לראות את מכבי חיפה ופשוט לא להאמין. קשה לראות את מה שהפכה להיות אחת הקבוצות הכי מלהיבות שידע הכדורגל הישראלי מאז ומעולם, הרבה יותר ממכבי ת"א, הפועל ת"א וביתר ירושלים. תמיד הייתה שם אימפריה.
מי שחזה בשני המשחקים מול נומה קאליו נותר בעיקר עם שאלה אחת שאין עליה תשובה: מה לעזאזל עושים במועדון הזה? לא הופתעתי מהרמה, כי רוני לוי פחות או יותר הכין אותנו לכאוס הזה בכל הזדמנות, כשציין את מצבת הפצועים, את הרכש שעוד לא הגיע ואת תהליך הבנייה. הו, תהליך הבנייה. אוי לצמד המילים הזה.
את הבנייה, מר לוי, לא עושים עכשיו. הרי כבר אחרי חודשיים בעונה שעברה היה ברור שמכבי חיפה לא הולכת לשום מקום. היה להם את כל הזמן שבעולם לחפש שחקנים מתאימים ולהגיע מוכנים למפגש האירופי, ואפילו משחקי האימון של מכבי חיפה נראו פחות או יותר אותו דבר.
רוקביציה. היה לירוקים את כל הזמן שבעולם לחפש חיזוק (ערן לוף)
אז למה זה קורה? כי כולם בכרמל עסוקים בדבר אחד בלבד: הישרדות אישית. בשנה שעברה היו אלה אלירן עטר ויוסי בניון שהשפיעו על החצי הראשון של העונה. ואז, כשהעסק קצת נרגע, כולם התחילו לתהות לגבי לוי – יישאר או ילך? והאם זכייה בגביע תשאיר אותו, או שגורלו כבר נחרץ? יעקב שחר, לצערי, כבר לא מגיב כמו פעם, ונראה שהוא איבד את החדות בניהול שלו. הוא לא רואה שמה שהיה בשנתיים האחרונות הוא שיהיה גם השנה.
תחשבו על הרכש שהגיע: מוגרבי שחקן נהדר לסכנין, אבל שאלתם את עצמכם אם הוא מתאים לרמות הגבוהות? ואם כן אז למה הפועל ב"ש ומכבי ת"א לא חשקו בו? הרי המחטף היה בכלל מהיריבה העירונית, זו ששרדה במחזור האחרון.
ניקיטה רוקביצה נתן עונה נהדרת בבית"ר, אבל כל מאמן יספר לכם שהוא מחפש שחקנים יציבים, עם כמה שפחות עליות ומורדות במידת האפשר. מישהו הסתכל על ההיסטוריה של האוסטרלי? שש שנים, שש קבוצות, 14 שערים ועונה אחת עם 14 שערים בבית"ר. אגב, במאני טיים של העונה, הפלייאוף העליון, היו לו שלושה שערים, מתוכם אחד בפנדל.
סיפורו של גארי קגלמאכר הוא ההזוי ביותר. המשימה הראשונה של תור כריסטיאן קרלסן הייתה להביא קשר אחורי גרזן. בדק ובדק, והמליץ על קגלמאכר. סיפר שהוא קשר אחורי נפלא. האורוגוואי הוחתם והתחיל להתאמן, ואז גילו שהוא בכלל בלם ומגן ימני, אבל ממש לא קשר אחורי. אם מישהו היה מואיל בטובו לבדוק באיזה תפקיד הוא שיחק במינכן 1860, אז אולי הוא כלל לא היה מגיע. ואם קשה לעשות סקאוטינג, אז אפשר לשאול את מאור מליקסון, ששיתף איתו פעולה בוולנסיין. ואני שואל: הלו, מישהו בכלל עובד כאן?
קגלמאכר. עם סקאוטינג טוב הוא כנראה לא היה פה (ערן לוף)
מכבי חיפה כבויה, עצובה ומרוסקת, רוני לוי הפך להיות אשף בפעולות החייאה, אבל מצב החולה נשאר קריטי ולא משתפר. תחשבו על הלחץ בחדר ההלבשה בכרמל – גביע הטוטו יכול רק להרוס ולא לתרום, ואפילו רצף ניצחונות במפעל הזה לא יעלה את מצב הרוח, שלא לדבר על תוצאות בינוניות בבית הצפוני של המפעל. ואז יגיע מחזור הפתיחה, ואלי גוטמן יגיע עם הפועל ת"א לסמי עופר. תארו לעצמכם איזה לחץ. טעות אחת קטנה, הפועל ת"א מנצחת 0:1 והכותרות יבהירו כמה העונה של חיפה גמורה עוד לפני שהתחילה.
שחר, עדיין לא מאוחר. נשאר חודש עד פתיחת ליגת העל, והנשיא חייב לנקוט כבר עכשיו במהלך קיצוני שיחזיר את חדוות המשחק למועדון שלו. אחרת, הספירה פשוט תימשך עוד ועוד.
מה דעתך על הכתבה?