קצת מאכזב שהפלייאוף העליון הוא למעשה נחלתן של שתי קבוצות משש המשתתפות בו: הפועל באר שבע ומכבי תל אביב. בטוח שלא לכך התכוון המשורר! אך עובדה היא שבהצגה הגדולה בית"ר ירושלים, בני סכנין, הפועל רעננה ומכבי חיפה משמשות בתפקידי משנה בלבד. אמנם כל אחת מהן יכולה ומסוגלת לקלקל לבאר שבע ולמכבי תל אביב, אבל על הכתר עצמו הן מביטות מרחוק.
לכן, אין פלא מתוכנם של הקולות שנשמעו השבוע. חיים סילבס, מאמן הפועל רעננה, הודיע שהוא היה מוותר בחפץ לב על המחמאות שקיבלו שחקניו לאחר ההפסד 3:0 למכבי תל אביב, וכי הנקודות חשובות לקבוצה הרבה יותר מאותם שבחים.
הידיעות מבית"ר ירושלים היו בין היתר בשאלה האם אצילי ישחק או לא ישחק, ואילו יעקב שחר, בעליה של מכבי חיפה, אמר אתמול שהוא מודע לסבלם של האוהדים, מפני שגם הוא סובל! אפשר להבין אותו ואפילו לראות זאת לא פעם באמצעות מצלמות הטלוויזיה. הפער בין הפועל באר שבע לקבוצתו הוא בן 30 נקודות והמספר הזה הינו כמעט בלתי נתפס.
נכון, יש עדיין פרס רב חשיבות, גביע המדינה, והרצון לזכות בכרטיס כניסה לאירופה, אבל אם חושבים אירופה, יש להיערך בהתאם: להופיע בה בצורה מכובדת ולא לגיחה קצרה.
ובדיוק כפי שמכבי תל אביב בכדורסל החלה השבוע בבניית הסגל לעונה הבאה, טוב תעשנה קבוצות הכדורגל אם תלכנה בדרכה. בית"ר למשל פרסמה שסלובודאן דראפיץ' ימשיך לאמנה. בניית סגל השחקנים היא הצעד הבא אצל כל הקבוצות. אני מקווה שבחדרי חדרים אכן כבר עובדים על כך, גם אם קשה להביא לכאן כדורגלנים ברמתם של ז'וטאוטס ויעקובו.
מה דעתך על הכתבה?