Sport1 Banner

המאמנים היו הכוכבים האמיתיים של היורו

התמונה הוסרה | מערכת ספורט1

וגם: מי היה מאמין שפורטוגל היא זאת שתסחב את רונאלדו לגמר ולא להפך?

(גודל טקסט)

הנבחרות שהפתיעו ביורו 2016, כמו גם אלו שהצדיקו את המעמד שיש להן, הושפעו על ידי מאמניהן. זו עוד הנחת עבודה שהתקבעה בשנים האחרונות ולפיה המאמנים הבכירים, הטובים, המשפיעים, הולכים לעבוד בקבוצות, לא בנבחרות, ואת מקומם בנבחרות תופסים בירוקרטים מטעם ההתאחדות, שמנסים, ולרוב גם לא מצליחים, להתקין משהו מאוסף הכוכבים שלהם שמפוזר בכל ארצות תבל ובדרך כלל אינם עומדים לרשותם.

ובכן, אין נבחרת אחת ביורו הזה שבתוצאות שהשיגה לא ניכרה טביעת האצבע של מאמנה. אין נבחרת אחת ששכנעה על אף מאמנה – אין נבחרת שכשלה למרות מאמנה. בכל הנבחרות שכשלו ניכר היה שאינן נשלטות על ידי מאמניהן. כל הנבחרות ששכנעו הגיבו למאמניהן.

אנטוניו קונטה האיטלקי זו הדוגמה הבולטת אבל לא היחידה. דידייה דשאן הפך את נבחרת צרפת לקבוצה. אצל יוגי לב גרמניה זו תמיד קבוצה. זה תקף גם לנבחרות הקטנות שהצליחו, כפי שזה רלוונטי לגבי הנבחרות היומרניות שהתרסקו. הן התרסקו בגלל מי שעמד על הקווים ולא משום סיבה אחרת.

יש למאמני נבחרות מעמד חשוב בהרבה מכפי שיש לכוכבי הנבחרות. על פורטוגל נאמר שתגיע עד לאן שכריסטיאנו ייקח אותה. בפועל פורטוגל לקחה את כריסטיאנו רונאלדו  עד לגמר. מה יקרה בהמשך – אין לי מושג. להפוך את כריסטיאנו רונאלדו לעוד שחקן שהקבוצה שלו לא תלויה בו: ייתן, נשמח – לא ייתן, נסתדר – את זה רק מאמן יכול לעשות. פרננדו סנסוט עשה.

קונטה. איטליה שלו היא קבוצה של מאמן (AFP)

אלבניה היתה הנבחרת המלהיבה ביותר ביחס לציפיות

סקנדרבאו קורצ'ה זכתה השנה באליפות אלבניה בפעם החמישית ברציפות. מעודי לא שמעתי על הקבוצה הזאת, לא ידעתי שהיא קיימת, אני גם לא מכיר אף קבוצה אלבנית אחרת, אין לי מושג כמה קבוצות משחקות בליגה האלבנית, כמה ליגות יש שם בכלל.

עד לפני כמה שנים לא ידעתי שבאלבניה משחקים כדורגל, אלבניה נראתה לי כמו אנדורה, כמו לוקסמבורג, התחלתי לשמוע על שחקנים אלבנים רק כשכמה מהם הופיעו במדי באזל וניצחו את מכבי. במחשבה שנייה, אם אני לא טועה, שחקן אלבני שיחק פעם בבית"ר ירושלים, לא זוכר איך קראו לו ואיזה רושם הוא הותיר.

נבחרת אלבניה ביורו הייתה הנבחרת המלהיבה ביותר ביחס לציפיות שהיו ממנה, למרות שהיא החלה לאותת מה היכולות שלה כבר במוקדמות. אבל שהיא תיראה ככה? כמו שהיא נראתה במעמד הזה? זה כבר נותן חומר למחשבה.  

                               

וויילס לא שיחקה כדורגל שחצי מקצוענים משחקים

יש שתי קבוצות וולשיות מוכרות: סוואנזי בפרמייר-ליג וקארדיף בצ'מפיונשיפ. הכדורגל הוולשי בדרג הקבוצות מוכר רק בזכותן. בנוסף אליהן יש גם ליגה וולשית, חצי מקצוענית, שספק אם בקארדיף מודעים לקיומה. אין צורך שאפרט כאן מה עשתה נבחרת וויילס ביורו הנוכחי ובעיקר איך עשתה, איזה כדורגל היא שיחקה. זה לא כדורגל שחצי מקצוענים משחקים.

בייל. מה לו ולליגה חצי מקצוענית? (AFP)

אותם דברים אמורים לגבי צפון אירלנד. לינפילד לקחה 51 אליפויות, 42 גביעים ו-23 פעמים זכתה בדאבל בליגה הצפון אירית. לא שמעתי על הקבוצה הזאת עד שהתחלתי לנבור ברשומות, כדי להבין אם יש בכלל כדורגל מקומי בצפון אירלנד, מה טיבו ואיך בעצם נבחרת צפון אירלנד עוברת את הבית המוקדם, שותה לפולין וגרמניה את הדם, מנצחת את אוקראינה, מגיעה לשמינית, מפסידה בשמינית אבל תוך כדי כך נראית כמו מי ששייכת למעמד הזה מאז ומעולם.

