסטית הראשונה של ישראל. "ירדן היא אישיות מיוחדת ומגיע לה. פרצתי את הדרך ואני שמחה שכל אחד שזוכה במדליה הוא דור ההמשך. לא חושבת ששגיא מוקי היה אכזבה. אולי זה מאכזב שהוא לא זכה במדליה, אבל הוא עשה הישג".
צריכה חופש (gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?