אני שמח וגאה במינוי של אלישע לוי לאימון נבחרת ישראל. לתפקיד הזה נבחר המועמד הכי ראוי והכי מתאים, עכשיו רק צריך לאחל לו הצלחה, שייצא לדרך.
אלישע הוא חלק מחיי, ולמדתי ממנו המון. הוא בנאדם מאוד ישר והגון, בשנים האחרונות הנבחרת לא הצליחה, עוד מהימים של שלמה שרף, ואלו שבאו אחריו. אני שומע מאמנים שמדברים על השיטות שלהם, ומנסים לקדם את עצמם. אלישע הוא מאמן יסודי שמדבר במגרש, לא מנסה לגנוב דעת ולא מייפה את המציאות. אין לי ספק שהשחקנים ישחקו בשבילו והוא יגרום לקהל להתחבר לנבחרת ולדחוף אותה.
למרות שקיבלנו הגרלה אכזרית, אני בטוח שאלישע לא מרים ידיים ויהיה לנו מה לתת גם מול הנבחרות החזקות בעולם. הוא יודע איך לגרום לשחקנים להאמין בעצמם ולתת את הכל למען הקבוצה או הנבחרת.
חבל שבתקשורת מתעסקים עכשיו במשחק ההוא שהחתים לשווא עיר שלמה. מי שעושה את זה אלה כתבים שמגויסים להסית ולשנוא. הכתבים האלה הם אוהדים של הפועל תל אביב ואני אומר את זה כמי שמכיר את המערכת.
אלישע לוי, סמל ליושר (ערן לוף)
ההיכרות שלי עם אלישע הולכת הרבה שנים אחורה. אני זוכר יום אחד בשנת 1989 כשהייתי בטירונות עמדתי בטרמפיאדה ועצרתי טרמפים במקום שהיה אסור לעצור, פתאום עצרה לי מכונית והנהג היה אלישע לוי שאמר לי: "אני המאמן של קבוצת הכדורגל הפועל בית שאן", מכאן התחיל המסע שלנו.
גיליתי מאמן שהוא קודם כל איש טוב שהסמל שלו זה יושר והגינות. ביום כזה צריך לברך ולא לנסות ולהשחיר, רק פה כשטוב למישהו מנסים להזכיר לו את הרע.
"משחק השרוכים" זה הבלוף הכי גדול – לא היה ולא נברא. אני לא קשרתי שום שרוכים במהלך משחק, זה רק המצאה של תקשורת הרסנית ורעה, וזה ממש לא קשור למינוי שלו.
"המצאה של התקשורת", טייב (יוסי אלוני)
מה דעתך על הכתבה?