Sport1 Banner

זהבי, בוזגלו וערב שאסור לנו לשכוח

זהבי
התמונה הוסרה | מערכת ספורט1

קפטן ממורמר, קשר פוזאיסט והדריבל של דאבור. אייל לוי מתקשה להתאושש

(גודל טקסט)

אם אני מאמן נבחרת ליכטנשטיין, הבוקר אני שם את המפתחות על שולחן יו"ר ההתאחדות שלי והולך הביתה. בחוץ, נגד ישראל, להפסיד ככה? איפה הבושה?

כמה פעמים עוד ייצא לאיש המקצוע מליליפוט לפגוש נבחרת שהכוכב הכי גדול שלה, הקפטן והקברניט, רשם על פלקט: "אני לא חוזר לסין לפני שאני מבקיע צמד"? אצל ערן זהבי, בכושרו הנוכחי, אם לא יילך בשכל, יילך עם עוד בעיטה ועוד אחת, ועוד אחת אחרונה לערב זה, ועוד אחת בשביל טיפ קטן למלצר. נבחרת של איש אחד, שכחנו.

אבל קשה למלך כעת עם הביקורת הכואבת. הוא רגיל לשטיח אדום ולצחצוח נעליים, לא מבין מה פתאום הילד מהיציע צועק "המלך הוא עירום". כדאי שייזהר. הזיכרון הישראלי הוא מה זה קצר. זהבי צריך להסתכל על הנבחרת, זו שאין לה כרגע נהג אמיץ ליד ההגה ואחד שרץ לפני המחנה.


העיקר התספורת (דני מרון)

משחקים נגד אחת הנבחרות החלשות בעולם, ואף כוכב, לא מהליגה הבלגית ולא ההוא מספרד ולא המוהיקן מבאר שבע, אף אחד לא מרים ראש. כולם עסוקים כעת בחמצון השיער. כן, יפי הבלורית והתואר. 

לא נשכח את בוזגלו, האיש והכרבולת, נציג משפחת 'מגיע לי' בסגל הלאומי. משחק כזה, עם מסירות כמו שלו ויומרות כמו של אבא שלו, הוא היה צריך לסיים עם חמישה בישולים, אחד לא פחות. אבל אם זהבי חלש ובן חיים אנמי, גם לפינוקי מותר להסתפק בכדור טוב למזכרת, אסיסט שבטח ייכנס אחר כבוד לסטטיסטיקה המשפחתית, זו שבוזי האב לא שוכח לפאר בכל ראיון משותף.    

לאן כולם ברחו בערב שהיה צריך להיכנס לספרי ההיסטוריה? כל חילוף של אלישע לוי היה אתמול פגז קומפוט. כזה רצף של מחדלים לא נראה מאז המצאת השופט הרביעי. אצילי, קהת, אבל בראש ובראשונה דאבור.


היה רצף של מחדלים (דני מרון)

דאבור נכנס תשע דקות מהסיום, אבל הצביע על כל הקלקולים ברגל אחת. כשצריך למסור הוא בועט, כשחייבים להרגיע, הוא מנסה עם העקב. תספרו לו בבקשה כמה רושם רע אפשר להשאיר בפרק זמן כל כך קצר. לדעתי הוא שבר שיא. 

איזה מזל שבבית שלנו נמצאות אימפריות כמו ספרד ואיטליה. אם זו הייתה בוסניה, עוד היינו מוציאים עכשיו את המחשבונים ומדברים על סיכויים. לפחות הבנו עכשיו עם מי יש לנו עסק.

1:2 מול ליכטנשטיין זה משהו בסביבות קצה גבול היכולת, מקום מובטח במונדיאל 2018, לנבחרות שמשחקות עקום.


מצליחים על העוקם (דני מרון)

עוד באותו נושא: ליכטנשטיין

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי