ב"ש הפתיעה? הסנסציה ידועה

הפועל באר שבע תעשה היסטוריה כשתפתח את שלב הבתים בליגה האירופית מול אינטר בסן סירו ותערוך הופעת בכורה במעמד הזה. הרבה השתנה מאז אותו 10:0 לרודה ב-1997/98, אותה עונה שבה האיטלקים זכו בגביע אופ"א. הרבה גם קרה לאינטר מאז הטרבל ב-2010 ומגמת הצניחה של הנראזורי נמשכת.

השבוע החבורה של פרנק דה בור רשמה ניצחון בכורה בליגה, במחזור השלישי, עם 1:2 דחוק על פסקארה בתוספת הזמן. היא נראתה רע מול העולה החדשה ונזקקה להמון חדות מצד מאורו איקרדי ומגע הזהב של השוער סמיר האנדנוביץ'. אם באר שבע תעז, היא תוכל לחולל סנסציה בסן סירו (גם נקודה זו סנסציה), אבל האיטלקים יכולים להפיל גם את עצמם. הנה 5 סיבות שיעזרו לברק בכר לעשות את הבלתי ייאמן:

ההיסטוריה של האיטלקיות בליגה האירופית

זלזול, מנוחה וצ'אנס לשחקני ספסל. אלה הן שלוש ההנחות הלא רשמיות שמאמני קבוצות איטלקיות בליגה האירופית משתמשים בהן בשנים האחרונות. פרט לנאפולי ב-2014/15 (חצי גמר), נציגות ארץ המגף לא התייחסו למפעל ברצינות לאורך השנים וכך למעשה אבד לו מקום לנציגה רביעית בליגת האלופות ונציגה נוספת באירופית לטובת גרמניה.

אינטר אמנם קיבלה עונש של איסור שיתוף שחקני רכש בגלל עבירה על חוקי הפייר-פליי של אופ"א, אבל גם בלי העובדה הזו יש לדה בור מספיק שחקנים שלא יקבלו הרבה דקות בסרייה A העונה. זה לא שהספסל של אינטר לא ברמה גבוהה, בטח ביחס לשחקני באר שבע (סטבן יובטיץ', לדוגמא), אבל מדובר בחבורה חלודה ובטח שחסרת בטחון ביחס לימי עבר. הימור קטן של דה בור על שחקני ספסל עשוי להועיל דווקא לבאר שבע.

דה בור. לא ממש מכיר את אינטר או את המנטליות האיטלקית (Getty)

אחרי באר שבע יש לה את יובנטוס

אם אתם חושבים שבאר שבע מדאיגה את אינטר, אז זכרו שיש לה את יובה על הראש. דה בור מן הסתם יעדיף לשמור כוחות לאלופת איטליה, שנמצאת בכושר מצוין, ורואה במשחק מול באר שבע כמכשול שעלול לגרום לפציעות ותשישות לקראת הדרבי של איטליה.

התוצאה האפשרית: פחות איקרדי, אולי אפילו בלי האנדנוביץ', מנוחה לאנטוניו קנדרבה וחס וחלילה שאיבן פרישיץ' ימתח איזה שריר. יכול להיות שההולנדי יהמר מול האדומים כדי להגיע למשחק היוקרתי עם סגל רענן.

היא בכושר רע

כפי שצוין בהתחלה, אינטר עברה בקושי את העולה החדשה פסקארה. אבל לא כאן התחילו הצרות של הנראזורי. פתיחת עונה איומה שכללה הפסד 2:0 לקייבו ו-1:1 מאכזב בבית מול פאלרמו היו עוד קודם. התלות באיקרדי עצומה ופרט לארגנטיני, אין רגל או ראש של שחקן שהכניסו שם כדור לרשת אחרי 270 דקות בעונת 2016/17. בכל נושא הלכידות הקבוצתית, באר שבע לוקחת.

היגוואין. יובנטוס מעניינת את דה בור, לא באר שבע

מנצ'יני הטיל פצצה

רוברטו מנצ'יני פוטר מאינטר רק לפני חודש וזה נתון שקשה להתעלם ממנו. אחד המאמנים היותר מזוהים עם אינטר במילניום הזה (שני רק למוריניו) עזב באמצע ההכנות לעונה החדשה והוריד את המוראל של השחקנים לרצפה, וכל זה (וגם עקב כך) דווקא אחרי שהמועדון עבר לבעלות טייקונים מסין. דה בור הוכיח שיש לו את זה על הקווים באייאקס, אבל הוא עדיין לא מכיר את השחקנים שלו או את המנטליות האיטלקית. ואם מחשיבים את משחק הידידות מול מכבי חיפה ב-1996 (1:2 על אייאקס של דה בור השחקן), יש לו גם מנחוס מול ישראליות. סתם, תוספת מהצד.

האווירה ביום המשחק

באר שבע אמנם תשחק באיצטדיון המיתולוגי במילאנו, שמכיל קרוב ל-90 אלף מושבים, אבל במקרה הטוב רק שליש ממנו יהיה מאוכלס. תחילת הקמפיין בליגה האירופית לא ממש מעניינת את אוהדי אינטר עד כדי כך שיטרחו להגיע לסן סירו. אווירה פחות לוהטת יכולה לשחק לטובת שחקני הפועל באר שבע, שכן איצטדיון מלא עלול להיות עוין לאלופה הישראלית.

הפועל ת"א בסן סירו בעונת 2001/02. הישראליות מקשות על האיטלקיות (Getty)

המספר הנוסף: ישראליות מול איטלקיות

יש לא מעט משחקים של ישראליות באירופה שנחקקו בתודעה ובזיכרון של אוהדי הכדורגל בארץ. ב-1993 מכבי חיפה הדהימה את פארמה הגדולה בטארדיני (0:1, 1:1 בסיכום והדחה רק בפנדלים), הפועל תל אביב עקצה את מילאן ברבע גמר גביע אופ"א ב-2001/02, אחרי שעברה את אותה פארמה באותה עונה, ומכבי ת"א סחטה 1:1 מיובנטוס בארץ ב-2004. אינטר עוד לא במשוואה, גם לא באר שבע. אבל אם להסתמך על ההיסטוריה, הצפי למשחק שקול בסן סירו הוא לא משהו דמיוני ותלוי מאוד במוכנות של בכר ושחקניו. הטיימינג טוב, כל מה שנשאר זה לשחק כדורגל.