הכירו את אלופת איסלנד לשנת 2014 – קבוצה בשם שטיארנן שהאצטדיון הביתי שלה מכיל 1,000 מקומות ישיבה. בערך כמו אוסישקין המנוח. שטיארנן שיחקה במוקדמות ליגת האלופות והודחה על ידי סלטיק. נבחרת איסלנד, בדרכה ליורו וביורו עצמו, הסירה מעל פניה אתגרים הרבה יותר גדולים מאלה שהכדורגל הסקוטי מציב.

לגיה ורשה היא "הגרלה טובה", פולין לא

הונגריה הציגה ביורו הזה נבחרת הרבה יותר מרשימה מכפי שפרנצווארוש או וידאוטון מרשימות במסגרות האירופיות. פולין הזכירה לי את פולין של מונדיאל 1974. לא נבחרת גדולה, אבל אחת שיש לה את כל הכלים להגיע עד כמעט הסוף. איפה הנבחרת הפולנית שהייתה רחוקה פנדל אחד מחצי הגמר ואיפה האלופה שלה לגיה ורשה, שכל אלופה ישראלית תגדיר אותה כ-"הגרלה טובה" במפעלים האירופים.

לבנדובסקי. מה לו וללגיה ורשה (AFP)

הקרואטים שיחקו כדורגל מרהיב ביורו בעוד האלופה הקרואטית הנצחית, דינמו זאגרב, מגיעה לשלב הבתים של הצ'מפיונס בערך באותה תדירות שהאלופה הישראלית מגיעה לשם. וכשהיא כבר מגיעה – היא נראית לעתים כמו שמכבי תל אביב נראתה שם בעונה החולפת.

הנבחרת האנגלית מוציאה מסורתית שם רע לליגות שלה

ויש חוסר איזון מהכיוון ההפוך: נבחרת אנגליה מוציאה באופן מסורתי שם רע לכדורגל האנגלי כפי שהוא משוחק בליגות האנגליות. האנגלים הרי ידועים כמי שמקפידים על שמירת מסורת.

ווין רוני.מוציא שם רע לליגה (Getty)

הכדורגל הספרדי שמשוחק בלה ליגה ומוצג על ידי קבוצות הייצוג הספרדיות במפעלים האירופיים טוב בהרבה מזה שהנבחרת הספרדית משחקת בשנים האחרונות.

הכדורגל האוקראיני, כמו הרוסי, כרנאה שלא מכיר בנבחרות הלאומיות שלו. אין לי הסבר מדוע זה כך אבל אין ספק שהמסקנה נכונה. צסק"א, שחטאר ודינמו קייב הן קבוצות לגיטימיות בשלב הבתים של ליגת האלופות. קבוצות שאף אחת לא תשמח לפגוש. רוסיה ואוקראינה התבזו ביורו 2016.

שווייץ, גרמניה ופורטוגל יש הלימה

בין נבחרת שווייץ לבין קבוצת הייצוג המובהקת של הכדורגל השוויצרי, באזל, קיימת הלימה. שתיהן דרג ב' סולידי שימררו את החיים לדרג א', אבל אף פעם לא יהיו דרג א'. גם גרמניה משקפת במדויק את רמת הכדורגל שמשוחקת בבונדסליגה. הדברים תקפים גם לגבי נבחרת פורטוגל. את פורטוגל תמיד צריך להביא בחשבון כפי שאף פעם אי אפשר לבטל את בנפיקה, פורטו או ספורטינג. 

מהפך: הנבחרות טובות יותר מהליגה שלהן

הנבחרות של פעם היו הקבוצות הטובות ביותר שמדינות יכלו להעמיד. היה מקובל לחשוב שבהיותן נבחרות הן אינן מייצגות נאמנה את רמת הכדורגל בארצותיהן. הן יותר טובות ממנו, הן משקרות ביחס אליו. הנחת העבודה שרווחת, בטח בעשור האחרון, היא שהכדורגל הגדול משוחק בקבוצות הייצוגיות – לא בנבחרות הלאומיות. קבוצות הייצוג תפסו את המקום שהיה מיועד פעם לנבחרות הלאומיות.

ניתנו לתופעה הזאת הסברים שונים, אבל הם מתמצים במבחר הרב-לאומי שעומד לרשות הקבוצות, שאינו מצוי בהישג ידן של הנבחרות. זו הייתה הנחה שאיש לא חלק עליה. המפעלים שבהם הנבחרות הלאומיות יישבו ביניהן את יחסי הכוחות הפכו למנדנדים קצת כשמשווים אותם לדרמות שחוללו הליגות המקומיות והמפעלים האירופיים מדי שנה.

זה לא מה שנחשף ביורו הזה. במרבית המקרים הנבחרות הלאומיות היו טובות בהרבה מהכדורגל שמשוחק בארצותיהן. נראה שאם ההתאחדות המקומית, שאחראית לנבחרת, עושה עבודה מקצועית ונותנת לנבחרת שלה את תשומת הלב הראויה, אז גם השחקנים נרתמים לגישה הזאת וממילא גם הקהל שמלווה אותה. וכשזה קורה, הכל יכול להיות. אי אפשר לומר יותר שרמת הנבחרת משקפת את רמת הליגה. שאם הרמה המוצגת בליגה מחורבנת, כך גם תיראה הנבחרת. למרות שזה מה שמספרים לנו כל הזמן. 

עוד באותו נושא: יוגי לב, פרננדו סנטוס

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי